/כללי

איך להתמודד עם התנהגות אלימה בכיתה שבה תלמידים ממגוון רקעים? | גילה קליין

ראשית, אני פונה להורים לחזק את המורים ומעמדם בעיני הילדים. נותנת דוגמה של העולים מרוסיה שיצרו פתרונות חינוך משל עצמם ופתחו חוגים ומתנ"סים משלהם. אני קוראת גם לעולים האתיופים לא לוותר ואם הם מעוניינים במוסדות לימוד שמחוץ לתחומי היישוב שבו הם גרים – לדרוש מהעירייה לדאוג להסעות ולשלוח את הילדים לשם. אשר להכשרות מורים: לדעתי [...]

תרומתה וחשיבותה של חקיקה בהתמודדות עם מפגש של קבוצות בקונפליקט בחברה ובמערכת החינוך בפרט | ח"כ אלכס מילר

לפי נתונים מחקרים שנערכו באוניברסיטאות הנשים הן בעלות 50% מהדוקטורטים, גם בסגל הזוטר באוניברסיטאות חלקן הוא 50%. אולם כשמגיעים לסגל הבכיר, בעלי הקביעות – חלקן של הנשים יורד ל-25% בלבד. הכיצד? ממליץ לבחון זאת. שילוב עולים בבתי ספר והקשר לתרבויות מהם הגיעו, היה אמור להיות מוגדר בחקיקה. משרד החינוך עשה שינוי דרמטי בהקצאת שעות וגם [...]

תרבות בלי כבוד למורים ולהורים-מה קרה לסמכות ההורית והמורית? | אילנה אברמוב ושולמית סהלו

אילנה אברמוב: אני מתרשמת שיש אלימות בבתי הספר ואין כבוד למורים. המורים חוששים מההורים ומהתלמידים. יש הורים שכלל לא מגיעים לימי-הורים בבתי הספר, כי הם מעדיפים לא לשמוע את מה שיש לבית הספר להגיד. הילדים בימינו יושבים יותר מדי זמן מול המחשב והפייסבוק. מצד אחד הם מפותחים, אך מצד שני אין להם קשר עם החוץ, [...]

הגיל והתרבות: איך הם משפיעים על קריירה מקצועית של נשים בחברה הערבית? | רג'דה מסאלחה

ב-2008 22% מהנשים הערביות עבדו, 40% מתוכן במשרה חלקית. אישה ערביה שמחליטה להשתלב בשוק בעבודה מקבלת את ההחלטה בדרך כלל עם סיום התיכון. הן לרוב לומדות חינוך, סיעוד, רווחה, בריאות ומסחר. אין לנו אפשרויות בחירה. בוחרים בשבילנו. על פי סקרים, נשים ערביות מאזור המרכז משתלבות בשוק העבודה יותר מיתר הנשים בחברה הערבית. נוצריות יותר ממוסלמיות. [...]

על גיל ושקיפות בגיל המבוגר | ד"ר רבקה נרדי

נשים נמדדות לפי פרמטרים שמתכלים על פני ציר הזמן: גיל ופוריות ואילו גברים נמדדים לפי נכסים מצטברים: כסף, מעמד, כוח. הדבר יוצר ייאוש. גם אם יש לנו הישגים אינטלקטואליים, אנחנו עדיין עסוקות במראה. אימת הגיל הופכת להיות הסיוט של הנשיות – מי ירצה אותי בכלל? הבושה מקמטים. נשים לומדות להסתיר את מה שהחברה אומרת להן [...]

איך קשורים גיל ומגדר למנהיגות בקיבוץ? | נרקיס רגב גביש

חלק ניכר מהקשיים שאיתם התמודדתי כמזכירת קיבוץ צעירה נבעו מהיותי אישה ומהיותי צעירה. מבחני המנהיגות שחברי קיבוצי עשו לי היו על רקע זה. בכל שיחת קיבוץ נאלצתי להוכיח את צדקת דברי באמצעות נבירה בספרים וציטוט ממקורות ידע. אני מבקשת להתייחס לקשר בין גיל ומגדר מהכיוון השני, של צעירה בתפקיד בכיר. אני אמא לארבע בנות בגילאים [...]

נשים בין גיל לתעסוקה: תמונת מצב | מיכל דגן

האפליה על רקע גיל – אייג’יזם (ageism) או גילנות בעברית - אף שהיא אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, היא האפליה הרווחת ביותר בשוק העבודה הישראלי. אפליית נשים כבר מגיל 40, ובפרט מקבוצות מוחלשות, הולכת ומתרחבת. מדינת ישראל חייבת לתת עדיפות לאומית לפיתוח תעסוקה רב-גילאית ולצמצום הפערים על רקע מגדר וגיל בשוק העבודה   [...]

מאמאנט – ליגת אמהות בכדורשת | עופרה אברמוביץ

מאמאנט כוללת כ-1500 שחקניות ברחבי הארץ. הישובים בהם הוקמה ליגת מאמאנט: כפר סבא, רעננה, מודיעין ראש העין, ירושלים, מ.א. עמק חפר, כפר יונה, ועוד. הסיסמה שלנו: "כל אחת יכולה", ללא הבדלי גובה, גיל, משקל או ניסיון. בתקנון מאמאנט אין לצעוק בוז – מותר רק לעודד. אחד מערכי הליגה הוא מניעת אלימות. האוהדים הם הילדים שלנו, [...]

המועדון הישראלי לכדורשת נשים – מפעיל הליגה הארצית בכדורשת | מיכל סיון

ספורט הכדורשת מהווה מסגרת ספורטיבית לקרוב לאלף נשים הפעילות בו במסגרות שונות. המשחק צבר פופולריות עצומה מעצם היותו "ידידותי למשתמשת", קבוצתי, תחרותי מאתגר אבל גם מתון ו"אלגנטי". בנוסף, הענף מציע קשת רחבה של מסגרות לבחירה, החל ממסגרות קהילתיות לאמהות על פי שיוך בית ספרי בניהול מחלקות הספורט (רעננהנט, מאמאנט, מודיעין וערים נוספות), דרך ליגות עירוניות (הוד [...]

אי שוויון מגדרי בספורט | רב שיח

דיון מושב 63 – אי שוויון מגדרי בספורט נסיה שטרסבורג, יועצת ראש העיר למעמד האישה: בישראל אין תחום שיש בו פער בין נשים לגברים כמו בספורט. כיצד ניתן לשנות את אי השוויון? ד"ר נעמה קונסטנטיני, רופאת ספורט ומנהלת מרכז לרפואת ספורט ופיזיותרפיה: האמנם כל מה שהוא יכול לעשות גם היא יכולה? - לא! אבל גם [...]