התחתנתי בגיל יחסית מבוגר, היום אני בן למעלה מחמישים ואני אבא לשני ילדים מתחת לגיל ארבע. למה התחתנתי מבוגר כל כך? גדלתי בבית מאוד שוביניסטי. רק באוניברסיטה החלה להתגבש המודעות הפוליטית שלי. בזכות שני חברים קרובים הגעתי להבנה שהכול תלוי באישה. מי שלא ישחרר את האישה הוא עצמו לעולם לא יהיה משוחרר. שנים לא הצלחתי לשחרר את האישה שבי. הייתי שוביניסט גדול ובהיותי כזה לא היה טעם שאתחתן. לקח לי הרבה שנים לשחרר את עצמי. היום אני נשוי לאישה שהיא מרצה באוניברסיטה, חכמה ממני, יפה ממני ואני מאושר. כשאשתי הייתה בהיריון ראשון קיוויתי שזו תהיי בת, ואכן כך קרה. חלק מהשחרור שלי היה הרצון לבת. גבר מזרחי רוצה בן כי הוא לא משוחרר, הוא שוביניסט. הנוסחה לשוויון נמצאת בעיקר במקום אחר: תרבות. ובעיקר במעמד האישה. לפני כמה ימים קיבלתי שיחת טלפון מדודי, והוא שאל לשלום הבן. רתחתי מזעם. מבחינתו של הדוד אין לי בת.
