היעדר קונצנזוס ביחס למשמעות הגזענית בביטויים סקסיסטיים הוא בעוכרי המאבק הפמיניסטי נגד פורנוגרפיה. תפקידנו הוא להנכיח את פגיעתה הקשה, לצד סוגי הדיכוי וההשפלה האחרים. תמונת מצב של הפורנוגרפיה בישראל 2003 הקואליציה של הארגונים הפמיניסטיים והחברתיים נגד פורנוגרפיה, אותה אני מייצגת, נאבקה בשידורי פורנוגרפיה בערוצי הכבלים והלוויין. עד שנת 2000, עם כניסת חברת הלוויין "יס" לשידור, [...]
הכסף הגדול בעולם המשפט נמצא בשוק הפרטי ושם נמצאים הגברים. נשים נוטות להישאר שכירות, לרוב בשירות הציבורי, המשלם שכר צנוע למדי. "הארץ" סיפק לרזניק ודומיו במה לשנאת נשים. שוביניזם ושנאת נשים בעולם המשפט? צירוף זה נשמע בלתי אפשרי, ממש תרתי דסתרי, כמו שאומרים במשפטית. עולם המשפט נתפס כמקום שהצדק, השוויון וההגינות הינם חלק בלתי נפרד [...]
אחת התוצאות הישירות של חזרת הגבריות למרכז הבמה הוא הניצול הגובר של גופה של האישה, הפיכתה לחפץ ולאובייקט מיני הנתון לגחמותיו של הגבר אם אנו מסתכלות אחורה על שלושים שנות פמיניזם בישראל, יש במה להתגאות: נושאי נשים הפכו מזמן לנושאים לגיטימיים: הכנסת חוקקה חוקים להגנת נשים, כבודן ושוויונן; אלימות גברים כנגד נשים, פעם סוגייה מוסתרת [...]
עידוד פרישה הוא כלי לקיצוצים תקציביים אך לא בהכרח מיטיב עם הפורשות. האיגודים המקצועיים מגינים על העובדים שאינם בהכרח הנפגעים העיקריים, אלא יותר על קבוצת האינטרסים שמתוכה הם באים. מרבים לטעון נגד התכנית הכלכלית החדשה מכוון ההשפעה שלה על נשים, שהיא גדולה יותר מזו על גברים. יחד עם זאת, לעיתים ניתן לראות גם צד חיובי [...]
למעלה מ-28% מהנשים הפלסטיניות במדינה אינן עובדות מחוץ לביתן ולרובן אין השכלה המאפשרת להן מודעות לזכויותיהן החברתיות והכלכליות. המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנתיים האחרונות פגעה קשה בכל החברה הישראלית ובחברה הערבית הפלסטינית במדינה בפרט. הנפגעות העיקריות ממדיניות זו היו נשים פלסטיניות-ישראליות וכמובן נשים חד-הוריות. אנשים משכבות חלשות נפגעו באופן מיוחד מהמדיניות הכלכלית מכוון שהיא פגעה ברשת [...]
כ-80% מהמשפחות החד-הוריות הן נשים עובדות, העושות הכול על מנת לשמור על מקום עבודתן. מאחר וקשה לנשים לצאת למאבק על זכויותיהן קל לממסד לפגוע באוכלוסיה זו. כאשר אם חד-הורית יוצאת בכל זאת למאבק קל לשתק אותה באמצעות איום שייקחו ממנה את היקר לה מכל, את הילדים. האם השאלה 'מדוע ממהרים לפגוע במשפחות החד-הוריות?' היא השאלה [...]
עלינו למרוד בהומניסטים תאבי הדעת, כדי לשנות מיסודה את תמונת הדעת האנושית, ועלינו להיאבק בתועלתנים התחרותיים, כדי להעמיד חברה צודקת ושוויונית תחת זו הקיימת. אין כוונתי חלילה לרפות ידיים כי אם להפך. אני מנסה להסביר מדוע נשארת האקדמיה דינוזאור פטריארכלי סקסיסטי אנדרו-צנטרי ומיזוגני, כמאה שנים אחרי פתיחת האקדמיה לנשים. ההגדרה האריסטוטלית ל"טרגדיה" מתאימה לצורך ניתוח פמיניסטי [...]
ללמוד להיות משמעו, מההבט הנשי, ללמוד להיות נשים, ללמוד לפעול, להתנהל ולהשפיע באמצעים נשיים, ללמוד את עצמנו ואת עוצמותינו כנשים ולאו דווקא לעסוק באימוץ מודלים גבריים ודרכי התנהלות גבריים. ללמוד לחיות יחד משמעו, בנושאי גברים ונשים ובמאפייני גבריות ונשיות, ללמוד לחיות ביחד בשילוב ובשיתוף בהשפעות ובהתנהלות. בדברי יש הזמנה לשותפות בחשיבה ובתובנות להמשך פיתוח נשים ונשיות [...]
המחקרים מלמדים על מידת החשיבות של ההשכלה הגבוהה לשיפור מעמדן של נשים בישראל בכלל, ונשים ערביות בפרט. השכלה גבוהה עשויה לעזור לנשים ערביות להשתלב בתחומים ובמעגלים חברתיים שלא הכירו קודם. על הנשים המשכילות לסייע בתהליך רכישת ההשלה של חסרות השכלה. לצערי, אנחנו הנשים הערביות רחוקות מאוד מהתגייסות כזו, בין היתר בגלל שהמשכילות עדיין לא השתחררו מכבלי [...]
משמעות החתירה לזרם המרכזי, כמו משמעותה של הגישה הפמיניסטית הליברלית, היא קבלה בלתי ביקורתית של כללי המשחק הקיימים הפועלים להדרה ודיכוי נשים, כדי להשיג רווח אישי למעטות. בגלל ההכרה בידע של נשים ובחיבור בינו לבין ידע אקדמי ואחר, בגלל הפיכת הידע האקדמי לנגיש לכל, לבלתי מתיימר ולבלתי כוחני, בגלל הפדגוגיה המערערת על ההפרדות שבינינו ועל ההפרדה [...]