האפליה על רקע גיל – אייג’יזם (ageism) או גילנות בעברית – אף שהיא אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, היא האפליה הרווחת ביותר בשוק העבודה הישראלי. אפליית נשים כבר מגיל 40, ובפרט מקבוצות מוחלשות, הולכת ומתרחבת. מדינת ישראל חייבת לתת עדיפות לאומית לפיתוח תעסוקה רב-גילאית ולצמצום הפערים על רקע מגדר וגיל בשוק העבודה   תוחלת החיים עולה. אוכלוסיית העולם מתבגרת. אך הנתונים מרחבי העולם וגם מישראל מעידים כי עם העלייה בגיל חלה ירידה בשיעורי השתתפות בכוח העבודה, האבטלה מעמיקה ומדווחת תחושת אפליה גבוהה יותר. כבר מגיל 40, ובאופן שהולך ומקצין עם השנים, מתגלה יחס מפלה ומדיר בכל שלבי המסלול התעסוקתי. מציאות זו קשה במיוחד עבור נשים, בשל הפערים המגדריים בשוק התעסוקה המחריפים עם הגיל. חמור במיוחד מצבן של נשים המשתייכות לקבוצות אוכלוסייה מוחלשות. נשים אלו מתמודדות כל חייהן עם פגיעוּת תעסוקתית רב-ממדית על רקע מגדר, השתייכות לאוכלוסיות מודרות, מצב כלכלי קשה ומתמשך וחוסר במיומנויות ובהשכלה המותאמות לשוק התעסוקה העכשווי. עם השנים מתווספת לכך גם אפליה על רקע גיל.

נשים גברים
השתתפות בכוח העבודה 53.0% 72.0%
תעסוקה מלאה 57.7% 87.3%
תעסוקה חלקית 42.2% 12.7%
צניחה לעומק אבטלה מעל גיל 44 מעל גיל 55

 

אפליה על רקע גיל – אייג’יזם (ageism ) או גילנות בעברית – אף שהיא אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, היא האפליה הרווחת ביותר בשוק העבודה הישראלי. על כך מעידים גם סקרים שנערכו בשנים האחרונות על ידי משרד התמ"ת הן אצל מחפשי עבודה והן אצל מעסיקים. אפליה זו קשורה לתרבות בה כולנו חיות וחיים, תרבות המקדשת נעורים וגיל צעיר. בשוק התעסוקה המשמש בבואה חברתית במישורים רבים מוטמעים סטריאוטיפים רבים הקשורים לגיל ואשר מהווים בסיס לאפליה קשה ומתמשכת. התייחסות גילאית, מראה חיצוני ("לוּקיזם"), דרישה למראה צעיר ורענן, בלי קמטים וכו’, היא הגדרה מכובסת לאפליה על בסיס גיל . נציבות שוויון הזדמנויות שהוקמה ב-2008 דנה בשאלה אם ניתן להגדיר לוקיזם כבסיס לאפליה, אך עד היום הוא אינו מוגדר כך . האישי הוא הפוליטי! זה שאישה צריכה להיות בלונדינית כדי להיות שווה ולשים ליפסטיק לפני ראיון עבודה – איננו צריכות לשתף פעולה עם זה. זו החלטה פוליטית להיות מפלה. תפקידן של היושבות פה הוא להיאבק באפליה. להיאבק באייג’יזם. אם שואלים מה גילך בראיון עבודה – את רשאית לתבוע בבימ"ש וגם תזכי במשפט . במסגרת פעילות מרכז מהות למניעת הדרת נשים בגילאי 40+ מעולם העבודה, הגיע אלינו ראיון עם אסתר דומיניסיני , מנכ"לית הביטוח הלאומי ובו היא מתבטאת באופן מחפיר כלפי גילאי 60, ואף מיידעת שהיא פיטרה על רקע גיל עובדים/ות רבים/ות בביטוח הלאומי. להדרה ולאפליה תעסוקתית על רקע גיל מבוגר יש השלכות קשות במיוחד על נשים. חוסר השוויון המגדרי בתעסוקה מקצין בגיל הביניים. נשים צונחות לעומק אבטלה בגיל צעיר יותר בהשוואה לגברים – גילאי הארבעים לחייהן לעומת גברים הצונחים לעומק אבטלה בגילאי החמישים לחייהם. דפוסי העסקה חלקית אצל נשים עולים עם הגיל. הנתונים מצביעים על כך שפערי ההכנסות בין גברים לנשים גדלים בהתמדה עם הגיל. ניתן להצביע על מספר מגמות מרכזיות הדוחקות נשים באופן מלא או חלקי משוק התעסוקה כבר בגיל הביניים:

  • אפקט מצטבר – של דפוסי העסקה קודמים מקצין את הפער בין נשים לגברים: פערי שכר (נשים כקבוצה מרוויחות 64% לעומת גברים); ייצוג יתר בדפוסי העסקה חלקיים, זמניים, בלתי רציפים ובלתי ישירים; קושי לאזן בין בית לעבודה הפוגע בהתקדמות הקריירה של נשים.
  • גישה סקסיסטית – תפישת הגיל ביחס לנשים מעורבת בהתייחסות סקסיסטית. הדרישה להופעה ייצוגית (Lookism) מופנית בעיקר כלפי נשים.
  • ייצוג חסר של נשים במשרות ניהול – גיל מבוגר מהווה או יכול להוות יתרון בתפקידי ניהול. לעובדה שמיעוט של נשים מתקדמות לעמדות בכירות (נשים מהוות 30% מהמנהלים במשק ורק כ-10% מבין המנהלים הבכירים) יש השפעה על הנכסים התעסוקתיים איתם מגיעות נשים לגיל הביניים. נכסים אלו חיוניים במיוחד כדי שאישה תוכל להתקבל כמועמדת אטרקטיבית למשרה גם אחרי גיל 45-50.

פיתוח מדיניות תעסוקה רב-גילאית:

קיימת חשיבות רבה לכך שמדינת ישראל תיתן עדיפות לאומית לפיתוח תעסוקה רב-גילאית ולצמצום הפערים על רקע מגדר וגיל בשוק העבודה. אנו פונות בקריאה לגבש מתווה תעסוקתי המנסח דרכים לצמצום פערים מגדריים בתעסוקה ולאחר הפרישה. בין הכוונים בהם נדרשת פעולה אינטנסיבית: מאבק באפליה על רקע גיל מבוגר ומגדר ואכיפת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה; פיתוח תכניות להסרת חסמים להשתלבות בתעסוקה; הקצאת המשאבים הנחוצים להכשרה מקצועית מעודכנת; יצירת סביבת עבודה ידידותית המאפשרת מיצוי כישורים ויכולות בטווח גילאים רחב; תכניות להעלאת מודעות ומיגור סטריאוטיפים; והטמעת כלים להעסקה מגוונת ורב-גילאית   מרכז מהות  עמותה המקדמת נשים מעוטות הכנסה מאוכלוסיות מוחלשות בגיל הביניים לעצמאות כלכלית באמצעות השתלבות והתפתחות בתעסוקה. המרכז פועל בשני כיווני פעולה משלימים: תוכניות העצמה, פיתוח השכלה, השמה ומוביליות תעסוקתית המיועדות למחפשות עבודה בגיל הביניים (40 פלוס ועד גיל פרישה); ותכניות שמטרתן קידום שוק תעסוקה הוגן וחופשי מאפליה ומחסמים אחרים.


מיכל דגן היא מנהלת מרכז מהות
(מרכז מהות מוביל חזון של שוק תעסוקה רב-גילאי המכיר ביתרונות ובחשיבות של העסקה רב-גילאית, משלב מִגוון קבוצות גיל, מעודד קליטה של עובדות ועובדים בגיל המבוגר ומבטיח שוויון הזדמנויות לכל)