Health and the City – על בריאות, נשיות, אורבאניות ומה שביניהם

בשנת 2010, לראשונה בהיסטוריה של המין האנושי, מחצית מאוכלוסיית העולם ניהלה את חייה במסגרת התיישבות אורבאנית. התחזית הינה שעד שנת 2050 כ-70% מאוכלוסיית העולם תעבור מישובים כפריים לישובים עירוניים. מחקרים רבים מצאו קשר הדוק בין רמת אורבאניות לשכיחות מחלות כרוניות. כשבוחנים את ההשפעה של כל אותם גורמים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ותרבותיים, המעצבים את בריאותנו בתוך המערך האורבאני, רואים כי ההשפעה על נשים הינה שלילית יותר מאשר על גברים. כל עיר המעוניינת לשים את האישה בלב השיח הציבורי ובמרכז העשייה העירונית, חייבת ליישם מדיניות ציבורית המקדשת את המודעות לבריאות כערך וכמחויבות פוליטית.

מחקרים רבים בקרב אוכלוסיות ששינו את סגנון התיישבותם מצאו קשר הדוק בין רמת אורבאניות לשכיחות מחלות כרוניות. דהיינו: ככל שצורת ההתיישבות הייתה עירונית יותר, כך אנשים רבים יותר מהאוכלוסייה פיתחו יותר מחלות לב וכלי-דם, מחלות סרטן, סוכרת מסוג 2, מחלות ריאה וכליה כרונית וכו'. לדוגמא, במחקר שנערך בשנת 2010, באזור טמיל נאדו (Tamil Nadu) בהודו נמצא ששכיחות יתר לחץ דם הייתה גבוהה פי שניים, אורח חיים יושבני (של ישיבה ממושכת) היה גבוה פי ארבע, צריכת מוצרי טבק הייתה גבוהה פי שלוש, ומדד מסת הגוף (BMI) מעל טווח הנורמה, הייתה גבוהה פי שש בהשוואה בין גברים ונשים שחיו ביישובים כפריים, לעומת אלו שהתגוררו ביישובים עירוניים. ממצאי מחקרים אחרים הראו שינויים בהרגלי צריכת מזון, עלייה בצריכת אלכוהול ומוצרי מזון העשירים בשומנים וסוכרים, לצד ירידה בצריכת ירקות, פירות, שורשים וקטניות. לצד זאת נמצא כי בסביבה עירונית, ובוודאי במטרופולין, אנשים יותר חשופים לחומרים קרצינוגנים (מחוללי סרטן), כגון: זיהום אוויר, קרינה בלתי-מייננת, זיהום תעשייתי וסביבת מגורים בתנאים בלתי נאותים (בעיקר בשכונות ספר וסלאם), אנשים חשופים יותר לאלימות ובריונות (במיוחד נשים וזקנים), קיימת הנטייה לנהל אורח חיים מאד לחוץ, תובעני ויושבני, קרי: ישיבה ממושכת במשרד, מול מסכי טלוויזיה, מחשבים וטלפונים ניידים, בעת נהיגה ואפילו במסגרת תרבות הפנאי (בתי-קפה , מסעדות, קולנוע, אירועי תרבות). עדויות רבות קושרות בין אורח חיים ותנאים סביבתיים למצב הבריאות של האוכלוסייה והסיכון לפתח מחלות בעתיד, היטיבו לתאר זאת ראשי ארגון הבריאות העולמי ואנשי מקצוע מובילים בתחום בריאות הציבור: "בריאות נוצרת ונחווית על ידי אנשים בתוך מסגרת חיי היום-יום שלהם; היכן שהם לומדים, עובדים, משחקים ואוהבים" (מסמך אוטבה לקידום בריאות, ארגון הבריאות העולמי, 1986).

כשבוחנים את ההשפעה של כל אותם גורמים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ותרבותיים, המעצבים את בריאותנו בתוך המערך האורבאני, רואים כי ההשפעה על נשים הינה שלילית יותר מאשר על גברים. על אף תוחלת החיים הגבוהה יותר של הנשים לעומת גברים (בישראל, מעל ל-4 שנים בממוצע), שיעור התחלואה הכרונית (כגון: סרטן השד, השמנה, סוכרת מסוג 2 ותחלואה הנלווית למצבים אלו, מחלות אוטואימוניות, תחלואה הקשורה למצבי הריון ולידה), גבוהה יותר בקרב נשים. נשים סובלות מדיכאון יותר מגברים, ממתח נפשי, מלחץ וממצבי חרדה. הן גם נוטות יותר להתלונן על אורח חיים תובעני במיוחד, העדר זמן ומיעוט בשעות שינה, בין השאר, בגין ריבוי משימות ומטלות הנובעות מהתפקיד הדואלי של פיתוח קריירה לצד אמהות. יתרה מכך, נשים הן לרוב המטפל העיקרי בחברה, הן אלו שיטפלו בבני המשפחה הצעירים והזקנים בזמן חולי וסיעוד, גם כשהדבר פוגע בעקיפין או במישרין במצב בריאותן. מכאן, אין זה מפתיע, כי נשים הינן צרכניות גבוהות יותר של שירותי בריאות לאורך כל מעגל החיים. לראיה, על-פי נתוני סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ממוצע ביקורי נשים אצל רופאים בשנה גבוה ואף כפול בקבוצת הגיל 25 עד 44 מזה של גברים.

הזכות ליהנות מהשגת הרמה הגבוהה ביותר של בריאות הינה זכות יסוד בסיסית של כל אדם, ללא הבדלי גזע, דת, אמונה פוליטית, מצב סוציו-אקונומי ועל אחת כמה וכמה מגדר (Declaration of Alma-Ata, World Health Organization, 1978 ). ולכן, כל עיר אשר מעוניינת לשים את האישה בלב השיח הציבורי ובמרכז העשייה העירונית, חייבת להבטיח יישום מדיניות ציבורית אשר מקדשת את המודעות לבריאות כערך וכמחויבות פוליטית. עיר כזו מחויבת לפעול למען בריאות התושבים ובראש ובראשונה, התושבות, לא רק דרך הנגשת שירותים רפואיים איכותיים, זמינים, שוויוניים ומותאמי מגדר, אלא גם בפעילות שיטתית ליצירת סביבה עירונית סלוטוגנית (מקדמת בריאות), כזו המעודדת אורח חיים פעיל, נגישות למזון בריא, זול ומהיר, מניעת חשיפה לחומרים רעילים ומסוכנים, שמירה על מרחבים ירוקים, בנייה ירוקה ומקיימת, מרחב ציבורי מוגן ובטוח, התייחסות לכלל משתמשי ומשתמשות הדרך תוך העדפה של אמצעי תחבורה ירוקים ומעודדים פעילות גופנית. עיר מקדמת בריאות מקדמת רגולציה ואכיפה של חוקים למען בריאות הציבור כדוגמת: מניעת עישון במקומות ציבוריים, תקנות אוויר נקי, סימון תזונתי בבתי-קפה ומסעדות, פיקוח על תנאי היגיינה נאותים, לצד השקעה בהדרכה וחינוך הקהל לאמץ הרגלי חיים בריאים יותר בתוך הסביבה האורבנית הפתוגנית. מכאן, שעיר המבטיחה לאנשיה ובוודאי לנשותיה, את המשאב הבסיסי לחיי היום-יום והתנאי המקדים להשגת איכות חיים – שלמות הגוף והנפש, היא בהכרח ידידותית לנשים (וככל הנראה, גם לגברים).

קארן ברונר היא מומחית לקידום בריאות, מנהלת המחלקה לקידום בריאות באסותא מרכזים רפואיים