פרופ' חנה ספראי בולטת בשילוב בין מצוינות אקדמית, יכולת הוראה נדירה ותעוזה להפוך עוצמה אקדמית למנוף לעיצוב רעיוני ומעשי של חשיבה שונה בתרבות היהודית במרחב הישראלי העכשווי. "אנו רשאים היום לומר, שמתברר כי העולם היהודי, למרות פחדיו הגדולים, הוא חזק יותר, גמיש יותר ועמיד יותר מן התפיסה של מנהיגיו. לא החילוניות, לא הציונות, ואני מאמינה שגם לא הפמיניזם, ימוטטו אותו. היכולת להשתנות טבועה בעצם המהות היהודית, כפי שאנו מכירים אותה. המסורת לא רק משתנה בפועל עם תהפוכות הדורות, היא אף מודעת לשינוי החל בה וחוגגת אותו". (דבריה של חנה מלפני 4 שנים)
בחברה שוויונית הייתה אישה מועמדת לתפקיד נשיא/ת המדינה. בחברה מתוקנת הייתה מודעות (או לפחות גילוי של עניין) לאובדן מחציתו של פוטנציאל ההון האנושי, העומד לבחירה לתפקיד נשיא/ת המדינה. בחברה ראויה הייתה היוזמה, להרצת מועמדת לתפקיד נשיא/ת המדינה, פרי שיתוף פעולה של נשים וגברים, ולא כתוצאה ממצוקת נשים או מרגישות מבורכת של גברים בודדים. במדינה שלי, כך אני מקווה, יובן בקרוב ש"הבעיה הנשית" היא לא בעיה של נשים, אלא עיוות חברתי מתמשך, משימה חברתית שיש להציבה, במשותף, במרכז סדר היום ולהתמודד עמה. היוזמה הברוכה, לבחירת אישה לנשיאת המדינה, היא חלון הזדמנויות להעלאת המודעות להצבת נשים בתפקידי מפתח ציבוריים. בימים קשים וכואבים אלו בולט שבעתיים מיגדורה של הזירה הציבורית הישראלית. בתחום החיים החברתיים, כלומר במקום בו נפגשים אזרחים לשם דיון בענייני ציבור וקהילה, כמעט ואין נשים. דעתן של נשים כיום כמעט ואינה נשמעת וכך כאמור גם בתקופות רגיעה. חברה ממוגדרת יוצרת ריבוד אי-שוויוני בחלוקה של כוח, מעמד, עושר וזכויות בחברה.
סוגיית הדרתן של נשים מאיוש תפקידים חברתיים בכירים ונבחרים בראשית האלף השלישי מחייבת דיון מסודר. היא מעוררת מחשבות ושאלות, מחדדת צורך בחשיבה ביקורתית על הסיבות לאופי הממוגדר של השיח החברתי ומחייבת להציב שאלות פוליטיות-חברתיות. זאת במיוחד נוכח התרחשות שלושה תהליכים חברתיים משמעותיים בישראל: האחד נוכחות גוברת של נשים בעולם העבודה ושיפור במעמדן המקצועי; השני, מודעוּת מתפתחת לסוגיית שוויון נשים; השלישי, חקיקת חוקים הנוגעים ישירות לנשים ולמעמדן המשפטי. אני תקווה שיוזמה זו היא התחלה של תהליך שיניב שינוי.
פרופ' חנה ספראי מאופיינת, יותר מכל, בשילוב מיוחד בין מצוינות אקדמית, יכולת הוראה נדירה ובתעוזתה המתמדת להפוך עוצמה אקדמית למנוף לעיצוב רעיוני ומעשי של חשיבה שונה ביחס לתרבות היהודית במרחב הישראלי של שלהי המאה העשרים והמאה העשרים ואחת.
פרופ' ספראי מתמחה בתרבות היהודית בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד. היא בת נאמנה לאביה ולמורה הרוחני פרופ' שמואל ספראי. הגם שהיא רואה עצמה ללא ספק ממשיכה בדרכו היא פילסה לעצמה דרכים חדשות, ופנתה לאפיקי יצירה ופעילות רחבים אחרים.
פרופ' ספראי בלטה מצעירותה בתעוזה חלוצית, אותה היא מגלמת במעשיה לאורך השנים. חנה הייתה מן החלוצות של חשיבה פמיניסטית יהודית והלכתית בארץ ובעולם. עיקר עניינה לבנות עולם מחשבה יהודי המעוגן היטב בתרבות ובמסורת הספרות התלמודית, ומשלב בתוכו את המיטב והחדשני בחשיבה הפמיניסטית על שלביה השונים. אי-לכך, אין היא קופאת על שמריה ומשמשת בהקשרים רבים ומגוונים ראש חץ לחשיבה יוצרת בתחום זה. פרופ' ספראי מאתגרת בחיפוש אחרי מקורות רלבנטיים ובאיתור פירושים חלופיים של המחשבה הפמיניסטית בתרבות ישראל. ידע הוא כח, כך למדנו כולנו, וחנה פתחה את המוסד הראשון ללימודי תלמוד ומסורת יהודית לנשים בארץ, למורת רוחם של רבנים רבים. בהרצאותיה וכתביה היא מפלסת שלב אחרי שלב אפשרויות מתחדשות. תחילה יצרה את עצם האפשרות לנשים להשתלב בעולם של תלמוד תורה ולימוד בשנות השמונים. לאחר מכן הפכה את לימודי נשים ואודות נשים לנושא חשוב שניתן למצוא לו עוגן במסורת השיח היהודי. בהמשך חיפשה אחרי לשונות שיח מחודש, ואפשרויות יצירתיות להכללה של נשים בפועל בתרבות ההלכה היהודית. ממש לאחרונה טיפחה ניתוח זהיר וקפדני של השלכות מסורת ההלכה על מציאותן ומעמדן של נשים בעולם היהודי, ופעלה ליצירת תודעה פמיניסטית ועיון פמיניסטי אחראי במקורות ובקריאות המסורתיות. נשים רבות, אך גם גברים רבים, קולגות ותלמידים, רואים בה מורת דרך וראש חץ, בזכות המחויבות המוחלטת לקפדנות במחקר, הנאמנות לטקסט ותרבות, הקריאה הביקורתית המעמיקה והחתירה לשינוי פני החברה.
פעילותה של פרופ' ספראי, בתחום לימודי הנשים ובפעילות הציבורית המתלווה אליה, אינה חד-צדדית והיא מלווה בעבודה מעמיקה בהוויה החברתית בכללה ובהשלכותיה על התרבות היהודית וההלכה היהודית בהקשר הרחב שלה. אי-לכך היא מתמסרת בשנים האחרונות, ביחד עם אחיה פרופ' זאב ספראי, לכתיבת פירוש היסטורי- חברתי רחב לראשית היצירה ההלכתית, למשנה. זהו ניסיון בו פתח כבר אביה ז"ל, לעמוד על מגמות בהתפתחות העולם התרבותי היהודי. לגביה זה חלק מן התובנה הנגזרת מהתפתחות והשלכות המעורבות בסוגיית נשים ומיגדר.
התחום השני, לו מקדישה הפרופ' ספראי מאמץ ניכר וממושך, הוא הקשר התרבותי בין עולם היצירה הראשוני של היהדות, ועולם היצירה של הנצרות בתקופת בתקופת המשנה. היא רואה עצמה בהקשר זה כתלמידה מובהקת של הפרופ' פלוסר ז"ל וממשיכת דרכו. גם כאן משתלבים המחקר העיוני, הכתיבה והפרסום עם פעילות ענפה בה ניתן ליישם את המחקר ולהעניק לו משמעות בהוויה היהודית והנוצרית בת ימינו. פרופ' ספראי נחשבת כיום לאחת התיאולוגים החשובים באירופה, בתחום זה. דבריה מצוטטים רבות בכנסים דתיים נוצריים ובדרשות ציבוריות, והיא מוזמנת לפעילות שוטפת במסגרות תיאולוגיות דוברות גרמנית. עוצמתה באה לה לא מעט בזכות יכולתה המיוחדת להפוך את עולם הדעת לנגיש ובעל משמעות לקוראיה ומאזיניה.
חנה הייתה הפרופ' היהודי הראשון לשמש באוניברסיטה הקתולית של גרץ, במינוי מוסכם של הכס האפיפיורי ברומא. וכך הייתה גם הראשונה לשמש כתיאולוגית יהודיה וכמדריכה רוחנית לאם מנזר בהולנד, ושוב, מתוך הסכמה רשמית מרומא. עם זאת, היא משקיעה רבות גם בחינוכם של סטודנטים לתיאולוגיה השוהים בארץ ומרבה לנהל סמינרים ברחבי גרמניה ולעודד את העניין היהודי בתובנה הנוצרית. היא משתתפת בדיונים רבים על המשותף האידיאי והמעשי בין העולם הנוצרי ותרבותו לעולם היהודי ותרבותו. אחת מגולות הכותרת של פעילות זו, מעבר למחקר ולדיונים האקדמיים הרבים שיזמה והשתתפה, היתה לפרופ' ספראי תרומה חשובה למחקר שערכו כל הכנסיות הפרוטסטנטיות בדרך לגיבוש מערכת יחסים מחודשת בין היהודים והכנסיה הפרוטסטנטית ברחבי אירופה בפרט, ובעולם הפרוטסטנטי בכלל. היא הוזמנה כיהודיה יחידה וחברה שוות זכויות לעקוב אחרי כל המהלך, שנסתיים במסמך חשוב, המשמש כיום ללימודי התיאולוגיה בכל האוניברסיטאות בעולם הפרוטסטנטי. לפי עדותם של כותבי המסמך עצמם, תרומתה האישית, בזכות יכולתה האקדמית, רגישותה הדתית והחברתית, תרמו לאופיו המיוחד של המסמך והקנו לה חברים רבים בקרב טובי התיאולוגים האירופאיים.
הפרופ' ספראי היא שלוב נדיר של מצוינות ומעורבות, של נחישות והגינות אינטלקטואלית, עם פתיחות רבה לא רק לשאלות מדעיות אלא גם לתופעות דתיות, חברתיות ופוליטיות. מחקריה ופרותיהם משמשים לא רק את העולם האקדמי אלא הופכים נכסי צאן ברזל גם של עולם המחשבה וגם של תחומי העשייה בשטח. פרופ' ספראי מבטאת ומייצגת את המורכבות הנדרשת כיום לשילוב בין מחשבת ישראל והשיח הכללי בחברה הישראלית והתהליכים המתרחשים בה. היכולת לשלב תובנה קוהרנטית של החברה הרחבה ולקדם שאלות מפתח בחברה היהודית, מציבים את פרופ' ספראי במרכז הבמה של עולם העשייה והשיח היהודיים-מסורתיים ועולם העשייה האינטלקטואלית בישראל בכלל. בכתיבתה באה לידי ביטוי פרשנות המודעת לשאלות המיגדר הנוקבות ביותר, ובחייה היא משלבת בין מודעות מיגדרית ומחויבות כלפי עולם ההלכה. התגובה הראשונית לחידושיה בעולמנו היהודי הייתה ועודנה דחייה מוחלטת. אין ספק שרבים מן הרבנים המובילים בעולם היהודי-מסורתי דוחים את אפשרות השינוי על הסף. חששם הגדול הוא מפני ערעור של העולם היהודי. התחושה היא שמדובר בעולם רגיש ופגיע, שכל היסוס וביקורת ימוטטו את אושיותיו. אין ספק שאירועי המאה העשרים, על המודרניזציה שהביאה, ובודאי על השואה הגדולה שהתרחשה בה, תרמו לא מעט לתחושת שבריריות. פרופ' ספראי שימשה כראש חץ בהובלת התהליך בגופה, בנפשה ובחייה המקצועיים. "אנו רשאים היום לומר, שמתברר כי העולם היהודי, למרות פחדיו הגדולים, הוא חזק יותר, גמיש יותר ועמיד יותר מן התפיסה של מנהיגיו. לא החילוניות, לא הציונות, ואני מאמינה שוודאי וּודאי גם לא הפמיניזם, ימוטטו אותו. היכולת להשתנות טבועה בעצם המהות היהודית, כפי שאנו מכירים אותה. המסורת לא רק משתנה בפועל עם תהפוכות הדורות, היא אף מודעת לשינוי החל בה וחוגגת אותו". דברים אלו של פרופ' ספראי, שנאמרו לפני ארבע שנים אקטואליים היום יותר מתמיד. וזאת – הרבה בזכותה.
אני מתכבדת בזה להמליץ על פרופ' חנה ספראי לנשיאה התשיעית של מדינת ישראל.
