יותר ויותר נשים עקביות פונות כיום לגורמים העשויים לסייע להן להתמודד עם אלימות הבעל ועם עול השתיקה שמטילות על צווארן דרישות החברה והמשפחה, המצפות מהאישה להיות כנועה וצייתנית לבעל שממנו מצפים לשלוט ביד רמה.

היום, אפילו עוד יותר מתמיד, נוהגים הגברים במגזר הערבי באלימות כנגד הנשים. הנשים הערביות נוטות לשמור בסוד את קיומה של האלימות כלפיהן, והן אינן מחפשות הגנה, מחסה ותמיכה מחוץ למשפחה הגרעינית.

כנועה ורודן

האלימות נגד נשים במשפחה השתרשה בחברה הערבית כתוצאה ממעמדה הנחות של האישה, הלומדת מגיל צעיר שעליה להיות חלשה, כנועה ובת בלי קול, ובמקביל - כתוצאה ממעמדו הדומיננטי של הגבר, הלומד מגיל צעיר להיות חזק, דומיננטי ולשלוט. האלימות - כך מלמדים את הגברים, היא דרך נאותה לפתוח בעיות. תפיסה זו עדיין רווחת בחברה הערבית למרות השינויים שחלו בתפיסת המשפחה, ובאפשרויות החדשות שנפתחו לפני נשים, היכולות כיום לצאת לעבודה ולסייע בכלכלת הבית.

פנייה לסיוע

על פי הנוהג, שומרת האישה את סבלה לעצמה, ורק במקרים קשים, ולאחר שצברה היסטוריה של סבל וחיה לאורך זמן באווירת טרור קשה, פונה האישה המוכה למשפחתה בבקשת עזרה ותמיכה. לעתים, מפעילה עליה המשפחה לחץ לחזור לבעל, כדי לשמור על הילדים ועל התא המשפחתי. המסר שמעבירה לה המשפחה הוא - היכנעי לבעלך, ואל תוציאי לנו שם רע.  ככלל, גברים ונשים בחברה הערבית נוטים להצדיק אלימות. גישה זו גורמת לנשים הערביות לשמור את הסבל בלבן ומונעת מהן פנייה לבקשת סיוע. האישה הערבייה מאמינה, שהאלימות היא הבעיה הפרטית שלה, והיא פוחדת מנקמת הבעל ומשפחתו ומתגובות חברתיות שליליות כגון נידוי חברתי. אישה מתלוננת תיתפס כאשמה ברצון לפרק את התא המשפחתי ותתויג כאם ורעיה נכשלת ומתמרדת. המעודד הוא, שכיום, בעקבות העלייה במודעות, חלה עלייה במספר הנשים המוכנות לשבור את מעגל השתיקה ולפנות לגורמים מסייעים חיצוניים, לרבות המשטרה.


עאידה ראס היא עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה בטירה

סיפור אישי

האסירה ס.

נולדתי ב־1966 למשפחה ממוצעת בשכונה בתל אביב. הוריי ומשפחתי המורחבת הם אנשים שומרי חוק, ואינם קשורים בשום דרך לעולם הפשע, למרות שהשכונה בה נולדו וגדלו נחשבה בשנות הששים עד השמונים למקום בה גדלו בכירי הפשע המאורגן דאז…

נשים בכלא

ד"ר עפרה גרינברג

בשנות השבעים ערכה ד"ר עפרה גרינברג עבודת שדה במשך שנה בבית סוהר לנשים בישראל, ומצאה, כי למרות הקיטוב ההירארכי נוצרים בין הסוהרות לאסירות יחסים מורכבים של תלות הדדית, אמפתיה ולחלופין - עוינות על בסיס אישי . במשך למעלה…

פרופיל של אשה עבריינית

ענת גור

עד לשנים האחרונות התבססו רוב תכניות הטיפול בנשים אסירות על ההבנה הקיימת לגבי גברים עבריינים ומכורים לסמים. הנשים האסורות לא הוכרו כקבוצה בעלת גורמי מצוקה יחודיים, המחייבים התייחסות שונה. הדרך נפרצה בזכותם של מחקרים…

כאשר נשים רוצחות במשפחה

רות רזניק

בהשוואה בין תוצאות המשפטים של גברים שרצחו את נשותיהן לנשים שרצחו את בעליהן נמצא, כי הנשים זוכות בייצוג פחות טוב, דרגת הרצח הנקבעת בבתי המשפט חמורה יותר כאשר הנדונה היא אשה ותקופות המאסר הנגזרות ארוכות יותר. בבואי להכין…

כלא נוה תרצה

מיקי וולקון

בכלא נוה תרצה 225 עצורות ואסירות (לעומת כ-12,000 אסירים גברים בבתי הסוהר בארץ) מאפייני האוכלוסייה אוכלוסיית הנשים מורכבת, ומחייבת התייחסות ייחודית מצד כל הגורמים. לכ-50% מהאסירות הפליליות רקע רב שנים של שימוש בסמים, והן…

הבנקים והנשים

זיוה כהן

זיוה כהן – יזמית ומנהלת פרויקטים בתחום הבנייה בישראל ובחו"ל למעלה מעשרים שנים – נחלה אכזבה רבה בניסיונותיה לקבל מהבנקים מינוף להשקעותיה. העובדה שהיא אשה גברה על הרקורד העשיר שלה – מנכ"לית ובעלת שליטה במניות החברה "קדמת…