למעלה מ-28% מהנשים הפלסטיניות במדינה אינן עובדות מחוץ לביתן ולרובן אין השכלה המאפשרת להן מודעות לזכויותיהן החברתיות והכלכליות. המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנתיים האחרונות פגעה קשה בכל החברה הישראלית ובחברה הערבית הפלסטינית במדינה בפרט. הנפגעות העיקריות ממדיניות זו היו נשים פלסטיניות-ישראליות וכמובן נשים חד-הוריות. אנשים משכבות חלשות נפגעו באופן מיוחד מהמדיניות הכלכלית מכוון שהיא פגעה ברשת [...]
כ-80% מהמשפחות החד-הוריות הן נשים עובדות, העושות הכול על מנת לשמור על מקום עבודתן. מאחר וקשה לנשים לצאת למאבק על זכויותיהן קל לממסד לפגוע באוכלוסיה זו. כאשר אם חד-הורית יוצאת בכל זאת למאבק קל לשתק אותה באמצעות איום שייקחו ממנה את היקר לה מכל, את הילדים. האם השאלה 'מדוע ממהרים לפגוע במשפחות החד-הוריות?' היא השאלה [...]
הנשים המגיעות לישראל הן במרבית המקרים נשואות, בעלות משפחה והן נאלצות להותיר מאחור בעל וילדים, בשל המצוקה הכלכלית והצורך להתפרנס. המגבלה המשמעותית ביותר בעניינן של העובדות, שממחישה באופן הברור ביותר את היחס לעובדות כמכשיר, היא האיסור לקיים חיי משפחה. מזה למעלה מעשר שנים מהווה תחום הסיעוד אחד הענפים המרכזיים להכנסת מהגרי עבודה לישראל. בהעדר השקעה ממשלתית [...]
להיות עובדת שעתית אומר שאני עובדת בלי תנאים סוציאליים, ביגוד, דמי הבראה וכד'. המשכורת העלובה היא 17 שקלים לשעה, ועל כל השעות הנוספות אני לא מתוגמלת. בסך הכול כ-9-10 שעות עבודה ביום, כאשר הסכום הגבוה ביותר שקיבלתי אי פעם התקרב ל- 2,300 ש"ח בחודש. כעובדת שעתית ניצלו אותי לעבודות ומשימות לא בתחומי העיסוק שלי. אני [...]
אסור לסמוך על ההסתדרות, שבעבר לא תמכה בחוק שכר מינימום. עובדים בכלל, ונשים בפרט, לא מעניינים את עמיר פרץ. הוא מעוניין בקמפיינים יקרים ומיותרים שיציגו אותו כ"חברתי". 80% ממקבלי שכר המינימום הן נשים. מדובר באי-ציות מתמשך לחוק. כולם יודעים ושותקים כי נשים לא נחשבות לגורם שיכול להשפיע על מקבלי ההחלטות. על מנת להבין את הסיבות לאי-ציות [...]
במדיניות כלכלית-מיקרונית ניתנים לאוכלוסיות מוחלשות, בעיקר לאוכלוסיות של נשים, כלים לפיתוח יוזמות קטנות, המלמדות שיווק עצמי ועשייה מקצועית. במקביל לכך, ניתנים ידע וכלים להתמודד מול הממסד(לא ממקום של פחד) ועידוד להשתחרר מתלות ומביטויי חולשה ולקחת חלק פעיל בהנעה עצמית ובתנאים הולמים להצלחתם. אוסקר ווילד אמר: "הייתי עשיר והייתי עני. עשיר יותר טוב". כשאמר עשיר, התכוון [...]
בין יתרונותיהם של עסקים קטנים ובינוניים: חדשנות, גמישות, הקמה מהירה בעלות נמוכה ופיזור הסיכון. הם פותרים בעיות תעסוקה בפריפריה ובקרב אוכלוסיות ייחודיות. מאידך, הם סובלים מחסמים בתחום המימון, הניהול, הנגישות למידע ומבעיות הקשורות לביורוקרטיה העסקים הקטנים והבינוניים נחשבים, על פי התפיסה המקובלת במדינות מפותחות ומתפתחות, כגורם מרכזי בצמיחת המשק וביצירת מקומות תעסוקה יציבים ובריאים מבחינה [...]
את כניסתי לתפקיד מפקדת שרות בתי הסוהר ניתן לתאר כ"כניסה ממוקשת", בעקבות רעש ציבורי והטלת ספק ביכולת הידע והניסיון שלי לתפקיד זה. עם המעבר לעולם העסקים החלטתי לא לרוץ אחרי פרויקטים והזדמנויות, אלא ליצור אותם, לברור רק את מה שמעניין ומפתח, לא להיות "גרידי"; לחשוב "מחוץ לקופסה", יצירתי, מקדים את זמנו – להעיז. על מנת להסביר [...]
פרויקטים של עסקים קטנים לנשים, כמו "משכית" שנוסדה ב-1954 על-ידי רות דיין, היו קיימים בעבר. אולם מרביתם נוהלו על ידי נשים מבוססות יוצאות אירופה-אמריקה, שהפרויקטים הביאו להן הצלחה מסחררת. לעומתן, התופרות, הרוקמות ורוקעות התכשיטים, נותרו בדרך כלל פועלות אלמוניות. בפרויקטים הנוכחיים הנשים מחלצות מתוך שגרת היומיום תודעה ומחאה. זו אולי לא מחאה הנלמדת בלימודי מגדר באוניברסיטה, [...]
בשנים האחרונות, ניתן למנות על כף יד אחת מיזמים חברתיים שבראשם עומדת אישה. הן לעולם לא יזכו להיקרא "מיזם חברתי", אלא לכל היותר עמותה. יש דמיון עצום בין הפעלת יוזמה חברתית לבין יוזמה עסקית, מבחינת הביורוקרטיה, התפעול, הארגון, השיווק ובעיקר מחזור הפעילות. מדוע השימוש במונח, "סטארט אפ", או "עמותה" עושה את כל ההבדל וכיצד זה קשור [...]