רק בנס הסתיימה המלחמה האחרונה ללא אסון רב נפגעים. לא רק המלחמה עלולה לגרום לאסון במפרץ חיפה. גם רעידת אדמה, תקלה טכנית או חבלה, עלולים לגרום לאסון כזה. שיעור מזעזע של אשפוזי ילדים באזור מפרץ חיפה וסביבתו: כך עולה מנתוני הלמ"ס שהתפרסמו השנה – ילדים מתאשפזים בעשרות אחוזים יותר מהממוצע הארצי בחיפה והקריות – חובתנו להגן על בריאותם!
בשם הקואליציה לבריאות הציבור אחשוף פה מספר סודות גלויים, שהמלחמה בצפון מיקדה את תשומת הלב אליהם. מדובר בסכנה לאסון אקולוגי בקנה מידה שהדעת לא סובלת במפרץ חיפה ואסור לשכוח שגם בימי שיגרה, הציבור באזור זה חשוף לפליטות חומרים המסכנים את בריאותו. הפעלתו של מכל האמוניה בנמל חיפה היא מסוכנת ביותר. רק בנס הסתיימה המלחמה האחרונה ללא אסון רב נפגעים. לא רק המלחמה עלולה לגרום לאסון במפרץ חיפה. גם רעידת אדמה, תקלה טכנית או חבלה, עלולים לגרום לאסון כזה. בנוסף נחשפו נתונים חדשים ומדאיגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הקובעים באופן חד-משמעי כי ילדי חיפה והצפון חיים באופן מתמשך תחת סכנה מוחשית לבריאותם. מספרם של הילדים המאושפזים בבתי חולים באזור חיפה, גבוה ב-22 אחוז בקרב ילדים וב-32 אחוז בקרב ילדות, ממספרם ביתר חלקי הארץ. בחלוקה ליישובים מתבררת התמונה הנוראית, שלפיה מספר הילדים בני 14-5, המתגוררים בטבעון שנזקקו לאשפוז, גבוה ב-56 אחוז לעומת הממוצע הארצי. הזיהום הסביבתי הוא באוויר, ביבשה ובים. למדינת ישראל אין אמצעי ניטור מספיקים ולכן לא יודעים מה גורם לתופעות אלו. משרד הבריאות טרם פעל לחקירת גורמי הסיכון הבלתי סבירים שאליהם נחשפה האוכלוסייה באזור זה.
גם הנתונים אודות התחלואה בסרטן בחיפה, ממשיכים כבר כמה עשורים להיות גבוהים באופן משמעותי מהממוצע השנתי. בקרית טבעון שיעורי הסרטן עומדים על 20% מעל הממוצע ובקרב הנשים שם ב- 44% מעל לממוצע הארצי. בנושא התחלואה במחלות לב, נמצא כי קיימת תמותה הגבוהה בכ-10-15% מהממוצע הארצי. במחקרים עדכניים נמצא קשר בין סרטן השד לחומרים כימיים שנפלטים ממוצרי צריכה שונים וממזהמים, הנפלטים לסביבה ומשפיעים על המערכת האנדוקרינית. זה מסביר את שכיחות סרטן השד בארץ בכלל ובצפון בפרט. אחוזי התחלואה בסרטן השד בחיפה הם צהגבוהים בארץ – 30% מעל הממוצע הארצי.
בנוסף לנתוני התחלואה הקשים והסיכון החמור לחיים בסמוך למאגרי החומרים המסוכנים, קיימים באזור סיכונים נוספים, כגון הסיכון הוודאי לרעידת אדמה וסיכונים ממשיים המתממשים מעת לעת בצורת תקלות. אי-אפשר להשוות את מצבנו לאירופה, שכן ישראל חשופה לסכנות ריאליות של מלחמות ופגיעות ישירות של טילים וכן לרעידות אדמה. יש מפעלים, דוגמת חיפה כימיקלים, שחייבים לצאת מחיפה. עלינו להתאים את הכלכלה לסביבה – ולא את הסביבה לכלכלה. אף אחד לא כימת את מחיר הנזק לבריאות הציבור באזור. פעילותנו בשנים האחרונות מלמדת כי בחלק מהמפעלים במפרץ עלות חיי אדם לא נכללת בעלות המוצר. עמדתנו החד-משמעית היא כי אסור לאפשר פעילות של מפעלים מזהמים במפרץ חיפה ואנו קוראים לנשים באזור הצפון להתגייס ולהצטרף אלינו למאבק ציבורי. האינסטינקט הבסיסי שלנו להגן על ילדינו ולדאוג להם לסביבת חיים בטוחה ומיטיבה, מחייב אותנו לפעולה, גם בכל הנוגע לזיהום תעשייתי.
ילדים הם לא מבוגרים קטנים!
שיעור מזעזע של אשפוזי ילדים באזור מפרץ חיפה וסביבתו- עולה נתוני הלמ"ס שהתפרסמו השנה ילדים מתאשפזים בעשרות אחוזים יותר מהממוצע הארצי בחיפה והקריות – חובתנו להגן על בריאותם!
רקע: מתוך מחקר השוואתי והמלצות מדיניות שהתבצע לבקשת הקואליציה לבריאות הציבור בקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית – אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
ילדים רגישים יותר לבעיות הנובעות מזיהום אוויר, ומכך מובן הצורך בחקיקה ורגולציה שעניינה מניעת מקרי מוות ומחלות הנובעים מחשיפה למזהמים בתקופת הילדות ואף לפני כן, במהלך ההיריון. ניתן להצביע על שתי סיבות מרכזיות לרגישותם הבריאותית של ילדים לזיהום אוויר: הראשונה, קצב הנשימה וחילוף החומרים של תינוקות וילדים ביחס למשקל גופם ושטח הפנים של ריאותיהם גבוה יותר מזה של מבוגרים, ובשל כך גדול יותר גם שיעור החשיפה היחסית שלהם למזהמים. זאת ועוד, בשל גילם הצעיר ובשל השפעות ארוכות הטווח של חלק מהמזהמים וזמן החשיפה הארוך שלהם, עולה ההסתברות לחלות במחלות הנגרמות מחשיפה ממושכת. ילדים אף נמצאים בחוץ משך זמן הגדול באופן משמעותי ממבוגרים. השנייה, דרכי הנשימה של ילדים צרות יותר מאלו של מבוגרים ולכן גירויים או דלקות הנגרמים מזיהום אוויר אשר יגרמו רק לתגובה קלה בקרב מבוגרים, עלולים לגרום להפרעה קשה בדרכי נשימה של ילדים. בעקבות הידע ההולך ומצטבר על הנזקים הבריאותיים והכלכליים של זיהום אוויר והשפעותיו על ילדים, ישנה התייחסות רגולטיבית לנושא במדינות העולם: בארה"ב הסטנדרט הפדראלי (סטנדרט מינימאלי המחייב את המדינות) לרמות הזיהום באוויר הפתוח נקבע על סמך פרמטרים שהינם פרי שיקולים בריאותיים בלבד, ומתייחס לריכוז מזהמים באוויר מתחתיו האוויר אינו מזיק לנשימה. החוק הקליפורני[1] מתייחס במפורש לילדים ודורש קביעת סטנדרטים באופן שיטתי לכל המזהמים לפי סף הרגישות של קבוצת התייחסות זו. בחקיקת האיחוד האירופי[2] להערכת וניהול זיהום אוויר מוגדרת המטרה של הפחתת השפעה של זיהום האוויר על בריאות אנשים והסביבה. באנגליה[3] אחת הסיבות המרכזיות לחקיקתו של הבסיס החקיקתי המטפל בנושא איכות האוויר באופן אסטרטגי (חלק 4) נעוצה בכמות המקרים הגוברת והולכת של אסטמה אצל ילדים.
עמדתנו היא, כי ילדים זכאים לגדול ולחיות בסביבה בריאה ברוח האמנה לזכויות הילד (1989)[4] אשר נחתמה בנובמבר 1989 ואושררה על ידי העצרת הכללית של האו"ם במושב המיוחד בנושא ילדים במאי 2002 ובוועידה העולמית להתפתחות סבירה (WWSD) בספטמבר 2002. הדאגה בנוגע להשפעת סביבה בלתי בטוחה ובלתי בריאה על בריאות ילדים הולכת וגדלה, מתוך הבנה שכל הילדים סובלים מן התוצאות של סביבה מזוהמת ובלתי בטוחה. התמונה העולה מהמחקר בתחום מחייבת תיאום פעולה על מנת להגן על בריאות ילדים כיום ובעתיד. "ההוכחה לקיום נזק נשימתי בבריאותם של הילדים חזקה מכדי להתעלם ממנה" אומר ד"ר רוברטו ברטוליני, מנהל התוכנית המיוחדת לבריאות ולסביבה של המשרד האזורי האירופי של ארגון הבריאות העולמי. אנו סבורים, כי מדינת ישראל ככל המדינות המתקדמות באירופה ובעולם בכלל, חייבת להירתם למאמץ העולמי להגנה על בריאות ילדים מפני נזקי הסביבה בכלל, ונזקי זיהום אוויר בפרט.
בצפון מתים לא רק מטילים! השלכותיו הקשות של זיהום האוויר
לאור פרסום נתוני הלמ"ס העדכניים, מגישה הקואליציה לבריאות הציבור תמצית של נתוני התחלואה והתמותה העודפות בנפות הצפוניות. תחלואה ותמותה אלו נגרמות, בין השאר, בשל הזיהום התעשייתי החמור לו נחשפו תושבי הצפון במשך מספר עשורים.
- זיהום אוויר, במיוחד כזה המכיל כמות גדולה של מתכות מעבר, הוכח כגורם לתמותה הקשורה למחלות לב וכלי דם. מחקרים נוספים הציגו רמות סרטן גבוהות כקשורות לזיהום אוויר.
- חלקה הצפוני של ישראל נחשף לרמות זיהום גבוהות למשך מספר עשורים. מקורות הזיהום היו בין השאר שריפת מזוט מס' 6, מפעלי מחזור ברזל ופלדה, קריית הפלדה ובתי הזיקוק. ניתוח פיזור המתכות מקרית הפלדה הראה כי מתכות ששוחררו לאוויר הגיעו למרחקים גדולים.
- מחקרי תמותה ותחלואה שפורסמו לאחרונה הראו את העובדות הבאות: (כל הערכים המובאים משוקללים לפי גיל ומגדר. ערכי תחלואת הסרטן הם לשנים 1998-2001. ערכי התמותה הינם לשנים 1998-2000)
- מתוך 89 ערים ומקומות יישוב בישראל בעלי אוכלוסיה של מעל 10,000 איש היו ב-27 רמות תמותה גבוהות ממחלות לב, מעל הממוצע הארצי, כדלקמן: 22 מ-27 המקומות היו בששת הנפות הצפוניות בישראל וכללו ערים ומקומות יישוב בעלי אוכלוסיה יהודית וערבית כאחת, כולל העיר חיפה. רמות התמותה בתל אביב וירושלים עקב מחלות לב נמוכות מהממוצע הארצי.
- תמותה עקב מחלות לב באחוזים מעל הממוצע הארצי
טבריה 46.8
ריינה 67.7
מגדל העמק 36.8
נצרת 67.9
קריית שמונה 36.5
טמרה 68.9
טירת הכרמל 27.7
אום אל פאחם 71.2
עכו 26.4
שפרעם 74.2
נצרת עלית 21.4
אכסאל 77.9
קריית אתא 20.8
בקה אל גרבייה 105.2
קריית ים 20.3
ג'דיידה- מכר 107.0
קריית ביאליק 18.7
חדרה 18.5
כרמיאל 17.2
עפולה 16.7
קריית מוצקין 14.9
חיפה 8.2
- תמונת מצב לגבי תחלואת סרטן – בסדר יורד:
נשים – לגבי 18 מקומות בה הסטטיסטיקה מוכיחה תחלואה הגבוהה מהממוצע הארצי- 9 הינם בצפון: קרית טבעון, נשר, כרמיאל, יקנעם עלית, קריית ביאליק, קריית מוצקין, חיפה,קריית ים וקריית אתא.
גברים: מתוך 18 המקומות בהם הסטטיסטיקה מוכיחה תחלואה הגבוהה מהממוצע הארצי- 10 הינם בצפון: קריית טבעון, נשר, חיפה, קריית מוצקין, קריית אתא, קריית ים, נהריה, נצרת עלית, קריית ביאליק וכרמיאל. - בתל אביב שיעור מקרי הסרטן גבוהים מהממוצע הארצי לנשים וגברים ובירושלים פחות מאשר הממוצע הארצי.
- לגבי תמותה עודפת מסרטן מעל הממוצע הארצי של גברים ונשים (כולל) , יעידו הדוגמאות הבאות: קריית ביאליק- 8% מעל הממוצע הארצי; קריית מוצקין – 10%; קריית אתא- 12%; קריית ים- 9% ; נצרת עלית – 25%; כרמיאל – 16%; מגדל העמק – 17%.
ממצאים אלו מצטרפים לתמונה הקודרת אודות מצב התחלואה והזיהום בצפון ובעיקר באזור מפרץ חיפה-עכו העולה מנתונים קודמים שפורסמו בדו"ח הקואליציה לבריאות הציבור, נתונים המשקפים בבירור אסון סביבתי ושיאים בתחלואה בסרטן ומחלות לב מאז שנות השמונים.
מקור: "פרופיל בריאותי-חברתי של הישובים בישראל 1998-2002". דו"ח מטעם הלמ"ס ומשרד הבריאות, פרסום מס' 1270
|
נפות
| נפה/ מחוז | תחלואת סרטן
זכרים נקבות |
תמותה עקב מחלות לב | |
| נפת חיפה | 16.0 | 17.0 | 11.6 |
| נפת תל אביב | 5.0 | 7.0 | 4.0- |
| נפת ירושלים | 27.0- | 24.0- | 4.5- |
ערים/יישובים
| חיפה | 19.53 | 19.9 | 8.2 |
| קריית אתא | 16.0 | 10.2 | 20.8 |
| קריית ביאליק | 11.6 | 25.0 | 18.7 |
| קריית מוצקין | 17.8 | 23.8 | 14.9 |
| קריית ים | 14.8 | 14.0 | 20.3 |
| נשר | 23.0 | 35.0 | 12.8 ל"מ |
| קריית טבעון | 25.0 | 42.0 | 7.2 ל"מ |
1- בכל המקומות המצויינים האוכלוסיה עולה על 10,000 נפש; הנתונים משוקללים לגיל ומגדר.
2 – הנתונים הינם לשנים 1998-2001 לתחלואת סרטן, ולשנים 1998-2000 לגבי תמותה ממחלות לב.
3 – הערכים המובאים הינם מובהקים סטטיסטית,אלא אם מצויין אחרת (ל"מ- לא מובהק)
מקור: פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 1998-2002; פרסום מס' 1270, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – משרד הבריאות-האגף לכלכלה ובריאות,תחום תכנון סקרים והערכה,יוני 2006
—————————————————————————————————————–
|
[1] Health Protection Act, (SB 25) (Chapter 731, Escutia, Statutes of 1999) §§ 7.5
[2] Council Directive 96/62/EC of 27 September 1996 on ambient air quality assessment and management, OJ L
296, p. 55
[3] Environment Act ,1995, c. 25 (Eng.)
[4] http://www.horut-shava.org.il/children/rights/convention/chld_rght_int_con-dld.doc
