נשים ועסקים בטירה בצל האירועים
מהא עבד אלחי
אם אין פרנסה אין דו קיום - אומרת אשת העסקים מטירה, מהא עבד אלחי, הקוראת ליהודים לחזור לעשות עסקים בטירה.
כידוע, החברה הערבית היא חברה מסורתית, המקשה על הנשים לעבוד וללמוד מחוץ לתחום הבית. עד לאחרונה היה ברור, שהאשה צריכה להקדיש עצמה לטיפול בבית ובילדים. גם הבנות, שאבותיהן אפשרו להן להמשיך בלימודים, לא תמיד זכו בכך, בין אם משום שלא התקבלו לאוניברסיטאות על רקע של אי שוויון, ובין אם משום שלא היה הצע של מכללות כפי שקיים כיום.
לפני שנים אחדות חל שינוי. בעקבות הצורך שהתעורר בתרומת הנשים לפרנסת המשפחה, הגברים, שמנעו קודם לכן את יציאתן של הנשים מהבית, החלו לדחוף אותו ללמוד ולעבוד מחוץ לבית. בין הנשים שלא יכלו להמשיך בלימודים היו כאלה שהחליטו לפחות ולהקים עסקים, במיוחד בטירה.
אינתיפאדת אל אקצה שמה קץ לאופציה העסקית
שיתוף הפעולה בין יהודים לערבים ששרר לפני פרוץ אינתיפאדת אל אקצה, גרם לכניסת יהודים רבים לטירה וליצירת קשרים עסקיים רבים. בתחום העסקי בלטה נוכחותו של נשים. לפני כשנתיים החלו נשות טירה לקחת הלוואות מהבנקים. הן שיעבדו מכוניות, בתים ונכסים אחרים, ופתחו חנויות, מסעדות ועוד. באוקטובר, כאשר פרצה האינתיפאדה, הפסיקו היהודים להגיע. יש בהם שאמרו שהם פוחדים, אולם המרגיז מכל הוא, שיש בהם שאמרו שהם מענישים את אנשי טירה. ולמה? התקשורת קלקלה את היחסים בין היהודים לערבים. היא ניפחה דברים והפיצה שקרים. במו אוזניי שמעתי, כאשר ישבתי בתחנת הדלק בטירה, שמודיעים על יידוי אבנים ומהומות בטירה, ושהמקום סגור. בדקנו - ולא היה כלום. התקשורת גרמה לכך שאנשים חדלו להגיע לטירה. עד היום הדברים לא חזרו למסלולם.
אנחנו, אנשי טירה, רצינו דו-קיום בינינו לבין שכנינו. כל השכנים שלנו יודעים זאת. עשינו הכל. אני עצמי השתתפתי בכנסי דו-קיום לפני 25-20 שנים. לא אשכח, שתמיד הגיעו עשרים ערביות ושלוש יהודיות. עד היום ממשיכים היחסים שבנינו עם בית הספר בן-צבי בכפר סבא, ותמיד מגיעות ערביות, כמורות ואמהות ומגיעות פחות יהודיות. בעקבות האינתיפאדה, נסגרו עסקים ותשבונות הבנק של בעלי העסקים הוגבלו. גם בקניון ערים בכפר סבא מחכים שאנשי טירה יבואו לקנות בחנויות.
מה יקרה אם נמשיך להעניש זה את זה? כולנו גרים במדינה הזו, ואי אפשר שיהודים יקנו רק מיהודים. זה לא עוזר לאיש. אנחנו צריכים לחיות ביחד ולעשות עסקים ביחד, זה מה שעושה את הדו קיום. אם אין כלכלה ואין פרנסה, אין דו קיום.
מהא עבד אלחי היא אשת עסקים, בעלת תחנת דלק ושוק שבת בטירה
הרצאות נוספות מאותו מושב
דרושים אמון ועשייה משותפת
כירעם בלעום
תפקידם, כנשים, לפעול למציאת דרך משותפת לשני המגזרים באמצעות יצירת אמון ועשייה משותפת בכל התחומים אין איזון בין אזרחי מדינת ישראל, בעיקר בגלל האירועים האזרחיים, המהומות וההפגנות. למצב זה השלכות שליליות חברתיות, כלכליות…
ענף המזון בצל האירועים ולאור הפוליטיקה המקומית
דיאנה סוידאן בשארה
שנים של עבודה משותפת של יהודים וערבים, בישראל וברשות הפלשתינית, ירדו לטמיון - אומרת דיאנה סוידאן בשארה, המדגימה את המצב על פי המתרחש בענף המזון ומקווה, לשלום צודק, המבוסס על כבוד הדדי, חסד ורגישות הדדית לצורכי כל…
הפוליטיקאים עושים מלחמות ושוכחים את העסקים והאנשים
אתי אמור
פוליטיקה = כוח = כסף - אומרת אתי אמור, הקוראת לנשים לקחת חלק בעשייה הפוליטית במדינה, כדי להגיע לקרבה רבה ככל האפשר לחלוקת עוגת המענקים וההטבות. עסקים קטנים, ובייחוד נשים יומיות, אינם מנצלים מענקים והטבות שנותנת המדינה…
כלכלה ויחסי יהודים ערבים ממבט פמיניסטי
ד"ר לינדה עפרוני
אוכלוסיית הנשים והאוכלוסייה הלא יהודית במדינת ישראל מקופחות באופן שיטתי מאז קום המדינה - אומרת ד"ר לינדה עפרוני, המנתחת את המצב על רקע המדיניות הכלכלית הלקויה, ואף המסוכנת, לדבריה, של ממשלות ישראל. ההבדל היחיד בין ניתוח…
דברי פתיחה במושב ה-60: תקרת הזכוכית בישראל
פרופ' אסתר הרצוג
ערב טוב, אני אסתר הרצוג, מרכזת פרלמנט נשים. אני שמחה וגאה לעמוד פה היום באולם הישיבות המהודר של עיריית ירושלים, ולחגוג עשור לקיומו של פרלמנט נשים, בחסות ראש העיר, ניר ברקת. במאי 2000 התקיים באולם הזה, המושב השישי של…
מחיצות הזכוכית שבינינו: ניכור ושותפות בין קבוצות וארגוני נשים
רב שיח 1
בארץ עשרות ארגוני נשים ששמו להן למטרה לפעול למען שיווין לנשים. האם יש שיתופי פעולה בין הארגונים? האם יש סולידאריות בין הארגונים? האם העובדה שיש כל כך הרבה ארגונים לא פוגעת במטרה שלשמה הן הוקמו ? הארגונים להגנת הסביבה…
