עם תחילת האלף השלישי, ולאחר 52 שנות עצמאות למדינת ישראל, מתברר, שמחצית מהאוכלוסייה נשארה אי שם מאחור. מדובר באוכלוסיית הנשים, המהווה 51% מכלל אזרחי המדינה, ו-46% מכוח העבודה. למרות חוקי עבודה, מהמתקדמים בעולם, אין שוויון בשוק העבודה מבחינת הזדמנויות, קידום ושכר. הפער הגדול שבין ההצהרות לבין המצב בפועל, נובע מכך, שבישראל של שנות האלפיים אין [...]
במובן מסוים, לפי הסדר הסימבולי המארגן את השיח ההגמוני בישראל, עוני וחד-הורות הן מלים נרדפות: מי שמדבר/ת על חד-הורות, מדבר/ת, חושב/ת, מסמן/ת עוני באותה הנשימה. אם נתייחס לסטטיסטיקה, נראה ש”העובדות מדברות בעד עצמן". כיום המשפחות החד-הוריות מהוות כ-10% ממשקי הבית עם ילדים עד גיל 17 (הנתונים משתנים במקצת אם מתייחסים למשקי הבית עם ילדים עד [...]
השוויון בין המינים, וכמוהו גם אי-השוויון, מתחילים בבית. המסגרת הבסיסית ביותר אליה משתייך כל אדם היא המשפחה. החוק הישראלי אינו מגדיר "משפחה" מהי. התוצאה של חסר זה היא, שהמשפחה אינה מוכרת כישות שלמה ועצמאית, ואינה זוכה במעמד כלשהו. ארגון "משפחה חדשה" נאבק למען החברה ב"תא המשפחתי" כארגון ריבוני ועצמאי במסגרת כינון חוק יסוד: המשפחה. הנפגעות [...]
האינטרסים המיוחדים של נשים ערביות פלסטיניות, ושל האוכלוסייה הערבית כולה, אינם נמצאים, ככל הנראה, בראש סולם דאגותיה של מדינת ישראל. להפך, במקרים מסוימים נחשבת אוכלוסייה זו כמסוכנת וכמאיימת על בטחונה של המדינה. במקרים אלה המדינה אינה חוסכת במאמצים ישירים ובלתי ישירים "לקרוא לסדר" את האוכלוסייה, במיוחד בנושאים הקשורים לביטחון המדינה ולאדמות. על-אף שהיחסים בין האוכלוסייה [...]
בספר "משלי" אנו מוצאים את דמות המופת של "אשת החיל" (משלי ל"א). "אשת החיל" היא אשה עצמאית, המנהלת את ביתה ובד בבד מנהלת עסקים חובקי עולם, במונחים של אז. מצד אחד - זאת האשה, הרעיה. מצד אחר נתפסת האשה כחפץ, בקניין בעלה, אשר רוכש אותה בעת הנישואים יחד עם זכויותיה הכלכליות. כיצד ניישב את הסתירה, [...]