במדיניות כלכלית-מיקרונית ניתנים לאוכלוסיות מוחלשות, בעיקר לאוכלוסיות של נשים, כלים לפיתוח יוזמות קטנות, המלמדות שיווק עצמי ועשייה מקצועית. במקביל לכך, ניתנים ידע וכלים להתמודד מול הממסד(לא ממקום של פחד) ועידוד להשתחרר מתלות ומביטויי חולשה ולקחת חלק פעיל בהנעה עצמית ובתנאים הולמים להצלחתם.
אוסקר ווילד אמר: "הייתי עשיר והייתי עני. עשיר יותר טוב". כשאמר עשיר, התכוון לעושר באפשרויות מול העוני, הקשור לחוסר היכולת לעצור, להתבונן, לחשוב, להציב מטרות ולנוע לקראתן. כדי להפוך לחברה בריאה ועשירה באפשרויות יש לזכור שבכל אחד ואחת מאתנו טמונות אפשרויות רבות לממש. קיים צורך בסיסי לחיות מתוך חירות ושאיפה לאושר. אנשים בחברות הנכשלות ביותר ענו שבחלומם הם מנהיגים את מציאות חייהם לבחירות שיובילו להגשמה וסיפוק. העושר הוא היכולות של כל אחד ואחת, עלפי העדפותיה/ו האישיות ליצור מציאות המקדמת אפשרויות ומסירה חסמים. אנו זקוקים למנגנונים כלכליים בעלי גישה הומניטארית עם ראיה חברתית הוליסטית, מנגנונים עם אמון בבני אדם ומדיניות המאמינה בכך שלכל אדם שניתנת לו/ה ההזדמנות לפתח ולהכיר את היכולות הכלכליות שלו/ה ת/יוכל להשתחרר מדפוסי התנהגות של אזרח/ית בחברה נזקקת ופסיבית. כך יאומצו דפוסים חדשים להתמודדות עם הסביבה והדרישות היומיומיות בחייו כאזרח.
במדיניות כלכלית-מיקרונית ניתנים לאוכלוסיות מוחלשות, בעיקר לאוכלוסיות של נשים, כלים לפיתוח יוזמות קטנות, המלמדות שיווק עצמי ועשייה מקצועית. במקביל לכך, ניתנים ידע וכלים להתמודד מול הממסד(לא ממקום של פחד) ועידוד להשתחרר מתלות ומביטויי חולשה ולקחת חלק פעיל בהנעה עצמית ובתנאים הולמים להצלחתם. לחיזוק דברי אביא מספר עובדות, העולות ממחקרים:
בהנחה שמחזור של עסק זעיר שווה ערך לשכר המינימום בתוספת המע"מ (כ-4000₪), פעילות זו תיצור תוספת ישירה לתוצר בישראל של שלושה מיליארד שקלים. לעובדה זו עשוייה להיות השפעה ישירה על שיפור מצבם הכלכלי למי שמפתחים יזמות זעירה, על צמצום קבלת קצבאות, המותנות בהכנסה, על חזרה למעגל העבודה של מובטלים. חשוב מכל: יתחזק כבודה העצמי של האישה, שלא תהיה עוד תלוית סעד המתקשה להתמודד נוכח מדיניות כובלת ומגבילה. יתר על כן, היכולת ליזום פעילות מאפשרת לאישה לכלכל את עצמה בכבוד ולהצליח בתחום הקרוב לליבה ולתחומי הידע והעניין שלה, וכך להמשיך ביזמות וביצירה.
בארץ נושא היזמות הזעירה אינו זוכה להכרה ולהעדפה ברמת קביעת מדיניות. ממחקרים שנעשו בארץ, ובהשוואה למצב בעולם, עולה כי בשנת 2004 היו בישראל כ-780.000 אנשים בגילאי העבודה העיקריים (25-54), שלא היו מועסקים, או שנמצאו מחוץ לכח העבודה האזרחי. במחקר שנערך בארה"ב התגלה כי פוטנציאל היזמות העסקית בקרב אוכלוסייה זו עומד על כ-8%. עם זאת, חרף הפוטנציאל הגבוה, שירותי התמיכה ליזמות זעירה בישראל אינם מפותחים במידה שתספק מענה לביקוש הקיים. כיום לא קיים בישראל גוף אחראי מרכזי, שיוביל ויעצים תמיכה ביזמות זעירה. היזמת בכח נאלצת להתדפק על דלתות רבות, להיקלע למצבי לחץ בשל התמודדות מתישה מול הביורוקרטיה (בין השאר מפני שבארץ אין הגדרה ליזם זעיר בממדים המתאימים ליכולותיה של היזמית לעמוד מול דרישות הסף בבנקים), ללא מערך תמיכה ומול חוסר מידע והעדר מדיניות מגובשת. לעומת זאת, במדינות מזרח אירופה ומרכז אסיה שוקדים כיום על קידום חוקי אשראי זעיר ומסייעים בקידום פעילות חוקית של ארגוני אשראי זעיר. ארגוני האשראי שם מקיימים פעילות נרחבת יחסית לפיתוח המנגנונים הכלכליים של מדינות האזור. יתכן ומדובר בחסם מחשבתי בחברה הישראלית המתקשה להודות בבעיות כלכליות, שהן ברובן מנת חלקן של נשים. אותו משבר כלכלי הולך ומעמיק ופוגע בחיי היום יום של אותן נשים ושל ילדיהן. התקשורת בישראל אינה מרבה לחשוף את המציאות העגומה, שבה נשים נאלצות לעבוד בעבודות מבזות כדי לקבל קצבאות עלובות וחוות פחד יומיומי מכך שיישללו מהן אותן זכויות המותירות אותן בתוך מעגל העוני.
לסיכום, מניסיון רב-שנים ועידוד נשים לפתח יוזמות כלכליות אישיות ולאור למידה מהנעשה בעולם בתחום הכלכלה המיקרונית והשפעתה הרבה על החברה, בהשוואה למציאות היזמית בישראל אני טוענת כי "אין לנו דרך אחרת". בדינמיק-טימס שמנו לנו למטרה לפתח דרכים וגישות להשפעה על ההנהגה בישראל כדי שתכיר בחשיבות הנושא, שתחזק ותקדם פעילות כלכלית מאורגנת היטב ותתמוך במערך איתן של "יזמות זעירה" לנשים בשכבות מצוקה. כך ניתן להצעידן לעבר עצמאות כלכלית ולתרום גם למצבן וגם למצב החברה בישראל.
