אמא סיפרה את סיפורה. ילדה בת 10, עם ההורים ואחותה בגטו, ההורים מחליטים להציל אותה ושולחים אותה אל משפחה נוצרית בכפר סמוך... מסתתרים אצל משפחה אחת בבור שהם חופרים, מתחת לדיר החזירים הצמוד לבית. אימא הייתה ילדה בבור ובמובנים מסוימים שתינו "היינו בבור" הרבה שנים. למה בחרו דווקא באימא שלי ולא באחותה הבכורה? איך היא ידעה לאן [...]
אמי ואני איננו הדוגמה הקלאסית לדינמיקה של דור ראשון ושני לשואה. עניין השתיקה וההשתקה לא היו קיימים אצלנו, מתוקף העובדה שאמי עסקה בנושא וכתבה עליו, כך שאצלנו בבית אף פעם לא רבץ עניין השואה כסוד אפל. לא הייתי צריכה ללכת על בהונות ולפחד לגעת בנושא מחשש להכאיב, כפי שקרה לרבים מבני ובנות הדור השני. אמי טענה [...]
בני ובנות "דור שני" קיבלו מסר לא מודע מהוריהם שעליהם לחוות את השואה על ידי הַדְמָיָה שהם היו "שם". זוהי מערכת סימביוטית שהניצולים ובניהם מצויים בה והיא מתבטאת בצורך כפייתי של בני ובנות "דור שני" לחזור אל השואה ולצאת ממנה חיים שוב ושוב. סביר להניח כי ניצולות שהפכו מיד לאחר השואה לאמהות, העבירו לבנותיהן את הטראומה [...]
אמונה ביכולת שחקן/ית היא אחד מהגורמים החשובים ביותר בהצלחתו/ה. הטניס פיתח את כישורי החיים שלי, יכולות התמודדות, עבודת צוות, קבלת החלטות, עצמאות. הוא פיתח בי חשיבה חיובית, התמדה, קבלת סמכויות, התמודדות עם תסכול ועוד. המאמן אמר: "הבנים יכולים שיהיו להם חברות והבנות לא!" ומאמן אחר, שהערצתי, ניצל אותי ולאחר ערב טראומתי הוא התנהג כלפי בצורה קשה ופוגעת. כאישה [...]
גם אם לא כולם יודעים מה עומד מאחורי הפריצה הגדולה של הכדורשת, הרי שהמשחק כבר אינו אנונימי והוא מענפי ספורט הנשים המובילים בישראל. הוא צמח בהתארגנות "מלמטה", פרי יוזמה של ספורטאיות בנפשן, שלקחו את הכדור לידיים והקימו ארגון המרכז פעילות ארצית. פעילות המועדון הישראלי לכדורשת נשים היא דוגמא ליכולת התארגנות של נשים למען מטרה משותפת. חבירה [...]
ההסברים לדלות ייצוגן של נשים בהנהגת ארגוני ספורט בישראל קשורים להגמוניה הגברית בחינוך, בשפה העברית, בשיח החברתי-תרבותי ובצבא. הספורט הלאומי משויך לגברים. למשל, משחק גמר גביע\אליפות של גברים מוצג באופן כללי: "גביע המדינה בכדורסל/כדורעף/כדור-יד/כדורגל" ומשחק של נשים מוצג כ"גמר גביע המדינה בכדורסל/כדורעף/כדור-יד/כדורגל לנשים". נחוצה חשיבה אלטרנטיבית-ביקורתית ביחס למבנה ולשיטת הבחירות בארגוני הספורט, המרחיקים נשים, שהיו יכולות לתרום רבות [...]
מנהיגות נשית, בשונה ממנהיגות נשים, מתייחסת להעדפה מודעת של נשים בעמדות מנהיגות את התכונות האישיות-"נשיות" שלהן, על פני השימוש בתכונות הנחשבות כ"גבריות". השיח החברתי המתייחס לנושא מנהיגות מדבר על שני סוגים שונים של מנהיגות: מנהיגות גברית לעומת מנהיגות נשית. בשיח זה מייחסים סוג אחד של תכונות מנהיגותיות לגברים וסוג אחר של תכונות לנשים מנהיגות. מנהיגות "גברית" מתאפיינת [...]
יש הטוענים שנושא מעמד האישה חייב להיות מוטמע ל תוך התרבות הארגונית, וכי "סוכנות" המופקדות על הנושא גורמות לו, למעשה, נזק. הם מתעלמים מהיעדר כוח ועצמה של נשים. כדי להבטיח מנהיגות נשים אמיתית יש ליצור מנהיגות פמיניסטית, מודעת ומחוייבת. אתייחס לנושא הדיון מנקודת מבט אישית, כמי שהקימה ומנהלת עד היום את מערך הממונות על מעמד [...]
מנהיגות נשית ומנהיגות נשים אינן בהכרח זהות. נדרשת מודעות ומוטיבציה על מנת לממש בפועל את מודל המנהיגות הנשית האם מנהיגות נשית היא בהכרח נחלתן של נשים? סולם הערכים המאפיין את החשיבה ההירארכית-פטריארכלית אינו "מתפעל" מכישוריהן של הנשים בכל הדורות, למרות שעולם זה ידע לנצל ואף ליהנות מכישוריהן, כל עוד נשים ידעו את מקומן – הנחות. [...]
כדי להצמיח מנהיגות של נשים יש לטפח שיתוף פעולה ולהצמיח רשתות שיתוף ארציות "אני לא מאמינה שנשים טובות מגברים. אנחנו לא הרסנו את פסי הרכבת, לא השחתנו את הממשל ולא עשינו עוד הרבה דברים לא קדושים שהגברים עשו. מצד שני, אנחנו חייבות לזכור שלא היתה לנו הזדמנות" ג'יין אדמס (1869-1935), פמיניסטית אמריקנית. האם במינוי ממונה [...]