העוצמה שבתבונת האישה היא בפתרון סכסוכים המביא לשינוי בהתנהגות ולא בניתוק או עימות כוחני. עלינו לבנות ולעולם לא להגיע למבוי סתום. תמיד יש חיבור נוסף, היכול לשנות את התמונה
סיפור ברוריה, אשת רבי מאיר {תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף י'}:
בריונים היו בשכונתו של רבי מאיר והיו מצערים אותו הרבה. פורעים ומפירי חוק וסדר.
חוליגנים במלוא מובן המילה. התפלל עליהם רבי מאיר וביקש שימותו.
אמרה לו ברוריה, אשתו: על מה נסמך אתה בתפילתך זו, האם על שכתוב: "ייתמו חטאים
מן הארץ ורשעים עוד אינם" {תהילים קד', פסוק לה'}? האם כתוב "ייתמו חוטאים"? הרי "חטאים" כתוב. {כלומר, יש להתפלל שייפסקו החטאים, לא החוטאים}. ועוד, הבט לסוף הפסוק:
"ורשעים עוד אינם" שמשמעותו – כיון שייתמו החטאים, הרשעים אינם עוד.
בקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה ואז "ורשעים עוד אינם". ביקש רחמים עליהם וחזרו בתשובה.
המדרש מתאר דו שיח בין רבי מאיר {אמצע המאה השניה} לאשתו ברוריה, בשאלה איך להתמודד עם אנשים שמתנהגים ברוע ומשליטים טרור. רבי מאיר חושב, בצורה ישירה וחד משמעית, שהפתרון הוא שהם ייעלמו ומתפלל עליהם שימותו. ברוריה, אשתו, מלמדת אותו באמצעות הדיוק שהיא דורשת מהפסוק "ייתמו חטאים מן הארץ – ורשעים עוד אינם", מתהילים, שה'קונץ' הוא שהחטא, הפשע, הרשע, ההתנהגות הקשה תיעלם, ולא האנשים עצמם. בניגוד אליו, היא מבחינה בין המעשה לבן האדם, ומאפשרת משהו שרבי מאיר שכח או לא האמין בו: שיש דבר כזה – תשובה ושינוי!
לחז"ל היה חשוב להשמיע את הקול הזה ואת האפשרות הזו שברוריה מייצגת, אפילו אם זה על חשבון כבודו של רבי מאיר, גיבור תנאי גדול. המדרש הזה מתאים דווקא עכשיו, כי בקרוב מגיעים הימים הנוראים והאפשרות הקיומית שברוריה מייצגת היא שיש תקווה לבני אדם. כשאנשים מסוכסכים עדיף להתפלל עליהם {לצפות מהם, לעבוד בכיוון} שישתנו, בניגוד לאופציה הפנאטית והמיואשת של רבי מאיר, שאינו לוקח אחריות על הזולת הבעייתי ופשוט מעדיף שהוא ייעלם. כמוסר השכל של מדרש זה אנחנו יכולים לראות את העוצמה, הכח שבתבונת האשה. היא אינה פותרת את הבעיה בצורה של ניתוק או עימות כוחני, אלא בצורה שורשית, עמוקה, המביאה לשינוי בהתנהגות ולחזרה בתשובה.
אני חסידה גדולה של הידברות, של מו"מ, של חיבורים בין אנשים ובמיוחד נשים. אני מתנגדת חריפה של לדבר פוליטיקה. איני תמימה, הרי בסופו של דבר נגיע לפוליטיקה. אך העיתוי, חברותי, הוא קריטי. פוליטיקה בשלב הראשון תיתן לנו פרות באושים. את זה עושים הגברים מצוין. לצערנו, כולנו רואים את התוצאות. אנחנו, הנשים, יודעות לעשות חיבורים, לבנות קואליציות, לעשות שיתופי פעולה שיקדמו את הקהילות שלנו, את החברה שלנו. נקים שיתופי פעולה בתחומים שנשים כל כך מבינות ומגלות בהם רגישות רבה. אנחנו יכולות לקיים שיתופי פעולה בנושאי איכות הסביבה, קידום מעמד האשה, חינוך אלטרנטיבי, בריאות ועוד. ואז תגיע הפוליטיקה. נהיה על פלטפורמה שונה מזו שאנחנו נמצאות כיום. נהיה מחוברות באינטרסים משותפים, דואגות אחת לשניה, בחיבור של קהילה לקהילה. ממצב כזה גם המצב הכאוטי ביותר יהיה פתיר או לפחות פחות קונפליקטואלי. זוהי אולי דרך ארוכה יותר אך גם מבטיחה.
למסקנות אלו הגעתי מתוך התנסות רבה בדיאלוגים והשתתפות במו"מ. אני רוצה שניקח חלק במו"מ על מנת לבנות ולעולם לא להגיע למבוי סתום. תמיד יש חיבור נוסף, תמיד יש פירוש שונה היכול לשנות את התמונה כולה. בתהילים קל', פסוק ב' נאמר: "אדוני שמעה בקולי, תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוני". תן בנו את האהבה שדרכה נוכל להבין, לבנות עולם טוב יותר, כפי שאתה מצפה מכולנו.
