/Tag:מושבי תשע"א-תשע"ב (2011)

קרן הידידות למי? | רות רזניק

למען גילוי נאות, אני הייתי בקבוצה המייסדת של הקרן החדשה לישראל ואני מאוד נפגעת מה"עליהום" על הקרן. אני יודעת על ארגונים חשובים ביותר שלא היו קיימים לולא הקרן הזו שתרמה מאות מיליוני דולרים במהלך כ-30 שנות פעילותה בארץ. קרן הידידות – קרן תקווה לישראל נוסדה ב-1983 על ידי הרב יחיאל אקשטיין. זו קרן העוסקת ברווחה [...]

מה ההשלכות של עזרת הקרנות והעמותות על החינוך הציבורי? | לילי בן-עמי, יעל גרמן, רות רזניק, עו"ד יונה מרקוביץ, קולט אביטל, אילנה שושן, אורלי ביטי, אוקי מרושק-קלארמן, סרין אנג’ל, פרופ' נעמי חזן, פרופ' אסתר הרצוג

לילי בן עמי, המטה למען העסקה הוגנת של מורות ומורים: אני ערה לתרומתן החשובה של הקרנות לחברה האזרחית, אך יש שירותי יסוד שאין מקום לספקם בדרך זו. אני מועסקת על ידי עמותת רנה קאסן, בתיכון ממלכתי רשמי ומוכר ואעפ"כ בבית-ספר זה ובלמעלה מ-90 בתי"ס באזור ירושלים ובכל הארץ, אנשי חינוך מועסקים על ידי גורמים מתווכים. העסקה [...]

תפקיד הקרנות בהגנה על הדמוקרטיה | פרופ' נעמי חזן

אין גורם יותר מעצים לחברה האזרחית מאשר הקרנות. חייבים ביקורת וחייבים לבחון את הקרנות מקרוב, אך אסור לשפוך את התינוק עם המים. דמוקרטיה - הקרנות חורטות על דגלן את הדמוקרטיה בישראל, באמצעות פיתוח החברה האזרחית. אני עומדת בגאווה בראש הקרן החדשה לישראל שב-33 שנות קיומה עזרה להקים למעלה מ-800 ארגונים של החברה האזרחית: ארגוני נשים, [...]

קרנות בשירות הפטריארכיה | פרופ' אסתר הרצוג

בהתקפה החמורה של הימין על קרנות בחו"ל, התומכות בשמאל הישראלי עלו בהבלטה רבה הפגיעה והאיום על הישות הציונית-יהודית. ההתקפה הייתה מאד יעילה, כי היא הצליחה להפחיד את ארגוני השמאל ולהפוך את הקרנות לזהירות עד כדי כמעט אימפוטנציה, ותוך כך לבטא מעין "הודאה באשמה". אך הבעיה הקשה, הקשורה לפעילותן של קרנות ה"תומכות במאבקים לשינוי חברתי", היא [...]

דברי פתיחה: שאלה של פער תרבותי או של מדיניות מפרידה? | פרופ' אסתר הרצוג

אחד הבולטים בהישגי פרלמנט נשים הוא מניעת ביטול סעיף חזקת הגיל הרך בחוק. בימים אלו מונחת על שולחנה של הכנסת הצעת חוק הקוראת לבטל את חזקת הגיל הרך. בשם פרלמנט נשים אני קוראת מפה לחברות ולחברי הכנסת להבטיח שהחוק לא יבוטל. השלכותיו הפוטנציאליות של ביטול החוק הן פגיעה כלכלית ונפשית בילדים ובנשים. הפגיעה תהיה קשה [...]

איך להתמודד עם התנהגות אלימה בכיתה שבה תלמידים ממגוון רקעים? | גילה קליין

ראשית, אני פונה להורים לחזק את המורים ומעמדם בעיני הילדים. נותנת דוגמה של העולים מרוסיה שיצרו פתרונות חינוך משל עצמם ופתחו חוגים ומתנ"סים משלהם. אני קוראת גם לעולים האתיופים לא לוותר ואם הם מעוניינים במוסדות לימוד שמחוץ לתחומי היישוב שבו הם גרים – לדרוש מהעירייה לדאוג להסעות ולשלוח את הילדים לשם. אשר להכשרות מורים: לדעתי [...]

תרומתה וחשיבותה של חקיקה בהתמודדות עם מפגש של קבוצות בקונפליקט בחברה ובמערכת החינוך בפרט | ח"כ אלכס מילר

לפי נתונים מחקרים שנערכו באוניברסיטאות הנשים הן בעלות 50% מהדוקטורטים, גם בסגל הזוטר באוניברסיטאות חלקן הוא 50%. אולם כשמגיעים לסגל הבכיר, בעלי הקביעות – חלקן של הנשים יורד ל-25% בלבד. הכיצד? ממליץ לבחון זאת. שילוב עולים בבתי ספר והקשר לתרבויות מהם הגיעו, היה אמור להיות מוגדר בחקיקה. משרד החינוך עשה שינוי דרמטי בהקצאת שעות וגם [...]

תרבות בלי כבוד למורים ולהורים-מה קרה לסמכות ההורית והמורית? | אילנה אברמוב ושולמית סהלו

אילנה אברמוב: אני מתרשמת שיש אלימות בבתי הספר ואין כבוד למורים. המורים חוששים מההורים ומהתלמידים. יש הורים שכלל לא מגיעים לימי-הורים בבתי הספר, כי הם מעדיפים לא לשמוע את מה שיש לבית הספר להגיד. הילדים בימינו יושבים יותר מדי זמן מול המחשב והפייסבוק. מצד אחד הם מפותחים, אך מצד שני אין להם קשר עם החוץ, [...]

הגיל והתרבות: איך הם משפיעים על קריירה מקצועית של נשים בחברה הערבית? | רג'דה מסאלחה

ב-2008 22% מהנשים הערביות עבדו, 40% מתוכן במשרה חלקית. אישה ערביה שמחליטה להשתלב בשוק בעבודה מקבלת את ההחלטה בדרך כלל עם סיום התיכון. הן לרוב לומדות חינוך, סיעוד, רווחה, בריאות ומסחר. אין לנו אפשרויות בחירה. בוחרים בשבילנו. על פי סקרים, נשים ערביות מאזור המרכז משתלבות בשוק העבודה יותר מיתר הנשים בחברה הערבית. נוצריות יותר ממוסלמיות. [...]

על גיל ושקיפות בגיל המבוגר | ד"ר רבקה נרדי

נשים נמדדות לפי פרמטרים שמתכלים על פני ציר הזמן: גיל ופוריות ואילו גברים נמדדים לפי נכסים מצטברים: כסף, מעמד, כוח. הדבר יוצר ייאוש. גם אם יש לנו הישגים אינטלקטואליים, אנחנו עדיין עסוקות במראה. אימת הגיל הופכת להיות הסיוט של הנשיות – מי ירצה אותי בכלל? הבושה מקמטים. נשים לומדות להסתיר את מה שהחברה אומרת להן [...]