/Tag:מושבי תש"ס (1999-2000)

הון, שוויון ואליטיזם בחינוך | פרופ' אורית איכילוב

במוקד דיוני כינוס זה של פרלמנט הנשים עומדת שאלת המיון והסלקציה של תלמידים במערכת החינוך בישראל. מוסדות חינוך רבים, החל בגני ילדים ובתי ספר יסודיים, וכלה במוסדות להשכלה גבוהה, מתנים קבלת תלמידים בעמידה בסף קבלה מסוים, ומפעילים שיטות שונות לצורך מיון וברירה. בדבריי, לא אתייחס להיבטים הפסיכומטריים של שיטות מיון שונות, אלא אתמקד בעיקר במשמעויות [...]

בין שתי הפטריארכיות: מסורת ומדינה | סראב אבו רביעה

האוכלוסייה שאדון בה היא אוכלוסיית הנשים הבדוויות הלומדות והנושרות מלימודים במערכת החינוך הבדווי בנגב. אוכלוסייה זו נחשבת למיעוט הסובל מאפליה כפולה, הנובעת הן מהיותן ערביות בדוויות, השייכות למיעוט הסובל מאפליה, והן מהשתייכותן למערכת החינוך הבדווית, המופלית לרעה מבחינה תקציבית ומדינית כמעט בכל התחומים. הרקע מערכת החינוך הבדווית עברה שלוש תקופות עיקריות: לפני קום המדינה - החינוך [...]

סגרגציה בחינוך: "חברי ושתפי", חלופה נשית ל"הפרד ומשול" | ד"ר צביה ולדן

במערכת החינוך של ישראל קיימת הפרדה ־ למעשה קיים נתק ־ בין החלקים השונים של האוכלוסייה. היהודים אינם לומדים עם הערבים, והערבים אינם לומדים עם היהודים. יהודים דתיים ויהודים חילוניים אינם לומדים אף פעם שום דבר ביחד. כתוצאה מהפרדה זו לא מכירים הלומדים אלה את אלה, וחוסר ההיכרות מביא, בתורו, לניכור. כל קבוצה מפתחת שיח [...]

חינוך בשחור ולבן | שולה מולא

אני רוצה לפתוח בסיפור טרי מהערב, ממש מכאן. ניגשה אלי אשה נחמדה ושאלה אותי למה באירוע הזה הערב לא באו "החברות שלי". בכוונה שאלתי "חברות שלי...?" היא התכוונה לאתיופיות הבאר שבעיות שהיא הזמינה לכנס הערב. זאת דוגמה מצוינת, המבטאת את היחס של רוב האנשים במדינת ישראל לעולי אתיופיה. אנחנו לא אנשים אינדיבידואליים, אנחנו קבוצה, עדה, [...]

כלכלת השלום | ד"ר לינדה עפרוני

הנושא המדובר ביותר באחרונה הוא התהליך המדיני. יש בוודאי עניין בעשיית שלום עם סוריה, אולם לא על חשבון טאטוא הנושאים החברתיים שעל סדר היום הציבורי בישראל. למי ששכח, תקציב המדינה לשנת 2000 יובא לאישור הכנסת בסוף החודש. כזכור, לפני העיסוק בשיחות השלום עם סוריה, רבים וטובים טענו והוכיחו, כי התקציב המוצע, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, [...]

בטחון בלי צדק הוא לא בטוח | עמירה הס

אשה ערבייה אמרה, שיחייא עייש לימד את היהודים לפחד. כששאלו אותה, "אז תחנכי את הילדים שלך גם להיות כמו יחייא עייש?" היא ”נפלה בפח" ואמרה שלא, היא רוצה שהילדים שלה יגדלו וילמדו. כל יום אני רואה כבישים מתרבים ומתרחבים, המחברים בין התנחלויות. אלה "כבישי ביטחון". הגדה מכותרת לאורך ולרוחב באופן המשרת, קודם כל, אוכלוסייה יהודית. [...]

מי בעד שלום מי בעד בטחון | אמונה אלון

אין בחברה הישראלית אף אדם המתנגד לשלום, מלבד אולי מעט אנשים חולניים, שאוהבים מלחמה. הרגשתי על בשרי את הכאב שגורמות אמירות בנוסח "אתם נגד שלום”, כשבני שירת שנה וחצי בלבנון כחובש קרבי. הוויכוח הוא לא בעד ונגד ביטחון. אין ויכוח על קדושת החיים. אין אשה, וגם אין גבר, שלא מדגישים את קדושת החיים. הוויכוח הוא [...]

לרדת מן הגולן | צביה גרינפילד

מלכתחילה, התוכנית הציונית הייתה תלת שלבית: להקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל, כדי לאפשר לו יכולת התגוננות עצמית מרבית; להבטיח משטר דמוקרטי במדינת העם היהודי; לייצב את מעמדה של ישראל באזור בעזרת הסכמי שלום, שיהפכו את המדינה הישראלית במזרח התיכון מנוכחות, המבוססת על פתרון כוחני, לנוכחות מוסכמת, המבוססת על שיח משותף ופעילות כלכלית, ואולי תרבותית, [...]

הסברה נכונה למאבק על הגולן ועל יש"ע | נדיה מטר

באופן מפתיע מאוד - או אולי לא כל כך מפתיע דווקא רמת הגולן נמצאת על התפריט של אהוד ברק כמנה ראשונה בניסיונו להשביע את הזאב הערבי הגדול, כפי שכותב חגי הוברמן ב”הצופה” השבוע: "אילו הייתי תושב הגולן, הייתי מודאג היום, ערב הקמת ממשלת ברק, הרבה יותר מכפי שאני מוטרד כתושב השומרון. גם בלי להיות תושב [...]

הלאמת המוסד לביטוח לאומי – איפה הכסף? | ד"ר לינדה עפרוני

באחרונה, אנו עדים לוויכוח נוקב בציבור הישראלי בנוגע לשאלת העוני. יש הגורסים, כמו ראש הממשלה, אהוד ברק, כי עוני הוא מצב שבו אין לאדם לחם לאכול, ועל כן, קרא ראש הממשלה לאסוף ככרות לחם לעניים. יש הגורסים, כי עוני הוא מושג הקשור לרמת חיים מינימלית, יחסית לאוכלוסייה מסוימת. בישראל, שאיננה ברזיל או ביאפרה, פירושו של [...]