תהליך החינוך מקבע אצל התלמידים הירארכיות חברתיות בנושאי רוב ומיעוט לאומי, גברים ונשים, הטרוסקסואלים מול הומו-לס-בי-טראנסיות, מוצא אתני, מבטא מקומי או זר, היסטוריה שלטת או מוכפפת, גודל חשבון הבנק של ההורים, מגבלות הנובעות משמירה על קוד התנהגות דתי, מול חילוניות, יחסי מרכז ופריפריה, וגורמים אחרים, הממיינים את האזרחים במדינה לשווים ושװים־יותר. דברים אלה אומרת פרופ' סמדר לביא, אנתרופולוגית חברתית, שחקרה [...]

הפחד הוא מצב נפשי המשתק אותנו ומפריע להגיון לתפקד, אומרת יהודית דסברג, ששכלה בפיגוע את בתה וחתנה. העיסוק האינטנסיבי של התקשורת בדיווחי צער וכאב מזירות הפיגועים והפחד, המשתק את התנועה החופשית של התושבים ברחבי המדינה, משרתים היטב את מטרות התעמולה של המפגעים ומהווים בעבורם עיטור הצלחה. הוזמנתי לכנס בעקבות מאמרי, 'אני ניצחתי את הטרור'. הבנתי, [...]

בחינת הטרור זקוקה לנקודת מבט פמיניסטית המצביעה על הדמיון בין דיכוי נשים בידי גברים לדיכוי עם כבוש בידי כובשיו. הנכונות של ה'שולט' להכיר בדיכוי שלו ובכך ששוויון לאלה שהוא שולט בהן יפעל גם לטובתו, תאפשר חתירה בפועל להשגת השלום הרעיון, כי גם לטרור הפוליטי 'פנים פמיניסטיות' חלף בראשונה במוחי כאשר צפיתי מהצד, ב'מבט אנתרופולוגי', וכמו [...]

רק האמהות, מתוך עמדת הסירוב והחתרנות, שאין עתיקה ממנה, מתוך זכות וחובה, שאין עליהן עוררין, יכולות לזעוק – אין לנו עוד ילדים למלחמת הבריונים המיותרת המשתוללת כאן. ברצוני להקדיש את דבריי לכל האמהות החיות כאן יום יום ולילה לילה במשטר טרור אכזרי וגזעני, כבר קרוב ל-54 שנים: לאמהות המגדלות את ילדיהן ביישובים שהמדינה לא מכירה [...]

ביום ראשון האחרון קיים פרלמנט נשים, בשיתוף מועצת הנשים בגבעתיים, דיון על "טרור ממבט פמיניסטי". הקיטוב בקרב הדוברות כמו בקרב הקהל שיקף בצורה מבהילה את הקיטוב המובנה, הצפוי והמדכא בציבור הישראלי. הדוברות מהימין, כמו הימין הגברי שאליו הן שייכות, כינה, כצפוי. את הטרוריסטים "חיות אדם". הדוברות מהשמאל, כמו השמאל הגברי שאליו הן שייכות, כינו את [...]

ההתגוננות מפני הטרור מבוססת על כלל, שהוא מיסודות האדם על חייו: "הבא להורגך, השכם להורגו" – אומרת ד"ר אילה גליקסברג, הסבורה, כי אם מותר לאדם להגן על עצמו מפני גניבה או שוד, הרי מפני טרור – קל וחומר. את הטרור אין לקבל כמובן מאליו ויש לחפש דרכים למנעו, אולם, גם לגורם ההרתעה יש משקל במניעתו. [...]

הבה ניקח על עצמנו את הובלת החברה להתפרק מנשק קונבנציונלי ובלתי-קונבנציונלי ולמען תפישת ביטחון משלנו: ביטחון אינו עוד ועוד נשק בידי הציבור ואף לא הסתגרות מאחורי חומות בטון. ביטחון הוא בעיקר חינוך, רווחה כלכלית ומערכת בריאות שוויונית לכולם. וכן, גם שלום. הפעם הראשונה שבה נאלצתי לחשוב ברצינות על יחסי לנשק ולשימוש שנעשה בנשק על ידי [...]

הכתוב מבוסס על מאמרה של רלה מזלי - "האקדח על שלחן האוכל: הסקסיזם הגלום בהתפתחות תעשיית האבטחה בישראל"  בישראל למספר נשים גבוה מאד יש או היתה נגיעה לנשק בזמן זה או אחר: כל מי שהיתה בגדנ"ע ובטירונות – התנסתה בהיכרות, נשיאת כלי נשק ושימוש בו. נשים עובדות באבטחה, לרוב עם נשק. כמותן יש המשרתות במשטרה ובמג"ב. [...]

קיימת תרבות נסתרת של תוקפנות נשית, בריונות מיוחדת והרסנית. בשונה מגברים היא לא נעשית בצורה פיזית או בצורה מילולית. התרבות שלנו מונעת מהבנות שלנו להגיע לעימות פתוח. היא מאלצת את תוקפנותן של הנשים לעבור לאפיקים לא פיזיים, עקיפים וסמויים. כאשה בת 37, פעילה חברתית פמיניסטית מזרחית שנים רבות, אני רוצה, ברשותכם, לחלק לכל אחת ואחד [...]

אני פונה לבני הכפר שלי ואומרת להם: אתם עמדתם לצידנו והשמעתם את קולכם נגד כוחות הרע. ראינו שאנחנו יכולים לעמוד ולפעול נגד כל מצב לא רצוי ובלי פחד. נוכל לשנות את מציאות החיים הקשה שלנו. מוראד היה ילד קטן, טוב לב ותמים. כל האנשים, צעירים ומבוגרים אשר הכירו אותו אהבו אותו. מוראד אחי הקטן, היית בשבילנו [...]