/Tag:טרור מלחמה צבא נשק ומיליטריזם

מה בין פינוי בכוח לאי-פינוי | יפעת הלל

מדוע השמאל לא מצליח למנף את תהליך ההתנתקות? מפני שמיגור הרעב, המחסומים, הכתרים, ההשפלה והכיבוש - נכונים מבחינתו רק עבור הפלסטינים בעוד שאוכלוסיות רבות במצוקה בתוך הקו הירוק, נשארות שקופות ומיותמות. אי-סימטריה זו מביאה רבים ורבות לחוש כלפי השמאל והאידיאולוגיה שלו ניכור, זרות, ריחוק וסלידה. השלום צריך להיות רב ממדי ולעסוק גם בתוככי החברה הישראלית. [...]

צריך לצאת מעזה מייד | ד"ר דורית אלדר-אבידן

ב-23 לינואר 2005 הגיע מספר ההרוגים ברצועת עזה ל-222. בין מאי 2004 לינואר 2005, פחות מתשעה ירחי לידה, היו 52 הרוגים ישראלים ברצועת עזה. אנחנו קוראות לשמור על חיי הילדים, בני הזוג, האחים והאבות. הדרך שלנו, דרך הנשים, היא דרך ההקשבה וההידברות, שבה אין מנצחים ומפסידים. יש לנו מחויבות לקחת חלק בהכרעות הגורליות הנוגעות לחיי כולנו. [...]

למה גברים נלחמים? | ד"ר אוה ברגר

עלינו להשתמש בטלוויזיה כדי לקדם את הישרדותם וחייהם של ילדינו בעולם - אמרה ד"ר אוה ברגר במושב הראשון של פרלמנט הנשים שנערך בשנת תשס"א בנושא מלחמה ותקשורת ממבט פמיניסטי. ד"ר ברגר מאמינה, שכאשר פמיניסטיות הופכות לגנרליות הן מגייסות את כל כוחותיהן, ותוך שימוש בנשק של אמצעי התקשורת, הן קובעות אסטרטגיות חדשות וסדרי עדיפויות חדשים: שוויון, דמוקרטיה, חינוך, צדק חברתי [...]

התקשורת לא אוהבת סולידריות יהודית-ערבית | איבתיסאם מחאמיד

התקשורת מתעלמת מניסיונות הידברות ומעשייה המכוונים ליצירת בסיס לחיים משותפים, ומעדיפה להבליט אירועים קשים ולהעמיק את זרעי הפחד והפירוד - כך למדה על בשרה איבתיסאם מחאמיד, אשר בעיצומם של ימי 'אוקטובר השחור' יזמה, ביחד עם חברתה, יעל אגמון, צעדת שלום משותפת לערבים ויהודים כשלוש מאות נשים מגיעות כיום למפגשי עמותת 'שלום מתחיל בפנים' שהקמתי ביחד עם שתיים מחברותיי. לכל אחד [...]

כשהתותחים יורים – הנשים מושתקות | איריס מזרחי

כדי להשתחרר מהשתיקה שכופים הגברים בתקשורת על הנשים, עלינו להגיע לעמדות מפתח. יש לנו מה לומר גם בנושאי ביטחון וחברה, ולא רק בענייני נשים. כשמזמינים אותי לפופוליטיקה אני שואלת - רק בנושא אחד או בכל הנושאים? אז אומרים לי בכל הנושאים. אני מזהירה אותם שלא יסגרו לי את המיקרופון בנושאי ביטחון ומלחמה, אבל זה אף פעם לא עוזר לי. אני [...]

מדוע המטפחת מצטלמת רע? | חיותה דויטש

כאשר את/ה רואה בתקשורת אשה החובשת מטפחת, את/ה יכול/ה לנחש מראש מה יהיו הדברים שיישמעו. חיותה דויטש מקווה, שברור הבא נראה יותר מטפחות בהקשרים אחרים ותבוא עדנה למטפחת, שהצופה יתרגל לראותה רב תחומית, מעניינת ופחות סטריאוטיפית. הנחת המוצא שלי היא, שהשביס אכן מצטלם רע. מי שמתחתיו נתפסת כדמות פלקטית, סטריאוטיפית, מדקלמת שורות צפויות מראש. המטפחת היא אביזר המגדיר 'אחרות' [...]

כלכלת השלום | ד"ר לינדה עפרוני

הנושא המדובר ביותר באחרונה הוא התהליך המדיני. יש בוודאי עניין בעשיית שלום עם סוריה, אולם לא על חשבון טאטוא הנושאים החברתיים שעל סדר היום הציבורי בישראל. למי ששכח, תקציב המדינה לשנת 2000 יובא לאישור הכנסת בסוף החודש. כזכור, לפני העיסוק בשיחות השלום עם סוריה, רבים וטובים טענו והוכיחו, כי התקציב המוצע, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, [...]

בטחון בלי צדק הוא לא בטוח | עמירה הס

אשה ערבייה אמרה, שיחייא עייש לימד את היהודים לפחד. כששאלו אותה, "אז תחנכי את הילדים שלך גם להיות כמו יחייא עייש?" היא ”נפלה בפח" ואמרה שלא, היא רוצה שהילדים שלה יגדלו וילמדו. כל יום אני רואה כבישים מתרבים ומתרחבים, המחברים בין התנחלויות. אלה "כבישי ביטחון". הגדה מכותרת לאורך ולרוחב באופן המשרת, קודם כל, אוכלוסייה יהודית. [...]

מי בעד שלום מי בעד בטחון | אמונה אלון

אין בחברה הישראלית אף אדם המתנגד לשלום, מלבד אולי מעט אנשים חולניים, שאוהבים מלחמה. הרגשתי על בשרי את הכאב שגורמות אמירות בנוסח "אתם נגד שלום”, כשבני שירת שנה וחצי בלבנון כחובש קרבי. הוויכוח הוא לא בעד ונגד ביטחון. אין ויכוח על קדושת החיים. אין אשה, וגם אין גבר, שלא מדגישים את קדושת החיים. הוויכוח הוא [...]

לרדת מן הגולן | צביה גרינפילד

מלכתחילה, התוכנית הציונית הייתה תלת שלבית: להקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל, כדי לאפשר לו יכולת התגוננות עצמית מרבית; להבטיח משטר דמוקרטי במדינת העם היהודי; לייצב את מעמדה של ישראל באזור בעזרת הסכמי שלום, שיהפכו את המדינה הישראלית במזרח התיכון מנוכחות, המבוססת על פתרון כוחני, לנוכחות מוסכמת, המבוססת על שיח משותף ופעילות כלכלית, ואולי תרבותית, [...]