/Tag:כלכלה

לא זו הדרך לאיחוד | עביר חלבי

לכאורה, האיחוד בין שני הכפרים הוא דבר הגיוני. בפועל, נוכח ריבוי הבעיות בכפרים ושיטת האיחוד, מובטח כשלונו של האיחוד והמשך הפגיעה בתושבים. יתכן שהאיחוד בין שני הכפרים: דאלית אל כרמל ועוספיא הוא דבר הגיוני ביותר, במיוחד כאשר מסתכלים על המבנה של שני הכפרים ועל הקרבה ביניהם, למעשה האחד נמצא בתוך השני. אך מה שנראה לעין [...]

סוגיות כלכליות, פוליטיות וערכיות של תכנון אורבני | ישראלה רוזן

איחוד הרשויות באוקטובר 2003 היה נמהר, ללא תכנון ראוי וכניעה לרשויות חזקות. איגום משאבים כלכליים משותפים למספר רשויות קרובות/צמודות, יותיר שטחים פתוחים גדולים יותר, יצמצם זיהום סביבתי של אזורי תעשיה קטנים, יפתור בעיות הולכת קווי ביוב, יפתח מערכות חינוך וחברה. בתהליכי ההתיישבות בישראל תוכננו ונוצרו, במהלך השנים, צורות התיישבותיות מגוונות, כפריות ועירוניות, נפרדות ומשולבות. לעיתים [...]

איחוד רשויות מקומיות – חסכון או אסון לדמוקרטיה? | אורית רישפי-לביא

בחינת סוגיית איחוד הרשויות מעלה את פגיעותיו הקשות, במיוחד מהזוית של דמוקרטיה וקהילתיות. אילו החיים היו  שחור/לבן - תשובתי לשאלה בכותרת היתה שאיחוד הרשויות הוא מהלך שחור, היינו, אסון לדמוקרטיה. כמובן שהמציאות אינה כל כך דיכוטומית, ושישנם  צדדים לכאן ולכאן. אבל, סך כל המאזן בשאלה נוטה בברור לרעת האיחוד, במיוחד כשמסתכלים על הדברים בפריזמה של [...]

היבטים חברתיים-קהילתיים בתהליך איחוד הרשויות קדימה צורן | אורית זוארץ

האיחוד עשוי לעודד שיתוף פעולה בתחומים החברתיים-קהילתיים ויש בו פוטנציאל רב להרחבת השירותים בקהילה, לשילוב רב יותר של התושבים בחייה ואף להעצמת הנשים, שעשויה להגדיל את ייצוגן בהנהגת היישוב החדש/ ההחלטה על איחוד הרשויות קדימה צורן, שהתקבלה ביולי 2003, כחלק מתוכנית להבראת כלכלת ישראל, שינתה לחלוטין את מפת הפעילות הציבורית באזור. לפי התכנון המקורי האיחוד [...]

מדיניות אנטי מורות: פיטורין, צמצומים, פגיעה במסלולי קידום ובתנאי פרישה | עירית זהבי

עידוד פרישה הוא כלי לקיצוצים תקציביים אך לא בהכרח מיטיב עם הפורשות. האיגודים המקצועיים מגינים על העובדים שאינם בהכרח הנפגעים העיקריים, אלא יותר על קבוצת האינטרסים שמתוכה הם באים. מרבים לטעון נגד התכנית הכלכלית החדשה מכוון ההשפעה שלה על נשים, שהיא גדולה יותר מזו על גברים. יחד עם זאת, לעיתים ניתן לראות גם צד חיובי [...]

המאבק של ארגונים פמיניסטיים נגד הפגיעה הכלכלית בנשים ערביות | מנאל שלבי

למעלה מ-28% מהנשים הפלסטיניות במדינה אינן עובדות מחוץ לביתן ולרובן אין השכלה המאפשרת להן מודעות לזכויותיהן החברתיות והכלכליות. המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנתיים האחרונות פגעה קשה בכל החברה הישראלית ובחברה הערבית הפלסטינית במדינה בפרט. הנפגעות העיקריות ממדיניות זו היו נשים פלסטיניות-ישראליות וכמובן נשים חד-הוריות. אנשים משכבות חלשות נפגעו באופן מיוחד מהמדיניות הכלכלית מכוון שהיא פגעה ברשת [...]

למה ממהרים לפגוע במשפחות החד הוריות | ברכה ארג'ואני

כ-80% מהמשפחות החד-הוריות הן נשים עובדות, העושות הכול על מנת לשמור על מקום עבודתן. מאחר וקשה לנשים לצאת למאבק על זכויותיהן קל לממסד לפגוע באוכלוסיה זו. כאשר אם חד-הורית יוצאת בכל זאת למאבק קל לשתק אותה באמצעות איום שייקחו ממנה את היקר לה מכל, את הילדים. האם השאלה 'מדוע ממהרים לפגוע במשפחות החד-הוריות?' היא השאלה [...]

להיות ערביה בפוליטיקה הישראלית | נאדיה חילו

לעיתים אני חשה רצון לקרוא לנשים ערביות לא להצביע, כשאין נשים במקומות ריאליים. על מנת להצליח בפוליטיקה נשים ערביות חייבות את הסולידריות של נשים יהודיות. להיות פוליטיקאית ערביה בישראל, זה דבר מורכב מאין כמוהו. כל הגורמים המשפיעים על מצבן וסיכוייהן של נשים בפוליטיקה משפיעים גם על הנשים הערביות, אך הן מושפעות מגורמים רבי עצמה נוספים. [...]

החרמת הבחירות – ממבט פמיניסטי | ד"ר ויקי שירן

בואו נעסוק במהפיכה תודעתית. נאמר ש-4 שנים אנחנו פשוט פועלות בינינו לבין עצמנו, לא שואלות למה אנחנו לא שם, אלא לומדות אחת את השניה, מפתחות סולידריות ועושות מאבקים משותפים. רק אם אנחנו נתחיל במהלך הזה ונדבר באסרטיביות על החרמת הבחירות, הדברים ישתנו כשאסתר הרצוג פנתה אלי וגלגלנו את נושא "החרמת הבחירות" היה לי כזה מיאוס [...]

מקומה של המשפחה וייצוג נשים בחברה הדתית | יהודית שילת

מאחר ויש לגברים כל-כך הרבה כוח בידים אז בואו נסתדר לבד. זה יכול להיות הרבה יותר נכון אם נשים יבחרו את הנשים והגברים יבחרו את הגברים. כשאנחנו מדברים בציבור הדתי על השתלבותן של נשים בחיים הפוליטיים, אנחנו מתייחסים לאיזו חרדה פנימית שמלווה אותנו, גברים ונשים בחברה הדתית. אני סבורה שזאת חרדה שצריכה ללוות את כל [...]