ביחסיים אנושיים יש כמה מעגלים – יש מעגל אישי, חברתי וארצי. בעבר הרחוק האישה ידעה בדיוק מה תפקידה: היא הייתה אחראית על משק הבית, על הילדים, על הפרנסה. האישה בזמן הקדמון לא שאלה את עצמה מי אני?
סבתי, כמו האישה בחברה השבטית לא שאלה את עצמה מי אני? לאימא שלי כבר היה מותר לחשוב על לחלום אני כבר חולמת, מגדירה את חלומותיי ומגשימה אותם. לבתי כבר יהיה קשה יותר.
העולם הקדמון היה בנוי ממסגרות חברתיות מאד ברורות. האישה האידיאלית הייתה צייתנית אישה שידעה שהיא לא צריכה לטרוח כי הגבר ידאג לה. בעולם החדש יש חלופות ואפשרויות ויש להגדיר את עצמנו מחדש. יש אפשרות להישאר בעולם הקדמון ולהשלים אותו . אני לא הייתי רוצה להישאר בעולם ההוא אך גם לא הייתי רוצה לחיות בעולם החדש אני רוצה לחבר את שני העולמות. הפמיניסטיות יצרו תמונה של האישה התוקפנית, היא תקפה את הגבר. אני רוצה לחיות בעולם שיש בו שוויון עולם שבו האישה מנהלת את עצמה . אני רואה תפקיד מרכזי בקידום הנשים ברכישת השכלה.
הגברים חיים כיום במשבר של הגדרה עצמית. קשה לו לרדת ממגדל השן שבו הוא חי ולראות אישה שהתפתחה. יש חשיבות בפיתוח מנהיגות נשים, שיח נשי בכדי ליצור הגדרה עצמית חדשה בחברה הערבית שמצויה במשבר פוליטי עולמי ולאו דווקא אישי. אני רואה קושי באפשרות לאזן בין החברה המסורתית במדיניות הפוליטית חברתית בארץ. אני מנהלת את עצמי כאזרחית העולם.


ד"ר דליה פידילי היא דיקנית הסטודנטים במכללת אל-קאסמי