בשנים האחרונות, ניתן למנות על כף יד אחת מיזמים חברתיים שבראשם עומדת אישה. הן לעולם לא יזכו להיקרא "מיזם חברתי", אלא לכל היותר עמותה. יש דמיון עצום בין הפעלת יוזמה חברתית לבין יוזמה עסקית, מבחינת הביורוקרטיה, התפעול, הארגון, השיווק ובעיקר מחזור הפעילות.

מדוע השימוש במונח, "סטארט אפ", או "עמותה" עושה את כל ההבדל וכיצד זה קשור לשאלת המיצוב, גיוס הכספים והכוחות הפועלים במיזם החברתי? סוגייה זו מעסיקה ארגונים ויוזמות חברתיות, במודע או שלא במודע, והיא ללא ספק שאלה של שימוש בשפה ובשיח היומיומי שלנו, אשר קושר בין פעילויות אותן מובילות נשים לבין אלו שאותן מובילים גברים.

מה בין יוזמה של אישה ליוזמה של גבר – בהתייחסותנו למיזם אותו מובילה אישה לעומת מיזם שאותו מוביל גבר, מייד מתעורר בנו העניין כיצד יעשו זאת השניים זה מול זו. במבט חטוף לעבר העמותות והגופים החברתיים השונים, אנו מוצאים דווקא כי היקף מחזוריהם הכספי מעיד על הבדלים ביניהם. בראש מרבית המיזמים החברתיים עומדים גברים. לעומת זאת, בתחתית הרשימה, באופן לא מפתיע, נמצא מיזמים נשיים שמחזוריהם הכספיים נמוכים. למעשה, בשנים האחרונות, ניתן למנות על כף יד אחת מיזמים חברתיים שבראשם עומדת אישה. יתר על-כן, הן לעולם לא יזכו להיקרא "מיזם חברתי" אלא לכל היותר עמותה או אפילו זה לא.

השאלה מה חשיבות יש לכינוי עומדת במרכזו של העניין.

משמעות כינוי היוזמה – אין ספק כי לעובדה שמיזם כזה או אחר הוא מפורסם יש משמעות עצומה לגבי היכולת לגייס כספים, כמו גם לשאלות על העומד בראש המיזם, האנשים בוועד המנהל שלו, התומכים, וכיוב'. עוד לפני שאנו מדברים על כל אלה אני מבקשת לעמוד על משמעות הכינוי של מיזם. אין זה קשה למצוא, מתוך עלעול בדפי העיתון, כיצד מתייחס הציבור, ובכלל זה אמצעי המדיה השונים, לפעילות חברתית המנוהלת על ידי גברים. גם אם הכינוי סטארט-אפ חברתי לא ממש דבק בעשייה זו, הרי שהתיאור הכולל של הפעילות, כשמדובר בפרויקטים של גברים, מעלה דימוי של "עסק" רציני לכל דבר ועניין. הנה, למשל, בחוברת שיצאה לאור, לקראת פרס יזם השנה של שנת 2006, בחסות משרד רו"ח ארנסט אנד יאנג, מתוארים פרוייקטים חברתיים בזו הלשון: "יוצא סיירת קרבית וקיבוצניק החל את מסעו האזרחי אל מחוזות היוזמה והטיפול באוכלוסיות עם מאפיינים מיוחדים…". דוגמה נוספת: "… בשנת 1997 התגייסה רובה ככולה לפרויקט, בהתנדבות מלאה, והקימה את עמותת…" הראשון הוא כמובן איש רב פעלים יזם בכל רמ"ח אבריו והשנייה היא מתנדבת מלאה בשס"ה גידיה. אין זה פלא, אפוא, כי הנשים מתוארות כפעלתניות וכאידיאליסטיות, המוכנות להקריב עצמן למען המטרה, שאחרי שיוכח ערך התנדבותן, היא תתברר כראויה. הגבר, לעומת זאת, יוצא הסיירת, יוזם, פועל ומקים ובסופו של דבר הוא גם זוכה בפרס היוקרתי של "יזם השנה". בשלב מאוחר יותר, אין ספק כי הפרס יסייע לו להמשיך ולקדם את יוזמתו עוד ועוד.

החברים מתגייסים – החברה שלנו כבר למדה להבחין בין פרוייקט רציני לבין איזו גחמה של מתנדבת משועממת, הפוצחת בקריירה שנייה. כאשר מוצגים העניינים באורח כזה ממילא לא נשאלת עוד השאלה מה יותר רציני. במילים אחרות, את יוזמות הנשים אין לתאר כרציניות, ולמילים יש, כידוע, עצמה משל עצמן. אם בעלת היוזמה והמייסדת של מיזם חברתי תיטיב לתאר אותו כבעל משמעות חברתית, כיוזמה המצריכה מעוף וכרוכה בגיוס משאבים, כספיים ואנושיים, התנהלותה תהיה שונה. יהיה לה אז סיכוי מצוין לגייס לה תומכים ולבנות ועד מנהל עתיר "שמות" של ידוענים וחשובים, במובן של היותם מובילים חברתיים, המבקשים להסתופף סביבה. כלומר, חשיבות-על נודעת לשימוש במונחים מתאימים ואסור שאחרים ישתלטו על עשייה זו. הציבור, הניזון מן היזמים, התקשורת או משמועות, יקבל את המידע, בדיוק באופן בו הוא יצא מפי היוזם. לפיכך, מוטב אם בעל ובעיקר בעלת היוזמה, י/תשתמש במונחים השאולים מעולם העסקים, ההיי טק, או התקשורת. ככל שת/יפליג בתיאור התנדבותה/ו, קיימת סכנה, כי יפחת ערכו הכלכלי של המיזם.

הפעילות – על מנת שיוזמה כלשהי תוכל להתקיים היא זקוקה למשאבים. משאבים שווי כסף לא שורדים עד כלות והם מצריכים גם כסף על מנת להשתמר. אולם משאבים שהם כסף מחייבים הפעלת מאמץ אדיר, אשר הוכח כי אינו שונה מכל מאמץ אחר של הקמת יוזמה עסקית. מי שלא חווה את החוויה של הפעלת יוזמה חברתית, אינו מודע לדמיון העצום בינה לבין יוזמה עסקית, מבחינת הביורוקרטיה, התפעול, הארגון, השיווק ובעיקר מחזור הפעילות. הפן הזה אינו בהכרח מוכר, לעיתים אף לא לבעל היוזמה, ובעיקר אינו מוכר לבעלות יוזמה. יוזם, המגיע מעולם העסקים יבין מהר מאד, כמו מרבית הגברים, שאין הבדל, בין התחומים. אם הוא מגיע מתחום שאינו עסקי, סביר להניח שייקח לו זמן רב ויקר להבין כיצד העניינים צריכים להתנהל. כאן טמון, לרוב, ההבדל בין גברים לנשים, הראשונים מבינים את הפעילות בשדה הרבה יותר מהר. הם מכבדים את עצמם ואת פעילותם ומפרשים אותה כיוזמה המצריכה משאבים רבים. הנשים, לעומתם, עסוקות בגיוס מתנדבים וכספים מן הגורן ומן היקב. הן תאמרנה שהעיקר הוא שיאפשרו להן להתקיים. כאן המקום לומר, ששאלת הקיום כלל אינה צריכה לעמוד על הפרק. מי שרואה את טווח פעילותו ברמה המינימלית הזו, לעולם לא יתרומם ממנה. רק מי שמבין כי מדובר ביוזמה בעלת אופי עסקי וארגוני לכל דבר ועניין יש לו סיכוי. טוב היה לחוסנה ובריאותה של החברה לו הציבור, הנהנה מן הפעילות, ומוסדות השלטון והגופים העסקיים, היו מבינים את הדברים ועושים למען פריחת העמותות, או למען מה שנקרא "המגזר השלישי".

לסיכומו של עניין אין כאן המלצה לשנות אידיאולוגיה, פעילות או יוזמה חברתית. להיפך, מיטב הרעיונות והעשייה החברתית מקורם בעשייה הפמיניסטית הנשית, וטוב שכך. אולם על מנת להשתלב בתוך העולם העסקי והחומרי של העידן המודרני, יש לאמץ את השיח הנכון, כך שהפעילות החברתית תוכל לעלות מדרגה. איני מבקשת להטיף לנשים לעשות שינוי בפעילותן, כושרן ומרצן, אלא רק לחדד את משמעותן של המילים ככלי שיוכל לקדם את ענייניהן טוב יותר. שהרי, בסופו של דבר, אין באמת הבדל בין פעילותן הפחות משגשגת, לעומת פעילותם של הגברים בדיוק באותם תחומים.


עו"ד אירית רוזנבלום היא מנכ"לית ארגון "משפחה חדשה"