על מנת לעשות סדר בנושא, נזכיר:
- כיום, חוק גיל פרישה קובע גיל אחיד לגברים ולנשים, בגיל 67. בנוסף, קיים גיל פרישה לצורך קבלת פנסיה וקצבת זקנה- לנשים 62 לעומת 67 לגברים.
- בקרנות פנסיה עד שנת 1995, שהן הקרנות הותיקות, התנאים משופרים עבור כמאה אלף נשים בממוצע בגיל של 57. שם רבות ממשיכות לעבוד אחרי גיל 62 וצוברות ותק לפנסיה ולקצבת זקנה.
בקרנות החדשות ממוצע גיל הנשים הוא 33, לכן הנושא של פרישה לפנסיה לא רלוונטי במקרה זה.
- יש כ- 40 אלף נשים מחוץ למעגל העבודה הזכאיות לקצבת זקנה: עקרות בית ובעלות נכויות שונות. קצבת הזקנה הבסיסית היא כ- 1,500 ש"ח לחודש. מכאן, שהתשלום החודשי מגיע ל-60 מיליון שקל, ובשנה 720 מיליון שקל. את הכסף הזה משרד האוצר רוצה לגזול מהאוכלוסיות החלשות ביותר.
העלאת גיל הפרישה לנשים משמעותו, כפי שהיה ב- 2003, גם העלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה. נשים שמקבלות קצבת זקנה ואינן זכאיות לפנסיה הן המטרה של הצעות החוק בנושא העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים, או במילים אחרות השוואת זכויות בין נשים וגברים בנושא יציאה לפנסיה.
דיון:
- . מדובר ברשת ביטחון סוציאלית בה האזרחים/העובדים שילמו את חלקם בדמי הביטוח הלאומי במשך הרבה שנים.
- קצבת הזקנה הייתה מתוכננת להיות רובד ראשון של פנסיה ממלכתית- דבר שלא קיים כיום בחוק. תוכנן שיעור של 25% מהשכר הממוצע במשק, שפירושו היום 2,250 ש"ח לחודש כקצבת זקנה בסיסית. בפועל, כתוצאה ממדיניות שחיקת וקיצוץ קצבאות הזקנה, הקצבה הבסיסית מגיעה לכ- 1,500 ש"ח- זאת שחיקה של 50%!!!
- יש פופוליזם מכיוונו של שר האוצר לפיד המדבר על תרבות הקצבאות, כאילו מדובר בסעד ולא בביטוח סוציאלי שנקנה בכסף מלא ולאורך שנים.
- העניין מתחבר לקצבאות הילדים אשר גם לגביהן מנסים ומצליחים להטעות את הציבור. בשנת 1975 בוצעה רפורמה במס הכנסה בעקבות מסקנות ועדת בן שחר. הוחלט שמיסוי משפחות עם ילדים יעשה דרך מערכת המוסד לביטוח לאומי ולא באמצעות מס הכנסה. לפיכך, הוחלט כי משפחות עם ילדים יקבלו קצבאות ילדים בגובה נקודות הזיכוי הקיימות בפקודת מס הכנסה. בכל המדינות המערביות, מערכת המס מתחשבת בילדים, ומקלה על משפחות עם ילדים דרך מערכת המס. קצבאות הילדים הן לפיכך שוות ערך לזיכוי במס הכנסה. קיצוץ מתמשך בקצבאות הילדים שהקצין בשנת 2003 הביא לעלייה במימדי העוני בקרב משפחות רבות.
- יש להביא בחשבון תופעה של פליטת נשים משוק העבודה עקב קיצוצים, מיתון ותוכניות הבראה למיניהן. כיום הן נאלצות להמתין עד גיל 62 לשם קבלת הפנסיה (לרבות אין ביטוח פנסיוני) ו/או לקבלת קצבת הזקנה. ניסיון להעלות/להשוות את גיל הפרישה יפגע קשות בנשים אלה, שחיות על סף העוני.
- נקודה נוספת למחשבה היא העובדה שנשים משתכרות בממוצע 30% פחות מאשר גברים בתפקידים זהים. הוכח במחקרים רבים, כי זו תוצאה של אפליה פסולה, אשר מדינת ישראל עד כה לא הצליחה למגר. כמובן שהפנסיה מושפעת מרמת השכר, ולכן הפנסיות להן זוכות הנשים נמוכות בהשוואה לגברים.
אם מדברים על שוויון, אזי רצוי להתחיל קודם כל בשוויון בשוק העבודה בכל הקשור לשכר וקידום בעבודה.
__________________________________________________________________________________________
