רותי היא אישה פוליטית, השייכת לשמאל, אך מבינה ולעיתים מזדהה עם כאבי הימין. במשך הקריירה הפוליטית שלה ידעה תמיד להימנע מקיצוניות ולהאזין לצד השני. היא נאמנה למאבק הפמיניסטי למעלה מ-34 שנה ומניפה בגאון את נס השוויון בין כל המגזרים בארץ. אחת התכונות האופייניות לה היא רגישות חברתית ואנושיות.
אני מכירה את רותי, מרחוק – כ- 30 שנה, משמיעה ומקריאה. מכירה אותה כשותפה לרעיונות פוליטיים וכחברת מועצה – מאז 1988, ומקרוב – כחברה במועצה, כיו"ר ועדת רווחה ובריאות וכיד ימיני בכל נושא. מה אנחנו מחפשים בנשיא? ייצוגיות, ממלכתיות ומנהיגות. רותי היא משוררת, מתרגמת, סופרת, מרצה ולוחמת זכויות האדם. אך בראש ובראשונה רותי היא מנהיגה, היא המובילה את המאבק באלימות נגד נשים למעלה מ-30 שנה. היא נאמנה למאבק הפמיניסטי למעלה מ-34 שנה ומניפה בגאון ובמרץ את נס הקיום ההדדי ושוויון הזכויות בין כל המגזרים בארץ. אחת התכונות האופייניות לה היא רגישות חברתית ואנושיות.
לנשיא, בין שאר תפקידיו, נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם. אין לי ספק שרותי תדע להבחין בין עבירה לעבירה, תקפיד על מניעת אלימות ותגלה התחשבות ורחמים במקומות הראויים. רותי דוברת אנגלית על בוריה ותוכל למלא את תפקיד הנשיאה כמייצגת את המדינה בעולם וכמי ששומרת על קשר עם השגרירים הזרים בארץ בצורה הטובה ביותר. כמי שבאה ויוצאת בבית המחוקקים, רותי מכירה היטב את מבנה הכנסת וועדותיה. היא אישה פוליטית, השייכת לשמאל, אך מבינה ולעיתים מזדהה עם כאבי הימין. במשך הקריירה הפוליטית שלה ידעה תמיד להימנע מקיצוניות ולהאזין לצד השני.
אך מעל ומעבר לכל הכישורים והידע בהם ניחנה רותי, אני חושבת שהיא ראויה לתפקיד מפני שהמדינה מתמודדת עם שתי בעיות מרכזיות, שמרבים לדבר בהן וממעטים לעשות – הפער החברתי-כלכלי הנורא ואפליית המגזר הערבי והדרוזי. שתי בעיות אלה הן בבחינת פצצות מתקתקות שאם לא נדע לנטרל את מרעומם – הם יהרסו את המדינה מבפנים, ללא עזרת אויבים מחוץ. הנשיאה הבאה של מדינת ישראל תצטרך לעסוק ללא לאות בבעיות אלו ולדאוג לצמצום הפערים, להקצאת משאבים, ליחס שונה למגזר הערבי והדרוזי וכמובן לשוויון זכויות לכל. רותי עשתה זאת רוב חייה ותעשה זאת היטב כנשיאת מדינת ישראל.
רות רזניק – פרופיל חברתי-פמיניסטי
רות החלה את פעילותה הציבורית מגיל 14, עם הצטרפותה לארגון הצבאי הלאומי. פעילותה הפמיניסטית העניפה החלה בראשית שנות ה-70, כאשר ב-1972 הייתה בין מייסדות התנועה הפמיניסטית בישראל בת"א. היא הייתה ממייסדות ופעילות "גשר נשים לשלום", בשנת 1976, שמטרתו הייתה ליצור דיאלוג ודו-קיום בין נשים יהודיות וערביות בישראל. מאוחר יותר הייתה שותפה להקמת נל"ד (נשים לדו-קיום) – קבוצת נשים יהודיות וערביות המבקשות דרך לדו-קיום בין העמים. היא ייסדה את עמותת "ל.א-לחימה באלימות נגד נשים", ב-1977 וב-1978 הייתה מיוזמות מרכז הסיוע לקורבנות תקיפה מינית לנשים, הראשון בת"א. ב-1978 הקימה את מרכז הסיוע לנשים (מקלט) בהרצליה. בשנת 1986 הקימה קו חירום עירוני לנשים במצוקה בהרצלייה וב-1993 הקימה מקלט נוסף לנשים בחדרה וב-1996 מקלט בראשון לציון. מ-1987 הייתה פעילה חברת מועצת הנשים בעירית הרצלייה והיא חברת הוועדה המייעצת של פרלמנט נשים מאז 1999. רות הכירה בחשיבות הפעילות הפוליטית של המאבק הפמיניסטי ובשנת 1977 הייתה ממייסדות מפלגת הנשים, רכזת התנועה ומועמדת מספר 2 שלה לכנסת. בשנת 1992 עמדה בראש מפלגת הנשים לכנסת והתפטרה מתפקידיה בנעמ"ת ובמועצת העירייה מטעם מר"צ. הפעילות הפוליטית העיקרית של רות, לאורך השנים, הייתה ברצ' ואח"כ במרצ'. בשנת 1973 ייסדה, עם שולמית אלוני ובועז מואב ואחרים, את התנועה לזכויות האזרח והביאה למעורבות חברות התנועה הפמיניסטית בתנועה חדשה זו. ב-1980 הייתה פעילה בר"צ וחברה בהנהלתה ויו"ר הסניף של התנועה בהרצלייה. בין השנים 1981-1996 הייתה יו"ר סיעת ר"צ ומר"צ בנעמ"ת. בין השנים 1989-1992 הייתה חברת מועצת עירית הרצלייה וראש האופוזיציה מטעם מר"צ, חברת הועד הפועל של ההסתדרות מטעם ר"צ ולאחר מכן סיעת רם.
בין הפעילויות הציבוריות-חברתיות הרבות, שבהן נטלה חלק כיוזמת, מייסדת וחברה היו: הנהלת הקרן החדשה לישראל, שתי"ל, הנהלת שדולת הנשים בישראל, עמותת ה"ן (הרצליה נשים, עמותה ששמה לעצמה לקדם נשים לעמדות מפתח מוניציפאליות).
כיום רות היא חברת מועצת עיריית הרצליה בפעם ה-3, וחברת הנהלת העירייה. היא הקימה את ועדת הבריאות העירונית, פעילה בכל הקשור בנושאי מעמד האישה בהרצלייה וחברה בועדת ההיגוי של מועצת הנשים בעיר. רזניק היתה גורם מדרבן ומתסיס שהביא לשינוי עמדות המשטרה בתחום האלימות במשפחה. היא מרצה ומדריכה שוטרים וקצינים בתחום זה. מאבקה הבלתי מתפשר דרבן את משרד העבודה והרווחה להגביר את תמיכתו בנושא ולממן את המקלטים בצורה גורפת. ב-1986 העלתה רזניק את הנושא לראשונה בפני משרד הבריאות והביאה להתייחסות שונה במשרד לנושא אלימות נגד נשים. היא הקימה אתר חשוב בנושא אלימות נגד נשים באינטרנט בשפות עברית, אנגלית, ספרדית, רוסית. אתר זה מקושר לארצות שונות ומכיל מידע רב.
בין הפרסים בהם זכתה רות רזניק: פרס הוקרה מטעם שדולת הנשים ב-1991; פרס הוקרה מטעם ארגון women to women-U.S./Israel; הדלקת המשואה ביום העצמאות ה-52 לישראל בשנת 2000; אות שדולת הנשים בשנת 2006. בנובמבר 2006 תזכה עמותת "ל.א-לחימה באלימות נגד נשים" בהנהגתה של רות רזניק, באות המופת של כנס שדרות, על פעילותה החברתית הנרחבת.
