עם תחילת האלף השלישי, ולאחר 52 שנות עצמאות למדינת ישראל, מתברר, שמחצית מהאוכלוסייה נשארה אי שם מאחור. מדובר באוכלוסיית הנשים, המהווה 51% מכלל אזרחי המדינה, ו-46% מכוח העבודה. למרות חוקי עבודה, מהמתקדמים בעולם, אין שוויון בשוק העבודה מבחינת הזדמנויות, קידום ושכר. הפער הגדול שבין ההצהרות לבין המצב בפועל, נובע מכך, שבישראל של שנות האלפיים אין [...]
במובן מסוים, לפי הסדר הסימבולי המארגן את השיח ההגמוני בישראל, עוני וחד-הורות הן מלים נרדפות: מי שמדבר/ת על חד-הורות, מדבר/ת, חושב/ת, מסמן/ת עוני באותה הנשימה. אם נתייחס לסטטיסטיקה, נראה ש”העובדות מדברות בעד עצמן". כיום המשפחות החד-הוריות מהוות כ-10% ממשקי הבית עם ילדים עד גיל 17 (הנתונים משתנים במקצת אם מתייחסים למשקי הבית עם ילדים עד [...]
השוויון בין המינים, וכמוהו גם אי-השוויון, מתחילים בבית. המסגרת הבסיסית ביותר אליה משתייך כל אדם היא המשפחה. החוק הישראלי אינו מגדיר "משפחה" מהי. התוצאה של חסר זה היא, שהמשפחה אינה מוכרת כישות שלמה ועצמאית, ואינה זוכה במעמד כלשהו. ארגון "משפחה חדשה" נאבק למען החברה ב"תא המשפחתי" כארגון ריבוני ועצמאי במסגרת כינון חוק יסוד: המשפחה. הנפגעות [...]
האינטרסים המיוחדים של נשים ערביות פלסטיניות, ושל האוכלוסייה הערבית כולה, אינם נמצאים, ככל הנראה, בראש סולם דאגותיה של מדינת ישראל. להפך, במקרים מסוימים נחשבת אוכלוסייה זו כמסוכנת וכמאיימת על בטחונה של המדינה. במקרים אלה המדינה אינה חוסכת במאמצים ישירים ובלתי ישירים "לקרוא לסדר" את האוכלוסייה, במיוחד בנושאים הקשורים לביטחון המדינה ולאדמות. על-אף שהיחסים בין האוכלוסייה [...]
בספר "משלי" אנו מוצאים את דמות המופת של "אשת החיל" (משלי ל"א). "אשת החיל" היא אשה עצמאית, המנהלת את ביתה ובד בבד מנהלת עסקים חובקי עולם, במונחים של אז. מצד אחד - זאת האשה, הרעיה. מצד אחר נתפסת האשה כחפץ, בקניין בעלה, אשר רוכש אותה בעת הנישואים יחד עם זכויותיה הכלכליות. כיצד ניישב את הסתירה, [...]
הביטו סביבכם. הסתכלו עמוק לתוך נפשותיכם. האם יש כאן אדם אחד שיכול להגיד בביטחון: לי זה לא יקרה. לבנותיי זה לא יקרה. אחיותיי ונכדותיי מחוסנות מסכנה זו! אם יש אדם כזה בקרבכם, אני מקנאה בו. אני לא יכולה להגיד דבר זה בביטחון. בשנים האחרונות, עקב עבודתי הציבורית, נפגשתי, לעתים, עם נשים צעירות שהועסקו בזנות בכפייה. [...]
מדי שנה מוברחים ממדינה למדינה ברחבי העולם 4 מיליון נשים וילדים. כ-10 מיליון מועסקים בזנות. על פי דו"ח ה-CIA שהתפרסם לפני כחודש, כ-50,000 נשים וילדים מוברחים לארצות הברית מדי שנה לשם עיסוק בזנות. לישראל מוברחות כ-3,000 נשים בשנה. אם משווים את אוכלוסיית ארצות הברית לאוכלוסיית ישראל, מקבלים בישראל תופעה הגדולה פי 2.5 מהתופעה בארצות הברית. [...]
אני מנהלת בהתנדבות את "מוקד סיוע לעובדי חוץ במעצר", ארגון מתנדבים, המסייע לעובדים זרים המועמדים לגירוש. אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם "קו לעובד", "האגודה לזכויות האזרח בישראל" ו"רופאים לזכויות האדם". כמו כן, אנו חברים בקואליציה נגד סחר בנשים, שהקימה שדולת הנשים. אל הקואליציה הגענו בעקבות ביקורינו התכופים בבתי הכלא, במהלכם התוודענו לעובדות הזרות המועמדות [...]
ראשית אבקש להתייחס לבעייתיות שבכותרת הדיון של היום, ולחיבור המובן מאליו הנעשה בין שתי התופעות: זנות - המתייחסת לדפוסי הארגון והפרקטיקות של אלה העוסקים במתן שירותי מין; סחר בנשים - תופעה הקשורה בחלקה לאספקת שירותי מין (אם כי קיים גם סחר בנשים שאינו למטרות מתן שירותי מין, אלא לשירותים אחרים). הבעייתיות היא, בעיקרה, בהפיכתו של [...]
הקדמה בשנות השבעים קיימנו בתנועה הפמיניסטית דיון אם למסד את הזנות, או לראות בה ניצול של נשים. נשמעו דעות לכאן ולכאן, אך לבסוף שכנעתי את חברותיי לצדד בעמדה הרואה בזנות תוצר פטריארכלי וכלי לדיכוי נשים. בשנת 1987 נתבקשתי לכתוב על מצב הזנות בישראל. כתבתי דו"ח קצר, שעיקרו ראיון עם אשה בשם ציפי, שעבדה בזנות בתל-ברוך. [...]