לעיתים קרובות נמנעת מנשים התארגנות באזורים של סכסוך ופעילותם של ארגונים נאסרת. חייבת להיות שותפות של הפלסטיניות הישראליות בתהליכי פתרון הסכסוך באזור
אני כאן כחברת הנהלה "כייאן" ובתפקידי זה אשמח לשתף אתכן בעמדתנו בנושא החלטת מועצת הביטחון.
היה נפלא אלמלא היה צורך בהחלטת או"ם מיוחדת ונפרדת בכדי להגן על נשים וילדים בזמנים של מלחמה וסכסוך ואלמלא היה צורך לדרוש את שיתוף הנשים בתהליכים של קבלת החלטות. אני מאמינה שזה דבר שצריך להיות מובן מאליו, והמצב הרצוי הוא שנשים יהיו חלק בתהליכים אלה. אני מדגישה כאן "חלק" ולא "ייצוג" הולם או לא הולם. אך המציאות ידועה לכולנו, וההחלטה היא נכונה.
אנחנו קוראות לשתף באופן שווה נשים בכל משא ומתן לפתרון סכסוכים, ולפעול להגנה על נשים ונערות באזורים של סכסוך ומלחמה. העתיד יהיה טוב יותר רק אם תשוחרר האישה ויהיה לה את המקום לחשוב בצורה חופשית בלי שליטת אבות וגברים, בלי הפנדמנטליזם הדתי והפנדמנטליזם המעמדי.
"כייאן" ו"אישה לאישה" ארגנו את הכנס הראשון בישראל באפריל 2003 בנושא "החלטת מועצת הביטחון 1325 ומשמעותה ביחס לסכסוך הישראלי – פלסטיני". השתתפו בכנס נשים ממגוון רחב של התמחויות רלוונטיות לנושא. החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מדגישה את ההשפעה של סכסוכים מזוינים על נשים וקוראת לצדדים בסכסוכים בינלאומיים לכבד חוקים. היא מדגישה את חשיבות השיתוף המלא של נשים בדרגי קבלת ההחלטות ומכירה בחשיבות התפיסה המגדרית בניהול תהליכי שלום, יישוב סכסוכים וקבלת החלטות, ובתפקידן של נשים וארגוני נשים בתהליכים אלה. מדובר ב"הגנה" על נשים וילדים והשתתפות מלאה ופעילה של נשים בתהליכים. הדבר מצריך העצמה של נשים. בזמני מלחמה וסכסוכים משתלטים הפחד, העוני והאלימות, והנשים הן הנפגעות ביותר, ויכולתן לפעול ולהיאבק במצבים אלו מוגבלת ביותר. לעיתים קרובות נמנעת מנשים התארגנות באזורים של סכסוך ופעילותם של ארגונים נאסרת, כפי שקרה, למשל, במצריים ב-1991, שם נסגר הסניף המצרי של SIGI בעקבות מלחמת המפרץ, בהוראה ממשלתית. לעיתים נחקקים חוקים שמטרתם סתימת פיות, כדי למנוע שינוי חברתי.
החברה לא מתקדמת ומתפתחת אם מחצית מאזרחיה נמצאות בשוליים. מדינת ישראל, שבה אנו חיות, קוראת לעצמה מדינה דמוקרטית. משמעותה של דמוקרטיה היא ייצוג ושוויון הזדמנויות. לכן, חובתה של המדינה להבטיח שאנחנו, הנשים הפלסטיניות, ניקח חלק שווה בתהליכי קבלת החלטות ולא נקבל "ייצוג" לפי שיקולים ממסדיים או אחרים.
"כייאן" הוא ארגון הפועל למען שינוי חברתי בארץ בכלל, ובחברה הפלסטינית בפרט, וזו משימה לא פשוטה. אנחנו מאמינות שנשים, ורק נשים, הן שמביאות את שחרורן של עצמן. החברה שלנו היא חברה שמרנית שרואה את תפקידה המרכזי של האישה כרעיה ואם. בשנים האחרונות התרחשו שינויים כלשהם, אך הם עדיין לא משמעותיים. חובתם ואחריותם של ארגוני הנשים והארגונים הפמיניסטיים בישראל ובפלסטין לערב ולשתף מספר הולך וגדל של נשים בפתרון הסכסוך ובקבלת ההחלטות. חייבת להיות שותפות של הנשים הפלסטיניות בישראל בהתמודדות עם השלכות הסכסוך ופתרונו. יש להבטיח ייצוג הולם לקולות הנשים. בהקשר הזה חשוב לי מאוד להזכיר, כפלסטינית ישראלית, דבר שקשור אלי ישירות כאזרחית במדינה זו, "חוק האזרחות החדש" שנחקק בסוף יולי 2003, מאפשר לממשלה להתערב בחיים הפרטיים שלי וגורר התערבות ממסדית אכזרית בתוכם. היא מתערב בהחלטתי את מי לאהוב ועם מי להתחתן, כאזרחית ישראלית שלא עוזבת את הארץ שלה. מעבר לקו הירוק עובדת ממשלת הכיבוש על הקפאת נושא "איחוד המשפחות" ועושה הכל בכדי לפרק משפחות.
