המחקר מראה כי שירות צבאי שווה לא מוביל לשוויון חברתי - הנשים שמתקדמות ומצליחות בצבא מאמצות את הערכים הבסיסיים שלו, ולכן הן לא משנות את המבנה הגברי וההירארכי של הצבא, והן לא מרוויחות את היתרונות שגברים מרוויחים מהצבא. יחד עם זאת, התנועות הפמיניסטיות בישראל לא צריכות לוותר על מאבק למען שירות צבאי משמעותי, וסביבת עבודה [...]
אין ספק כי השיח התקשורתי במלחמת לבנון נשא אופי גברי ככלל. קולן של הכתבות כרמלה מנשה מקול ישראל ושל הדס שטייף מגלי צה"ל, שהביאו בכישרון רב את תיאור ההתרחשויות מהחזית אל העורף בלט על רקע היעדר קולות נשיים. נקטנו במדיניות של פתיחות תקשורתית הכפופה למגבלות שמירה על ביטחון המדינה ועל חיי אדם. היא התבססה על העברת [...]
כאשר התקשורת ברובה מגויסת אין סיכוי לנהל את ענייני המדינה לטובת אזרחיה. מינויו של עמיר פרץ לשר הביטחון היה הצגה, בה התקשורת נטלה חלק מרכזי. לא פלא שראינו את הפקרת העורף במלחמת לבנון. העמותות שאותן ניסו לרתום למלא את תפקיד הממשלה התקשו לתפקד כפיקוד העורף, שלא היה קיים. לדעתי התנהגות הכלכלה כיום הזויה לחלוטין, ככה גם [...]
בואו ננסה לתאר לעצמנו מה יכול היה לקרות לו תנועת המחאה החשובה כל כך והצודקת כל כך של המילואימניקים ושל ההורים השכולים היתה קמה סמוך לפרוץ המלחמה, לפני ההרוגים, ההרס, הפליטים, כפר גלעדי, 33 החיילים שנהרגו לאחר הכרזת הפסקת האש? בתגובה למאמרי נגד המלחמה המיותרת בלבנון הוקאתי כבוגדת, כמי שעצם התנגדותה למלחמה בזמן הקרבות היא שגורמת [...]
חברה בריאה היא חברה מרובת קולות, לא מונוליתית. לא כזו שתובעים ממנה להיות חזקה מבלי לתת לגיטימציה לקשיים בהן היא נתונה. הקול האלטרנטיבי נותן לגיטימציה לתהיות ולספקות שהחברה נדרשת להימנע מהם, בתביעה לשמור על מונוליתיות מחשבתית. דמיינו שנוכל לתבוע שמלחמה כבר לא תהיה אופציה ושנוכל להכריז שאנחנו לא מוכנים יותר לשלם מחיר, לא כעורף ולא [...]
ממשלות ישראל האחרונות מנהלות את המדינה ממשבר למשבר, באופן תגובתי, שלא לומר פסיבי. זוהי התנהלות ההולמת סביבות של פעולה (סביבות טקטיות), הגם שבסביבות אלו הן בעייתיות בלשון המעטה. ההחלטה האסטרטגית האחרונה שקיבל ראש ממשלה ישראלי היתה תכנית ההתנתקות, הגם שהפוטנציאל המדיני שנוצר בעקבותיה, דעך בד בבד עם דעיכתו של אריאל שרון. באומרי אסטרטגיה, כוונתי לזיהוי מגמות [...]
על פי מקורות זרים, יש לישראל נשק גרעיני. כמה פעמיים שמענו או השתמשנו במשפט הזה ואליו הוספנו קריצת עין או חצי חיוך, זאת משום שרבים מאתנו תופסים אמירה כזו כשבירה של העמימות האופפת את הגרעין. אני טוענת כי זוהי דוגמא טובה להראות ולהמחיש כיצד העמימות חדרה לשיח שלנו ומשרתת את צרכי המדינה ולאו דווקא אותנו [...]
בספרו המרתק החדש "בחוף צ’יזל" מספר איאן מקיואן על שיחה בין החותנת לעתיד, מרצה לפילוסופיה מאוקספורד, אינטלקטואלית אמידה למדי, לבין חתנה לעתיד, היסטוריון צעיר, בן כפר פשוט. והנה הציטוט בקיצורים המתחייבים: "בשעת הנסיעה חקרה אותו חקירת שתי וערב על עניינו בכתות מימי הביניים... מתוך התגרות שאלה אותו, האם מלחמה גרעינית אינה שוות הערך המודרני של חזון [...]
משמעות תכנית ההתנתקות של שרון היא סגר מתמשך על הרצועה וחיזוק הכיבוש בצורה מוסווית ומסוכנת השימוש במונח "התנתקות" הולך ומתרחב לאחרונה. יתכן שכך, כדי לזהות את ההתנתקות כמחשבות דוגמאטיות, כדעות קדומות, או כחלק מהתיאוריה של ארץ ישראל השלמה, שחלק ניכר מהציבור הישראלי עדיין דוגל בה. ההתנתקות יכולה להיות גם סמל לתהליך חדש בהוויה הפוליטית הישראלית [...]
המאבק בין ימין ושמאל, שנמשך כבר 38 שנים, גובה מחיר פנימי של פיצול והיחלשות שאיננו יכולים לעמוד בו. לכן אחד מהצדדים, במקרה זה המתיישבים ביש"ע, צריך לוותר. בשנים הבאות יגיע גם הוויתור משמאל, כאשר אנשי השמאל הציוני יצטרפו למאמץ לשמור על מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אני תומכת בתוכנית ההתנתקות של שרון מפני שהגיע, לדעתי, [...]