"מבחינה היסטורית חלו שינויים ביחס החברה לזקן. שינויים אלה כללו את ההתייחסויות הבאות:
- הגרונטוקרטיה – בתקופה זו יש לנו למעשה שלטון הזקנים.
- השבת של החיים – בתקופה זו הזקן איבד את מעמדו אבל עדיין החברה חשה מחויבות כלפיו.
- פולחן הנעורים – בתקופה זו הזקן מודר מהעבודה ומהחברה.
- פרישה תיפקודית – כיום אנו ניצבים בפני שינוי נוסף במסגרתו ממירים את חובת הפרישה בפרישה תיפקודית. משמעות הדבר שהעובד יכול לפרוש לפי בחירתו בכל מועד מרגע שהגיע לגיל הפרישה הנקוב ואילך ובלבד שהוא מתפקד.
ארבע תפיסות הצדיקו בעבר את קביעת חובת הפרישה והשאלה המתבקשת היא: עד כמה מוצדק להמשיך ליישם את חובת הפרישה לאורן:
- השבת של החיים
- הבחירה הבין-זמנית
- הגישה הכלכלית
- הצדק הבין-דורי
המסקנה מבדיקה זו היא שהתפיסות שהצדיקו בעבר את קביעת חובת הפרישה אינן רלוונטיות יותר כיום.
חובת הפרישה צריכה להיבחן לאור ההתפתחויות, המנויות בהמשך, שחלו במאה העשרים והשאלה המתבקשת היא: עד כמה מצדיקות התפתחויות אלה את המרת חובת הפרישה בפרישה תיפקודית:
- המהפכה הדמוגרפית
- המעמד שיש לעבודה כיום כאמצעי חיוני להשתלבות חברתית
- ההכרה בזכויות האדם
- ההאנשה של יחסי העבודה וההתנגדות לויסות המערכת
המסקנה המתקבלת מבחינת השאלות לעיל היא שלאור שינוי הנסיבות שחל בשלהי המאה העשרים אין יותר הצדקה ל"חובת פרישה" שהפכה להיות פוגענית. נדרש על כן לעבור לפרישה תיפקודית המשאירה בידי העובד את הבחירה מתי לפרוש בהתאם לנסיבותיו האישיות".
__________________________________________________________________________________________
