מי מרוויח ומי מפסיד מצמיחת רכבת ישראל
תמי כהן
תמי כהן בחנה שאלות שונות הקשורות לפיתוח רכבת ישראל, כמו למשל: האם פיתוח תשתית הרכבות היא סוגיה כלכלית או חברתית, מי מקבל החלטות בנוגע לפיתוח תשתית הרכבות במדינה ועל איזה בסיס ועוד.
בפתח הדברים - מספר נתונים: בשנת 2001 נסעו ברכבת ישראל כ-16 מיליון נוסעים בהשוואה לכ-4.5 מיליון נוסעים בשנת 1995. במהלך שנה זו פעלו מדי יום כ-250 רכבות נוסעים שעצרו ב-32 תחנות - מבאר שבע בדרום עד נהריה בצפון. לעתיד מתוכננת בניית תחנות בכפר סבא, נתב"ג, מודיעין, אשקלון, ירושלים. פיתוח הרכבת מסייע ביצירת נגישות של האוכלוסייה למקומות תעסוקה, בפיתוח פעילות עסקית, בהידוק קשרים חברתיים, בהעשרת פעילויות תרבות, פנאי ונופש, ובזמינות הקשר עם הפריפריה ומקומות לימוד. כתוצאה מפיתוח הרכבת נוצרים מקומות תעסוקה, המרקם האורבני מתגבש והצמיחה הכלכלית זוכה בזריקת עידוד. הקמתן של תחנות רכבת גורמת להעלאת ערך הנדל"ן, ממנה נהנים בעלי הנכסים. כך לדוגמה, קרה בבנימינה, בה עוצרות ארבע רכבות בשעה. כתוצאה, שונה ייעוד קרקעות, ערך הנדל"ן קפץ וההשפעה ניכרת עד זכרון יעקב. פיתוח הרכבת מניב תשואה כלכלית ומיטיב עם תנאי השוק, ועם זאת יש לו השפעות בתחומים חברתיים מובהקים כגון בריאות וחינוך. כל המדינות בעולם רואות בפיתוח הרכבת שירות חברתי, ועל כן הן מסבסדות את השירות, ואילו אצלנו נוטים לתת משקל רב יותר להיבט הכלכלי.
היתרונות והחסרונות שבפיתוח השירות
היתרונות
- הכנסה לבעלי הנכסים כתוצאה מניצול הקרקע לפיתוח אורבני באזורי התחנות ולאורך צדי המסילה והבאת הפריפריה למרכז;
- הפחתת העומס מהכבישים. יתרון זה הוא זמני ונקודתי, משום שלאורך שנים יגרום הפיתוח לשובו של העומס. הניסיון בניו יורק ובפריז מלמד על כך שהפיתוח אינו פותר את בעיית הצפיפות;
- הפחתת זיהום האוויר;
- צמצום במספר תאונות הדרכים;
- חיסכון בזמן נסיעה.
החסרונות
- תוספת רעש לדיירים הסמוכים למסילה ולאזור התחנות (רעש, חניה, פעילות);
- כל תחנה נוספת מאריכה את זמן הנסיעה.
קביעת המדיניות הנוגעת לפיתוח הרכבת אינה פתוחה לדיון ציבורי, ועל כן אין לציבור הכלים להשפיע ולכוון את מהלך קבלת ההחלטות. הקובעים הם השרים והפקידים. עם זאת יש פער בין החלטות הממשלה בנוגע לפיתוח הרכבת לבין הביצוע בפועל. למעשה, המחליט האמיתי הוא רפרנט אגף התקציבים בנושא התחבורה במשרד האוצר. לדוגמה, בשנת 1996 אושרה הקמתו של קו כפר סבא, אולם הרפרנט לא תיקצב את ההקמה. לעומת זאת בוצעו קווי ראש העין, באר שבע, זכרון יעקב שלא נכללו בתכניות.
תמי כהן היא יועצת ראש העיר רמת-גן למעמד האישה וראש אגף משאבי אנוש ברכבת ישראל
הרצאות נוספות מאותו מושב
הבנקים והנשים
זיוה כהן
זיוה כהן – יזמית ומנהלת פרויקטים בתחום הבנייה בישראל ובחו"ל למעלה מעשרים שנים – נחלה אכזבה רבה בניסיונותיה לקבל מהבנקים מינוף להשקעותיה. העובדה שהיא אשה גברה על הרקורד העשיר שלה – מנכ"לית ובעלת שליטה במניות החברה "קדמת…
התקשורת בשירות שלטון ההון
יולי חרומצ'נקו
האינטרסים הכלכליים והבעלויות הצולבות של אמצעי התקשורת יגרמו לכך שלעולם לא נדע על שאריות הדי.די.טי בתה הירוק, על חלקה של כימיקלים ישראל באסון הקישון ועל מפגעים קשים וחמורים נוספים. המידע עליהם יימצא, אולי, בידיעות קטנות…
פרשת הקו-אופ: סיפורו של מאבק אזרחי
עו"ד יונה מרקוביץ
אלפי שעות עבודה בארבע שנות מאבק הסתיימו בפדיון מניה בסך של 40 אלף ₪ במקום 500 הש"ח המקוריים שרצתה ההנהלה הקיימת של הקו אופ לשלם. עורכת דין יונה מרקוביץ מביאה על קצה המזלג סיפור של איומים והצעת פתיונות, עקשנות והשגים…
הון שלטון והאינטרס הציבורי
יעל גרמן
האינטרס הציבורי והאינטרס הפרטי זקוקים זה לזה. פעולותיהם בתנאים של איזון עשויות להניב רווחים לשני הצדדים גם יחד. אולם, כאשר ההון מאיים על השלטון כדי לקדם את האינטרסים שלו על חשבון האינטרס הציבורי מופר האיזון והמשטר…
מי מושך בחוטים של תקציב המדינה
ד"ר לינדה עפרוני
סדרי העדיפויות הבאים לידי ביטוי בתקציב המדינה אינם משקפים את מצב אזרחי ישראל לא את מצב חברי הממשלה – אומרת דר' לינדה עפרוני. ייתכן, שרק כאשר הקריסה הכלכלית חברתית תגיע לממדי חירום לאומי יתפנו מקבלי ההחלטות לטפל במה…
הדרת נשים ממוקדי הון שלטון
ד"ר מירה פרוינד
לדברי מנחת המושב, הסוציולוגית ד"ר מירה פרוינד, נובע מספרן הדליל של הנשים באוויר הפסגות של צמרת ההון והשלטון מהדרה סמויה. פתיחת מושבי פרלמנט נשים לשנת תשס"ב בנושא - הון, שלטון ודמוקרטיה ממבט פמיניסטי – אינה מקרית. מספר…
