אבי היה עבורי הורה משמעותי ביותר: אבא נוכח, אוהב, שלוקח אחריות על גידולי ועל רווחתי. היום גם אני אבא, וגם אני משתדל להיות משמעותי עבור שלושת ילדי. מהרגע שנולד בני הבכור הרגשתי שההורות שואבת אותי לתוכה בעוצמה אדירה. כאשר אני קורא את הטיעונים להתנגדות לחוק, אני גם שומע לצידם קול עמום, אך חזק, שבוקע מרובד עמוק [...]
ידוע כבר הקשר בין אלימות לבין סרבנות מזונות. ההתמודדות עם הבעיה האמיתית יקרה מדי. שינוי חוק חזקת הגיל הרך יהיה פתרון זול יותר. אבות יהיו חייבים פחות מזונות, ביטוח לאומי יצטרך לשלם פחות וגם הסרבנות תעלה פחות כסף. מי ישלם את מחיר העוני וההשפלה? נשים וילדים. בישראל, בשנת 2005, 72,554 משפחות שבראשן עומדת גרושה. שיעור העוני [...]
הנשיות עוותה בשנים ארוכות של פטריארכיה ודיכוי. לחזור לנשיות אין פירושו לדבוק בדימויי הנשיות כפי שהוגדרו על ידי גברים אלא בניסיונות להגדיר מחדש את הנשיות מתוך חוויותינו שלנו. זה לא קל – אין לנו שפה אלא שפה פטריארכאלית. החזרה לנשיות יכולה להפוך למקור בלתי נדלה של אפשרויות חדשות. החזון הוא הנותן משמעות למאבק הפמיניסטי ולהוויה הנשית. [...]
פוחצ'בסקי האמינה שהתחייה הלאומית בארץ ישראל תהיה גם תחייה נשית, אבל כשהגיעה לכאן הבינה עד כמה טעתה. האישה של המושבות הראשונות הייתה משוללת כל זכויות, על אף שהיא עבדה בשדה ובכרם כמו הגבר, התענתה בחום ובקור כמו הגבר, חלתה בקדחת וראתה את המוות כמו הגבר. בבחירות של 1919 בראשון לציון קיבלה פוחצ'בסקי את רוב הקולות, והיתה [...]
"הסבתא התומכת" היא מזלן של משפחות רבות, יוצאות בריה"מ לשעבר: נשים בשנות ה-70 לחייהן, לקחו על כתפיהן את התמיכה בכל המשפחה. המודלים של מנהיגות נשית, המלווים אותי באר. הם המודל של סבתא גולדה שלי והמורות שלי באולפנים. בעקבותיהן חשתי שגם אני מחויבת לסייע לנשים עולות להשתלב ולהסתגל בישראל הסיפור האישי שלי די אופייני לעולות מברה"מ לשעבר [...]
הטיפול בנשים העולות מאתיופיה כקבוצה ייחודית היה כרוך ביצירת תלותן הכלכלית בגברים, באמצעות העברת משאבים כמו דיור וקצבאות דרכם או מניעת משאבים, כמו הכשרה מקצועית, ובעידוד הזהות וההשתייכות ה"נשית" שלהן. בכך תרמו ארגוני הקליטה ופקידיהם לקיבוע מעמד האישה העולה כ"אישה ישראלית" חלשה כלכלית וחברתית. בעוד שגורמי הקליטה של עולי אתיופיה טענו שהם מסייעים לעולים בתהליכי [...]
סוגית האלימות כלפי נשים יוצרת אשליה אצל הציבור הרחב כאילו מדובר במיעוט של נשים נפגעות, שהן עניות, נזקקות, שהאלימות רחוקה מאתנו, שאנחנו לא קשורות לנושא, שמדובר בבעיה בין גבר לאשתו, בעיה פרטית שאינה נוגעת לנו. אבל במציאות מדובר בתופעה רבת היקף. על פי סקר לאומי שנעשה עבור משרד הרווחה בשנת 2001, נמצא שיש 142.000 נשים [...]
עד אשר, אנחנו, כחברה, נסיר את החלוקה הזו בין טובות ורעות, בין כל הנשים לבין "גברות הלילה", לא תהיה לנו סולידאריות. יש כוס מלאה עבור חלקנו וכוס כמעט ריקה עבור האחרות. הנושא שבו אעסוק הוא הקשר או היעדר הקשר בין כל הנשים לבין "גברות הלילה". 100% מהנשים והנערות העוסקות בצורת חיים הנקראת זנות עברו התעללות. [...]
בכל שנה מצטרפות כ-300 נשים למעגל המעונות בעיכוב או סירוב גט, בשל הימנעות בית הדין לנהל דיונים כנדרש. הסרבנות נגרמת גם בגלל הימנעותם האידיאולוגית של הדיינים לכפות גט. בעצת עורכי דינן, נשים לא דתיות יוזמות פעולה של ניאוף שלהן ומתעדות אותה כדי לאלץ את בית הדין לכפות גט. הכדור בידי החילוניות. אם יאזרו עוז, יקראו לפירוק [...]
תחרות קיימת בכל מקום. אולם, ככל שיש תחושה שהמשאבים יותר מצומצמים התחרות הופכת ליותר אכזרית. האתגר שלנו לפרגן לנשים, במיוחד אלה המציעות סדר יום חברתי אחר, כי זו אחת הדרכים לקדם את החברה כולה – ולא רק נשים. למשמע הטענה הרווחת "נשים לא מפרגנות לנשים" השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא: וגברים מפרגנים אחד לשני? פרגון [...]