ביום שלישי, 28.5.2013, התקיים מושבו ה-76 של "פרלמנט נשים", על הנושא: האם הפרישה הורגת. בדיון השתתפו פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר פרלמנט נשים, פרופ' רות בן ישראל, עו"ד לינדה עפרוני, פרופ' יפה ברלוביץ, עו"ד שיר-אל נקדימון, גילה קליין ועירית זהבי, בהנחיית בילי מוסקונה-לרמן. בדברי הפתיחה אמרה פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית במכללת בית ברל: "בסוף שנת הלימודים [...]
אפליה מחמת גיל נגד נשים על אף שאפליה מחמת גיל מופנית הן כלפי גברים והן כלפי נשים, ניתן לראות מצבים רבים בהם דווקא נשים מופלות מחמת גיל ביתר שאת. כך, נוכח הפער הקיים בין גילאי הפרישה (בזכות) לנשים וגברים בחוק. מעסיקים רבים טועים לחשוב שמותר להם לחייב עובדות נשים לפרוש בגיל בו מקנה להם חוק [...]
מספר עובדות ונתונים מהשטח: במערכת החינוך מועסקים כ-150 אלף עובדי הוראה פעילים, זהו מגזר העובדים הציבורי הגדול במדינה . בשנים האחרונות חלו שינויים רבים ובמסגרת מסלולי הפנסיה מדינת ישראל התנערה מציבור גדול של עובדי הוראה והביאה להקטנת האוכלוסייה התלויה בה במסגרת פנסיה תקציבית. לזירת הפנסיות נכנסו שחקנים חדשים וכיום ניתן למצוא במערכת החינוך באותו בי"ס עובדי הוראה שכל אחד נמצא במסלול [...]
על מנת לעשות סדר בנושא, נזכיר: כיום, חוק גיל פרישה קובע גיל אחיד לגברים ולנשים, בגיל 67. בנוסף, קיים גיל פרישה לצורך קבלת פנסיה וקצבת זקנה- לנשים 62 לעומת 67 לגברים.בקרנות פנסיה עד שנת 1995, שהן הקרנות הותיקות, התנאים משופרים עבור כמאה אלף נשים בממוצע בגיל של 57. שם רבות ממשיכות לעבוד אחרי גיל 62 [...]
"כשמדברים על גיל הפרישה וכדאיות הפרישה לעומת המשך העבודה, צריך לקחת בחשבון את העובדה שנשים רבות מפוטרות לקראת גיל הפרישה. במקרים כאלה הזכות להמשך עבודה לא תמיד עומדת להן, והפרישה לפנסיה מוקדמת היא אחת האלטרנטיבות המוצעות במגזרים מסוימים. פרישה כזו אינה מאפשרת בהכרח השתלבות במעגל העבודה מחדש. כמו כן יש לקחת בחשבון שהכדאיות הכלכלית, גם [...]
פרופ' הרצוג ביקשה ממני לספר את סיפור הפרישה שלי, סיפור של מרצה באוניברסיטה, שהגיעה לדרגה הגבוהה ביותר במסלול האקדמי (מה שנקרא פרופסור מן המניין), וכשהגיע הזמן לפרוש, כמובן פרשתי לפי החוק, אלא שתהליך הפרישה שהתבצע על ידי רשויות האוניברסיטה - השאיר בי טעם רע של בירוקרטיה עבשה וקשוחה שהולכת אך ורק לפי הספר, וכל הזמן [...]
"מבחינה היסטורית חלו שינויים ביחס החברה לזקן. שינויים אלה כללו את ההתייחסויות הבאות: הגרונטוקרטיה - בתקופה זו יש לנו למעשה שלטון הזקנים.השבת של החיים – בתקופה זו הזקן איבד את מעמדו אבל עדיין החברה חשה מחויבות כלפיו.פולחן הנעורים – בתקופה זו הזקן מודר מהעבודה ומהחברה.פרישה תיפקודית – כיום אנו ניצבים בפני שינוי נוסף במסגרתו ממירים [...]
השופטים בבתי הדין לעבודה הראו בהערותיהם שהם הפנימו את הסטריאוטיפים לגבי נשים בכלל ונשים מבוגרות בפרט. בשנת 1982 התחלתי במאבק בבתי הדין לעבודה לפסול את ההפליה בגיל הפרישה של נשים. את התביעה הראשונה הגשתי בשם שתי פרופסוריות בבית החולים "הדסה", תרצה כהן ואליין ברמן. אחרי מאבק של שנתיים בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים התברר, מהחלטות [...]
הייתי צינית כל חיי, אפילו עכשיו. הייתי חברה בתנועת הנוער הציוני, מנהיגה במרכז הציוני של סטודנטים באוניברסיטאות, ולאחר מלחמת "ששת הימים" הפכתי לאחת מהמייסדים ומנהיגת "תנועת עלייה", בחו"ל. עדיין אני פעילה ומעורבת בעשייה רבה בהתנדבות. מאז חודש מאי 1971 ועד ליום הזה, במשך שלושים ושלוש השנים האחרונות, שילמתי את כל המסים והתשלומים שנדרשו ממני על [...]
נשים חזקות בשוק העבודה יהיו חזקות גם בפנסיה. נשים עלולות להפסיד חלק מזכויות הפנסיה שצברו, בגלל אי-רציפות ואי-זכאות. מצב הנשים בתחום הפנסיה משקף את מצבן בשוק העבודה: היעדרן משוק העבודה, נוכחותן הלא-רציפה בו, שכרן הנמוך, מעמדן הפגיע והתפיסה החברתית והעצמית הרואה באישה "מפרנס שני". נשים חזקות בשוק העבודה יהיו חזקות גם בפנסיה וההיפך. מצבה הפנסיוני [...]