המחקרים מלמדים על מידת החשיבות של ההשכלה הגבוהה לשיפור מעמדן של נשים בישראל בכלל, ונשים ערביות בפרט. השכלה גבוהה עשויה לעזור לנשים ערביות להשתלב בתחומים ובמעגלים חברתיים שלא הכירו קודם. על הנשים המשכילות לסייע בתהליך רכישת ההשלה של חסרות השכלה. לצערי, אנחנו הנשים הערביות רחוקות מאוד מהתגייסות כזו, בין היתר בגלל שהמשכילות עדיין לא השתחררו מכבלי המסורת.
רק %17.1 מהנשים הערביות נמצאות בשוק העבודה, לעומת %54 מקרב הנשים יהודיות ו-% 60.3 מהגברים הערביים. נתון זה מצביע על כך שיותר מ-%80 מהנשים הערביות נמצאות מחוץ למעגל העבודה, לא תורמות לכלכלה הישראלית ולא נתרמות ממנה באופן ישיר. רוב הנשים הערביות נמצאות במעגל הסגור של חיי עקרת בית, על כל המשתמע מכך. נתון נוסף, העולה מסקרים ומחקרים, מצביע על קשר בין מספר שנות לימוד של נשים להשתתפותן בכוח העבודה. ככל ששנות הלימוד של האישה עולים, כך עולים סיכוייה להיות משולבת בשוק העבודה. נתון זה נכון ומשמעותי יותר כאשר מדובר באישה ערבייה. נתונים אלה עמדו מול עיניי כאשר הכנתי את דברי למושב הפרלמנט המכובד הזה. הם חידדו אצלי את הקשר החזק בין השכלה גבוהה לבין תעסוקת נשים. אפשר כמובן להרחיק לכת עם הנתונים ולהראות את הקשר בין השכלה גבוהה לבין משלח יד, רמת שכר, מעמד חברתי ועוד. מהנתונים אפשר ללמוד על מידת החשיבות של ההשכלה הגבוהה לשיפור מעמדן של נשים בישראל בכלל, ונשים ערביות בפרט. השכלה גבוהה, באופן מיוחד, עשויה לעזור לנשים ערביות להשתלב בתחומים ובמעגלים חברתיים שלא הכירו קודם. ביציאתה מהבית נחשפת האישה לעולמות תוכן חדשים, היא פוגשת א/נשים חדשים מהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים, לומדת להיות עצמאית ולהתנהל במקומות חדשים ופחות מוכרים ובטוחים. האישה לומדת להכיר את עצמה ואת כוחותיה מחדש. עם תודעות וכוחות אלה היא חוזרת לסביבה המקורית שלה, לבית ולמשפחה, ומייצרת שם שינויים. יש להניח שבני משפחתה וסביבתה החברתית יראו אותה בעין אחרת ויתייחסו אליה אחרת. כניסת האישה למעגל ההשכלה האקדמית תפתח בפניה אפשרויות והזדמנויות חדשות בעבורה. סיכוייה למצוא עבודה גדלים בצורה משמעותית. ממוצע השכר שתקבל יעלה, וכמובן מעמדה במשפחה ובקהילה ישתפר בצורה ניכרת.
פעילות פמיניסטית אמיתית, השואפת להשפיע בתוך החברה הערבית, אינה יכולה להתעלם מסוגיית השכלת נשים. בכדי לקדם את מעמדן של הנשים הערביות ולקרב אותן יותר לשוויון עם הגברים יש לדאוג ששיעור הנשים בעלות השכלה אקדמית יעלה משמעותית. כך עשוי שיעור הנשים הערביות בשוק העבודה לגדול וכך גם תעלה רמת ההכנסות של משפחתה וישתפר מצבה הכללי של האוכלוסייה. מצד שני, אני טוענת שאין די בזה מבחינת הפעילות הפמיניסטית. נשים בעלות השכלה גבוהה, שאינן רואות עצמן חלק ממאבק פמיניסטי, שמטרתו להעצים ולקדם נשים נוספות, מנציחות את המצב הקיים. הן לא משנות את עולמן של הנשים, אלא את מציאות חייהן שלהן. אני מייחסת חשיבות עליונה לפעילות הפמיניסטית-חברתית של נשים, שהצליחו לפרוץ את המעגל הסגור, ולהשיג הישגים משמעותיים ברכישת השכלה גבוהה וכניסה לתחומי עיסוק בעלי סטטוס גבוהה. נשים אלה צריכות להוות מודל לחיקוי עבור נשים נוספות, וכוח מניע לקידום אותן נשים שלא הצליחו לעשות זאת. בכדי שזה יתממש נדרשות הנשים המשכילות להיות בקשר יותר קרוב ומחייב עם נשים חסרות השכלה ולשאת את הדגל החברתי –פמיניסטי. לצערי הרב, אנחנו הנשים הערביות, עדיין רחוקות מאוד מהתגייסות כזו, בין היתר בגלל שאותן נשים משכילות עדיין לא השתחררו לגמרי מכבלי החברה והמסורת.
