/Tag:מושבי תשס"ה (2004-2005)

עושה קריירה בשטח | סרן ד"ר ענת סבאג

ענת סבאג למדה רפואה במסגרת עתודה אקדמאית. כיום היא משרתת כקצינת רפואה חטיבתית, והיא הראשונה לעשות זאת בחטיבת שריון סדירה. בתפקידה הקודם הייתה רופאה גדודית בגדוד של ההנדסה הקרבית, אותו סיימה בהצלחה. היא משתפת אותנו בסיבות שהובילו אותה לבחירת המקצוע, המסלול אותו עברה - בעיקר בעבודת השטח, וממליצה בחום ללכת בעקבותיה. מגיל צעיר רציתי להיות [...]

תחרויות מלכות יופי – יופי של דיכוי | ד"ר רבקה נרדי

הנשים המטופחות, "מסתירות" את עצמנו בדומה להסתרה באמצעות רעלה...  הפמיניזם שיחרר את האישה מהגדרה נוקשה של התפקיד – אם רעיה ועקרת בית ומהתכונות הפאסיביות שלה, אך חיזק בתוכה את צורך ההתמכרות ליופי – על-פי סטנדרטים חברתיים-תרבותיים ההולכים ומחמירים, ונקבעים על-ידי גברים. סוג חדש של שיעבוד סוחף את האישה באגרסיביות לחרדות, ייאוש ותחושת חוסר ערך. כל [...]

מה בין ושתי מהמגילה לחלי מ"ארץ נהדרת" ? | סמדר רוזנפלד

את קולה הקמאי-משהו של ושתי מלכת פרס ומדיי, הפמיניסטית המזרחית הראשונה, נושאת שלי יחימוביץ – בת המערב. בפרפראזה על מאמרה של ד"ר ויקי שירן, ושתי ושלי "מפענחות את הכוח, בדרכן לברוא עולם חדש". באורח לא מפתיע החשבון לא מאחר להגיע. הטקטיקה ידועה: את הביקורת הקשה ביותר על נשים פמיניסטיות שותלים המחברים בפיהן של נשים.  "קרא לי [...]

שמלה וכתר, שק ואפר – תהליך הגילוי של אסתר המלכה | אפרת מור-יוסף

עולם כמנהגו נוהג, מאות שנים עברו, ועדיין ממשיך מצעד הנערות היפות שנמדדות על פי נתוניהם החיצוניים - ככלי ריק. עדיין קיימת אותה תרבות המקדשת את היקפי המותניים. ההבדל הוא אולי בכך שאז נלקחו הנשים, ואילו היום הן רצות מרצונן החופשי למצעדי הדוגמניות, בתרבות שהופכת אישה לסך נתוניה הגופניים-מיניים. בהתקרב אלינו חג הפורים, מתמלאים רחובותינו במלכות [...]

קידום נשים והשלכות תחרויות יופי ודוגמנות על בריאות הנשים והנערות | עאידה סעיד

תזונה נבונה עשויה למנוע שורה של מחלות אצל הנשים, אלא שהשפעתם של המעצבים התרבותיים של דימוי הגוף חזקה מהשפעתם של מומחי בריאות. תחרות יופי מתרכזת ביופי של האישה והנערה, ומשכיחה מאתנו שהיא אדם בעל רגשות, חלומות ורצונות. התחרות יוצרת אשליות, בעוד שרק אחת זוכה בתואר היופי שאר המתמודדות נשארות עם תחושת כישלון ואכזבה מעצמן, תחושה [...]

עובדות זרות ככלי עבודה | עו"ד ענת גונן

הנשים המגיעות לישראל הן במרבית המקרים נשואות, בעלות משפחה והן נאלצות להותיר מאחור בעל וילדים, בשל המצוקה הכלכלית והצורך להתפרנס. המגבלה המשמעותית ביותר בעניינן של העובדות, שממחישה באופן הברור ביותר את היחס לעובדות כמכשיר, היא האיסור לקיים חיי משפחה.  מזה למעלה מעשר שנים מהווה תחום הסיעוד אחד הענפים המרכזיים להכנסת מהגרי עבודה לישראל. בהעדר השקעה ממשלתית [...]

להיות "עובדת שעתית" | מונתהא עמאש

להיות עובדת שעתית אומר שאני עובדת בלי תנאים סוציאליים, ביגוד, דמי  הבראה וכד'. המשכורת העלובה היא 17 שקלים לשעה, ועל כל השעות הנוספות אני לא מתוגמלת. בסך הכול כ-9-10 שעות עבודה ביום, כאשר הסכום הגבוה ביותר שקיבלתי אי פעם התקרב ל- 2,300 ש"ח בחודש. כעובדת שעתית ניצלו אותי לעבודות ומשימות לא בתחומי העיסוק שלי. אני [...]

אי-ציות לחוק שכר מינימום: כולם יודעים ושותקים – מדוע? | ד"ר לינדה עפרוני

אסור לסמוך על ההסתדרות, שבעבר לא תמכה בחוק שכר מינימום. עובדים בכלל, ונשים בפרט, לא מעניינים את עמיר פרץ. הוא מעוניין בקמפיינים יקרים ומיותרים שיציגו אותו כ"חברתי". 80% ממקבלי שכר המינימום הן נשים. מדובר באי-ציות מתמשך לחוק. כולם יודעים ושותקים כי נשים לא נחשבות לגורם שיכול להשפיע על מקבלי ההחלטות. על מנת להבין את הסיבות לאי-ציות [...]

פורנוגרפיה בפשיעה המינית בישראל – עדויות מהשדה המשפטי | עו"ד תמר סנונית-פורר

ניתן לחשוף את ההשפעה ההרסנית של סרטים פורנוגרפיים. לו הייתה נערכת "בדיקת צפייה", כדוגמת "בדיקת שיכרות", התוצאות היו מעידות על השפעת צפייה מתמשכת על עברייני מין. מאבק הארגונים הפמיניסטיים והחברתיים נגד פורנוגרפיה חשף את הנזק שנגרם מצפייה בסרטים פורנוגרפיים בשנת 2001 עבר בכנסת תיקון לחוק שאוסר על שידורו של ערוץ שעיקר שידוריו הם שידורי מין. [...]

"תעשיות התשוקה" – אלימות חובקת עולם נגד נשים | לאה גרינפטר גולד

האתגר הוא לשנות גישה, מדיניות וחוקים – להעלות לתודעה הציבורית שמאחורי האקטים הנצפים על מסך האינטרנט, בסלולרי ובקלטת הוידאו, לא נמצאים גופות צלולויד אלא גופי בני אדם בשר ודם. בעולם הגלובלי, הקפיטליסטי והטכנולוגי ילדים ומבוגרים נמצאים תחת השפעת הפורנוגרפיה. מספר הנשים והילדים המנוצל בתעשיות המין בעולם נע בין 500,000 ל – 6,000,000 בשנה. מדוע גברים צורכים תמונות [...]