תפקידם, כנשים, לפעול למציאת דרך משותפת לשני המגזרים באמצעות יצירת אמון ועשייה משותפת בכל התחומים אין איזון בין אזרחי מדינת ישראל, בעיקר בגלל האירועים האזרחיים, המהומות וההפגנות. למצב זה השלכות שליליות חברתיות, כלכליות ופוליטיות, הבאות לביטוי בהווה ואשר יבואו לביטוי גם בעתיד. מבחינה כלכלית, העסקים בצד הערבי מוגבלים. אין ראייה עתידית אסטרטגית לעסקים כתוצאה מחשש, פחד, [...]
עלינו להשתמש בטלוויזיה כדי לקדם את הישרדותם וחייהם של ילדינו בעולם - אמרה ד"ר אוה ברגר במושב הראשון של פרלמנט הנשים שנערך בשנת תשס"א בנושא מלחמה ותקשורת ממבט פמיניסטי. ד"ר ברגר מאמינה, שכאשר פמיניסטיות הופכות לגנרליות הן מגייסות את כל כוחותיהן, ותוך שימוש בנשק של אמצעי התקשורת, הן קובעות אסטרטגיות חדשות וסדרי עדיפויות חדשים: שוויון, דמוקרטיה, חינוך, צדק חברתי [...]
התקשורת מתעלמת מניסיונות הידברות ומעשייה המכוונים ליצירת בסיס לחיים משותפים, ומעדיפה להבליט אירועים קשים ולהעמיק את זרעי הפחד והפירוד - כך למדה על בשרה איבתיסאם מחאמיד, אשר בעיצומם של ימי 'אוקטובר השחור' יזמה, ביחד עם חברתה, יעל אגמון, צעדת שלום משותפת לערבים ויהודים כשלוש מאות נשים מגיעות כיום למפגשי עמותת 'שלום מתחיל בפנים' שהקמתי ביחד עם שתיים מחברותיי. לכל אחד [...]
כדי להשתחרר מהשתיקה שכופים הגברים בתקשורת על הנשים, עלינו להגיע לעמדות מפתח. יש לנו מה לומר גם בנושאי ביטחון וחברה, ולא רק בענייני נשים. כשמזמינים אותי לפופוליטיקה אני שואלת - רק בנושא אחד או בכל הנושאים? אז אומרים לי בכל הנושאים. אני מזהירה אותם שלא יסגרו לי את המיקרופון בנושאי ביטחון ומלחמה, אבל זה אף פעם לא עוזר לי. אני [...]
כאשר את/ה רואה בתקשורת אשה החובשת מטפחת, את/ה יכול/ה לנחש מראש מה יהיו הדברים שיישמעו. חיותה דויטש מקווה, שברור הבא נראה יותר מטפחות בהקשרים אחרים ותבוא עדנה למטפחת, שהצופה יתרגל לראותה רב תחומית, מעניינת ופחות סטריאוטיפית. הנחת המוצא שלי היא, שהשביס אכן מצטלם רע. מי שמתחתיו נתפסת כדמות פלקטית, סטריאוטיפית, מדקלמת שורות צפויות מראש. המטפחת היא אביזר המגדיר 'אחרות' [...]
עם תחילת האלף השלישי, ולאחר 52 שנות עצמאות למדינת ישראל, מתברר, שמחצית מהאוכלוסייה נשארה אי שם מאחור. מדובר באוכלוסיית הנשים, המהווה 51% מכלל אזרחי המדינה, ו-46% מכוח העבודה. למרות חוקי עבודה, מהמתקדמים בעולם, אין שוויון בשוק העבודה מבחינת הזדמנויות, קידום ושכר. הפער הגדול שבין ההצהרות לבין המצב בפועל, נובע מכך, שבישראל של שנות האלפיים אין [...]
במובן מסוים, לפי הסדר הסימבולי המארגן את השיח ההגמוני בישראל, עוני וחד-הורות הן מלים נרדפות: מי שמדבר/ת על חד-הורות, מדבר/ת, חושב/ת, מסמן/ת עוני באותה הנשימה. אם נתייחס לסטטיסטיקה, נראה ש”העובדות מדברות בעד עצמן". כיום המשפחות החד-הוריות מהוות כ-10% ממשקי הבית עם ילדים עד גיל 17 (הנתונים משתנים במקצת אם מתייחסים למשקי הבית עם ילדים עד [...]
השוויון בין המינים, וכמוהו גם אי-השוויון, מתחילים בבית. המסגרת הבסיסית ביותר אליה משתייך כל אדם היא המשפחה. החוק הישראלי אינו מגדיר "משפחה" מהי. התוצאה של חסר זה היא, שהמשפחה אינה מוכרת כישות שלמה ועצמאית, ואינה זוכה במעמד כלשהו. ארגון "משפחה חדשה" נאבק למען החברה ב"תא המשפחתי" כארגון ריבוני ועצמאי במסגרת כינון חוק יסוד: המשפחה. הנפגעות [...]
האינטרסים המיוחדים של נשים ערביות פלסטיניות, ושל האוכלוסייה הערבית כולה, אינם נמצאים, ככל הנראה, בראש סולם דאגותיה של מדינת ישראל. להפך, במקרים מסוימים נחשבת אוכלוסייה זו כמסוכנת וכמאיימת על בטחונה של המדינה. במקרים אלה המדינה אינה חוסכת במאמצים ישירים ובלתי ישירים "לקרוא לסדר" את האוכלוסייה, במיוחד בנושאים הקשורים לביטחון המדינה ולאדמות. על-אף שהיחסים בין האוכלוסייה [...]
בספר "משלי" אנו מוצאים את דמות המופת של "אשת החיל" (משלי ל"א). "אשת החיל" היא אשה עצמאית, המנהלת את ביתה ובד בבד מנהלת עסקים חובקי עולם, במונחים של אז. מצד אחד - זאת האשה, הרעיה. מצד אחר נתפסת האשה כחפץ, בקניין בעלה, אשר רוכש אותה בעת הנישואים יחד עם זכויותיה הכלכליות. כיצד ניישב את הסתירה, [...]