עלינו למרוד בהומניסטים תאבי הדעת, כדי לשנות מיסודה את תמונת הדעת האנושית, ועלינו להיאבק בתועלתנים התחרותיים, כדי להעמיד חברה צודקת ושוויונית תחת זו הקיימת. אין כוונתי חלילה לרפות ידיים כי אם להפך. אני מנסה להסביר מדוע נשארת האקדמיה דינוזאור פטריארכלי סקסיסטי אנדרו-צנטרי ומיזוגני, כמאה שנים אחרי פתיחת האקדמיה לנשים. ההגדרה האריסטוטלית ל"טרגדיה" מתאימה לצורך ניתוח פמיניסטי [...]

ללמוד להיות משמעו, מההבט הנשי, ללמוד להיות נשים, ללמוד לפעול, להתנהל ולהשפיע באמצעים נשיים, ללמוד את עצמנו ואת עוצמותינו כנשים ולאו דווקא לעסוק באימוץ מודלים גבריים ודרכי התנהלות גבריים. ללמוד לחיות יחד משמעו, בנושאי גברים ונשים ובמאפייני גבריות ונשיות, ללמוד לחיות ביחד בשילוב ובשיתוף בהשפעות ובהתנהלות. בדברי יש הזמנה לשותפות בחשיבה ובתובנות להמשך פיתוח נשים ונשיות [...]

המחקרים מלמדים על מידת החשיבות של ההשכלה הגבוהה לשיפור מעמדן של נשים בישראל בכלל, ונשים ערביות בפרט. השכלה גבוהה עשויה לעזור לנשים ערביות להשתלב בתחומים ובמעגלים חברתיים שלא הכירו קודם. על הנשים המשכילות לסייע בתהליך רכישת ההשלה של חסרות השכלה. לצערי, אנחנו הנשים הערביות רחוקות מאוד מהתגייסות כזו, בין היתר בגלל שהמשכילות עדיין לא השתחררו מכבלי [...]

משמעות החתירה לזרם המרכזי, כמו משמעותה של הגישה הפמיניסטית הליברלית, היא קבלה בלתי ביקורתית של כללי המשחק הקיימים הפועלים להדרה ודיכוי נשים, כדי להשיג רווח אישי למעטות. בגלל ההכרה בידע של נשים ובחיבור בינו לבין ידע אקדמי ואחר, בגלל הפיכת הידע האקדמי לנגיש לכל, לבלתי מתיימר ולבלתי כוחני, בגלל הפדגוגיה המערערת על ההפרדות שבינינו ועל ההפרדה [...]

חשיפת ה"כביסה המלוכלכת" של הקרובים ברבים היא מעשה שלא יעשה, ודאי שלא על ידי אישה, וודאי שלא בימים אלה בהם כלל החברה הפלסטינית בישראל נאבקת על לגיטימיות ושוויון. ההזדהות של נשים ערביות משכילות עם רעיון השוויון בין המינים, מפחידה את הגברים הערבים מכך שהן תדרושנה שליטה בחייהן, שתערער על הסדר החברתי. לכן, כאשר אזוהה כפמיניסטית, אואשם [...]

במדיניות כלכלית-מיקרונית ניתנים לאוכלוסיות מוחלשות, בעיקר לאוכלוסיות של נשים, כלים לפיתוח יוזמות קטנות, המלמדות שיווק עצמי ועשייה מקצועית. במקביל לכך, ניתנים ידע וכלים להתמודד מול הממסד(לא ממקום של פחד) ועידוד להשתחרר מתלות ומביטויי חולשה ולקחת חלק פעיל בהנעה עצמית ובתנאים הולמים להצלחתם.  אוסקר ווילד אמר: "הייתי עשיר והייתי עני. עשיר יותר טוב". כשאמר עשיר, התכוון [...]

בין יתרונותיהם של עסקים קטנים ובינוניים: חדשנות, גמישות, הקמה מהירה בעלות נמוכה ופיזור הסיכון. הם פותרים בעיות תעסוקה בפריפריה ובקרב אוכלוסיות ייחודיות. מאידך, הם סובלים מחסמים בתחום המימון, הניהול, הנגישות למידע ומבעיות הקשורות לביורוקרטיה העסקים הקטנים והבינוניים נחשבים, על פי התפיסה המקובלת במדינות מפותחות ומתפתחות, כגורם מרכזי בצמיחת המשק וביצירת מקומות תעסוקה יציבים ובריאים מבחינה [...]

את כניסתי לתפקיד מפקדת שרות בתי הסוהר ניתן לתאר כ"כניסה ממוקשת", בעקבות רעש ציבורי והטלת ספק ביכולת הידע והניסיון שלי לתפקיד זה. עם המעבר לעולם העסקים החלטתי לא לרוץ אחרי פרויקטים והזדמנויות, אלא ליצור אותם, לברור רק את מה שמעניין ומפתח, לא להיות "גרידי"; לחשוב "מחוץ לקופסה", יצירתי, מקדים את זמנו – להעיז. על מנת להסביר [...]

פרויקטים של עסקים קטנים לנשים, כמו "משכית" שנוסדה ב-1954 על-ידי רות דיין, היו קיימים בעבר. אולם מרביתם נוהלו על ידי נשים מבוססות יוצאות אירופה-אמריקה, שהפרויקטים הביאו להן הצלחה מסחררת. לעומתן, התופרות, הרוקמות ורוקעות התכשיטים, נותרו בדרך כלל פועלות אלמוניות. בפרויקטים הנוכחיים הנשים מחלצות מתוך שגרת היומיום תודעה ומחאה. זו אולי לא מחאה הנלמדת בלימודי מגדר באוניברסיטה, [...]

בשנים האחרונות, ניתן למנות על כף יד אחת מיזמים חברתיים שבראשם עומדת אישה. הן לעולם לא יזכו להיקרא "מיזם חברתי", אלא לכל היותר עמותה. יש דמיון עצום בין הפעלת יוזמה חברתית לבין יוזמה עסקית, מבחינת הביורוקרטיה, התפעול, הארגון, השיווק ובעיקר מחזור הפעילות. מדוע השימוש במונח, "סטארט אפ", או "עמותה" עושה את כל ההבדל וכיצד זה קשור [...]