ראשית אבקש להתייחס לבעייתיות שבכותרת הדיון של היום, ולחיבור המובן מאליו הנעשה בין שתי התופעות: זנות - המתייחסת לדפוסי הארגון והפרקטיקות של אלה העוסקים במתן שירותי מין; סחר בנשים - תופעה הקשורה בחלקה לאספקת שירותי מין (אם כי קיים גם סחר בנשים שאינו למטרות מתן שירותי מין, אלא לשירותים אחרים). הבעייתיות היא, בעיקרה, בהפיכתו של [...]

הקדמה בשנות השבעים קיימנו בתנועה הפמיניסטית דיון אם למסד את הזנות, או לראות בה ניצול של נשים. נשמעו דעות לכאן ולכאן, אך לבסוף שכנעתי את חברותיי לצדד בעמדה הרואה בזנות תוצר פטריארכלי וכלי לדיכוי נשים. בשנת 1987 נתבקשתי לכתוב על מצב הזנות בישראל. כתבתי דו"ח קצר, שעיקרו ראיון עם אשה בשם ציפי, שעבדה בזנות בתל-ברוך. [...]

במוקד דיוני כינוס זה של פרלמנט הנשים עומדת שאלת המיון והסלקציה של תלמידים במערכת החינוך בישראל. מוסדות חינוך רבים, החל בגני ילדים ובתי ספר יסודיים, וכלה במוסדות להשכלה גבוהה, מתנים קבלת תלמידים בעמידה בסף קבלה מסוים, ומפעילים שיטות שונות לצורך מיון וברירה. בדבריי, לא אתייחס להיבטים הפסיכומטריים של שיטות מיון שונות, אלא אתמקד בעיקר במשמעויות [...]

האוכלוסייה שאדון בה היא אוכלוסיית הנשים הבדוויות הלומדות והנושרות מלימודים במערכת החינוך הבדווי בנגב. אוכלוסייה זו נחשבת למיעוט הסובל מאפליה כפולה, הנובעת הן מהיותן ערביות בדוויות, השייכות למיעוט הסובל מאפליה, והן מהשתייכותן למערכת החינוך הבדווית, המופלית לרעה מבחינה תקציבית ומדינית כמעט בכל התחומים. הרקע מערכת החינוך הבדווית עברה שלוש תקופות עיקריות: לפני קום המדינה - החינוך [...]

במערכת החינוך של ישראל קיימת הפרדה ־ למעשה קיים נתק ־ בין החלקים השונים של האוכלוסייה. היהודים אינם לומדים עם הערבים, והערבים אינם לומדים עם היהודים. יהודים דתיים ויהודים חילוניים אינם לומדים אף פעם שום דבר ביחד. כתוצאה מהפרדה זו לא מכירים הלומדים אלה את אלה, וחוסר ההיכרות מביא, בתורו, לניכור. כל קבוצה מפתחת שיח [...]

אני רוצה לפתוח בסיפור טרי מהערב, ממש מכאן. ניגשה אלי אשה נחמדה ושאלה אותי למה באירוע הזה הערב לא באו "החברות שלי". בכוונה שאלתי "חברות שלי...?" היא התכוונה לאתיופיות הבאר שבעיות שהיא הזמינה לכנס הערב. זאת דוגמה מצוינת, המבטאת את היחס של רוב האנשים במדינת ישראל לעולי אתיופיה. אנחנו לא אנשים אינדיבידואליים, אנחנו קבוצה, עדה, [...]

הנושא המדובר ביותר באחרונה הוא התהליך המדיני. יש בוודאי עניין בעשיית שלום עם סוריה, אולם לא על חשבון טאטוא הנושאים החברתיים שעל סדר היום הציבורי בישראל. למי ששכח, תקציב המדינה לשנת 2000 יובא לאישור הכנסת בסוף החודש. כזכור, לפני העיסוק בשיחות השלום עם סוריה, רבים וטובים טענו והוכיחו, כי התקציב המוצע, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, [...]

אשה ערבייה אמרה, שיחייא עייש לימד את היהודים לפחד. כששאלו אותה, "אז תחנכי את הילדים שלך גם להיות כמו יחייא עייש?" היא ”נפלה בפח" ואמרה שלא, היא רוצה שהילדים שלה יגדלו וילמדו. כל יום אני רואה כבישים מתרבים ומתרחבים, המחברים בין התנחלויות. אלה "כבישי ביטחון". הגדה מכותרת לאורך ולרוחב באופן המשרת, קודם כל, אוכלוסייה יהודית. [...]

אין בחברה הישראלית אף אדם המתנגד לשלום, מלבד אולי מעט אנשים חולניים, שאוהבים מלחמה. הרגשתי על בשרי את הכאב שגורמות אמירות בנוסח "אתם נגד שלום”, כשבני שירת שנה וחצי בלבנון כחובש קרבי. הוויכוח הוא לא בעד ונגד ביטחון. אין ויכוח על קדושת החיים. אין אשה, וגם אין גבר, שלא מדגישים את קדושת החיים. הוויכוח הוא [...]

מלכתחילה, התוכנית הציונית הייתה תלת שלבית: להקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל, כדי לאפשר לו יכולת התגוננות עצמית מרבית; להבטיח משטר דמוקרטי במדינת העם היהודי; לייצב את מעמדה של ישראל באזור בעזרת הסכמי שלום, שיהפכו את המדינה הישראלית במזרח התיכון מנוכחות, המבוססת על פתרון כוחני, לנוכחות מוסכמת, המבוססת על שיח משותף ופעילות כלכלית, ואולי תרבותית, [...]