ראש-הממשלה ברק הבטיח, כי ממשלתו תיצור 300,000 מקומות עבודה במשך 4 שנים, וכבר בשנת אלפיים 55,000 מקומות עבודה – הכיצד? ראשית, הממשלה הזו, כמו קודמותיה, לא מתכוונת ליצור בעצמה את מקומות העבודה, אלא מצפה שהמגזר העסקי-פרטי יעשה זאת עבודה, תמורת תשלום הוגן.
שנית, יש למשק הישראלי ניסיון מצטבר עם סוג כזה של עסקאות. התברר, כי המעסיקים לקחו את הכסף ויצרו מעט מאוד מקומות עבודה ריאליים, דהיינו, מעבר למה שהמשק מייצר באופן אוטומטי כתוצאה מגידול טבעי. בנימין פפרמן, מנהל הרשות לתכנון כוח אדם במשרד העבודה והרווחה, חקר, בדק והגיע למסקנה, כי עלות יצירת מקום עבודה ריאלי עלתה 400 אלף ש"ח במחירי 1991. כלומר, במחירים נוכחיים מדובר בעד כמיליון ש"ח ששילמו הממשלות השונות למעסיקים העסקיים-פרטיים עבור יצירת מקום עבודה אחד!
נראה, שראש הממשלה ברק, כולל בהבטחותיו-תחזיותיו את מה שהמשק יוצר ממילא, בלי עזרה מאף אחד. ברמת התעסוקה הנוכחית, כלומר, כאשר שיעור האבטלה עומד על 8.5%, יש גידול טבעי של 3% לפחות בכוח העבודה. גידול זה מורכב מצמיחה רגילה, הדרושה לשמירת רמת פעילות כלכלית קיימת בשיעור של 2%-2.5% (כיום, הצמיחה של המשק שלילית ונעה בין 0%-1.5%) וכן מגידול בפריון (ילודה) בשיעור של 1%-1.5%.
בסך הכל, כאמור, המשק ייצור בכוחות עצמו בשנת 2000 לפחות 300 של מקומות עבודה חדשים. כיום, מספר המשתתפים בכוח העבודה האזרחי בישראל מגיע ל-2.2 מיליון, ולפיכך מדובר ביצירת 66,000 מקומות עבודה בתהליך רגיל המתרחש במשק. אבל, כאמור, אלה משמשים כדי לשמור על רמת התעסוקה הנוכחית. כלומר, בעזרתם לא יהיה ניתן לפתור בעיות של כ-200 אלף המובטלים כיום. לכן, דרושים מאות אלפי מקומות עבודה נוספים, מעבר לגידול הטבעי, כדי להקטין את שיעורי האבטלה ולצמצם את ממדי העוני בישראל. אולם, גם אז יש להביא בחשבון, שעל תוספת מקומות העבודה יתחרו עובדים זרים ועובדי שטחים, ורק חלק מתוספת מקומות העבודה הריאליים יאויש על ידי ישראלים. כלומר, שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה הישראלית לא יקטן ביחס ישיר לכמות הכוללת של התוספת הריאלית במקומות עבודה חדשים.

ד"ר לינדה עפרוני היא כלכלנית ומשפטנית, אוניברסיטת תל אביב