עד אשר, אנחנו, כחברה, נסיר את החלוקה הזו בין טובות ורעות, בין כל הנשים לבין "גברות הלילה", לא תהיה לנו סולידאריות. יש כוס מלאה עבור חלקנו וכוס כמעט ריקה עבור האחרות.
הנושא שבו אעסוק הוא הקשר או היעדר הקשר בין כל הנשים לבין "גברות הלילה". 100% מהנשים והנערות העוסקות בצורת חיים הנקראת זנות עברו התעללות. בין זנות, עוני, התעללות והזנחה יש קשר עמוק. סינדרום הילדה הטובה והילדה הרעה, הרווח עדיין בחברה שלנו, הוא סטיגמה על כל הקרבנות.
היום בתקופת השיא של המדיה ושל אפשרויות בלתי מוגבלות אני פוחדת שאנחנו עדיין נופלים לתוך מלכודת המיתוס ומכך שאנחנו עדיין מבחינים בין נערות ונשים ומחלקים אותן לילדות טובות וילדות רעות. הילדות הטובות הן הנשים, הדוקטוריות, העובדות הסוציאליות, השופטות, המורות וכו'. והנערות הרעות הן נערות הרחוב כוכבות פורנו, חשפניות, מכורות לסמים, זונות, נערות מסז' וכיוב'. עד אשר, אנחנו, כחברה, נסיר את החלוקה הזו בין טובות ורעות, לא תהיה לנו סולידאריות, בינינו לביניהן. יש כוס מלאה עבור חלקנו וכוס כמעט ריקה עבור האחרות. בסופו של דבר בנות רעות הן שם כדי לקבל את כל ההתעללות והמחלות של החברה. אין להן שום מעמד, גזע, דת או לאום מיוחדים. הן כולן גבוהות, נמוכות, שמנות ורזות, הן מכל הצורות, הצבעים והמידות. כל בנות האדם יכולות ליפול למקום הזה.
אין נוכל להראות סולידאריות? בכך שניתן להן כבוד כיצורי אנוש. עלינו לתת להן הזדמנות לבנות מחדש את חייהן. לתת להן חינוך ועבודה. לתת להן תחושה של ערך עצמי. ואז נאמין בכנות בסולידאריות.
