מיכל שלם, מברכת מטעם עיריית ירושלים: חברות יקרות, אני מברכת על קיום כנס העשור של פרלמנט הנשים ומודה לכן על שבחרתם לקיים אותו בירושלים . כנס זה הוא דוגמא ומופת לשיתופי פעולה בין גופי המגזר השלישי והציבורי, שת"פ שיכולים לחולל שינוי ומודעות ציבורית לקידומן של נשים בחברה הישראלית. הכנס נושא על נס את תרומתן של הנשים והשפעתן על אופייה ודרכה של החברה בישראל והמציאות הכלכלית-פוליטית-חברתית. היושבות באולם הן נושאות הבשורה בכל שקשור לקדום נשים, לתיקוני האפליה וניפוץ תקרת הזכוכית, ועל כך ברכתנו.
על אף ההתקדמות בנושא השוויון בין המינים הדרך לניפוץ תקרת הזכוכית בתחום הפרטי והציבורי עדין ארוכה ומפותלת. קיים תת ייצוג של נשים במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות. עדיין יש לנו פחות מ 20% ייצוג נשי בכנסת. שיעור הנשים המחזיקות בתפקידי ניהול עומד על 15% בלבד כאשר חלקן הגדול עוסקות בניהול משאבי אנוש וניהול אדמיניסטרטיבי. ניפוץ תקרת הזכוכית מחייב גיבוי של הדרגים הציבוריים והגברת השיח הציבורי אולם לא פחות חשוב עלינו הנשים להשתמש בכוחנו האלקטוראלי לקידום מעמדנו בחברה ובמעגלי התעסוקה השונים.
דווקא לאור הנתונים הללו אני גאה לציין כי תחת הנהגת העירייה החדשה בראשותו של ראש העיר ניר ברקת אנו עושים צעדים ראשונים בדרך לייצוג הולם . בקדנציה הנוכחית מכהנות נשים רבות בתפקידי מפתח, ביניהן לראשונה שתי סגניות ראש עיר, ראש סגל, ושש מחזיקות תיקים באופן חסר תקדים. נעשה מאמץ לשבץ נשים בתאגידים העירוניים תוך שיפור לייצוג הנשים לעומת כהונות קודמות. מועצת העיר ירושלים החליטה לאמץ אמנה לקידום מעמד האישה וקיבלה החלטה להקים מועצת נשים שתשמש זירה לדיונים וקידום החלטות.
במגזר השלישי בירושלים פועלות לא מעט נשים בתפקידי מפתח, כך גם בתחומי התרבות והתיירות בעיר אשר נמצאים בפריחה ומאפשרים כר נרחב ליזמויות אותן מובילות לא אחת, דווקא הנשים. לא מעט מהמאבקים החברתיים בירושלים וממוקדי הכוח בשכונות מונהגות על יד נשים צעירות שקמו ועשו מעשה. ראש העיר וקברניטיה מחויבים לנושא ורואים בהגדלת השתתפות הנשים במעגלים החברתיים ובמעגל התעסוקה וקידומן מנוף משמעותי לפיתוחה של העיר. אנו רואים כיעד שילובן והכנסתן של נשים מהמגזרים השונים בירושלים למעגלי ההשפעה ההשכלה והתעסוקה, כולל נשים המגזר החרדי והערבי. לתפיסתנו הנשים מהוות קטר לצמיחה משמעותית בירושלים . היכולות הנשיות ליזום ולהוביל תהליכים הן נכס בפיתוח עתידי של העיר בתחומים שונים.
כולנו נמצאות כאן בזכות, בזכות עבודה קשה וכישורים, בזכות יכולותינו לשלב בווירטואוזיות מעוררת התפעלות עבודה ומשפחה . אנחנו לא מכירות בתקרת הזכוכית ולא מחכות שיחליטו בשבילנו, אנחנו לא מוותרות על ההתפתחות וההגדרה העצמית. אנחנו יודעות שהדרך היחידה לשינוי היא עשייה וכל עשייה גדולה כקטנה תורמת לנו ברמה האישית ולירושלים ככלל. יש לנו הנשים את הכוח לשנות, ולהשפיע על צביונה ועתידה של מדינת ישראל בכלל וירושלים בפרט. מוטלת עלינו המשימה להמשיך ולדחוף את המעטפת, להמשיך ולנפץ את תקרת הזכוכית ולאפשר ליותר ויתר נשים להיכנס למעגלי ההשפעה, לממש את עצמן ולהשפיע. אין לי ספק כי הכנס ופרלמנט הנשים מהווים נדבך חשוב נוסף בקידום הנושא והעלאתו למודעות הציבורית. אנחנו בעיריית ירושלים צופים אל העתיד בתקווה ובאופטימיות ומחויבים לקידומן של נשים ושילובן במעגלים השונים. ירושלים מאמינה בנשים. ברכת העיר ירושלים וברכתו של ראש העיר שלוחה אליכן. נפעל יחדיו כדי לוודא שאכן תקוותינו כולנו תתממשנה.
עדנה פרידמן, מברכת מטעם מועצת הנשים בעיריית ירושלים: סגנית ראש העיר, מאשה נוביקוב, חברת המועצה לורה ורטון, ד"ר רלף הקסל, מנהל פרידריך אברט שטיפטונג בישראל,מיכל שלם, ראש הסגל, עו"ד יוסי שרעבי, מנהל אגף חברה ונוער, פרופ’ אסתר הרצוג, מרכזת פרלמנט הנשים, חברות הועדה המייעצת של פרלמנט הנשים, חברות מועצת הנשים העירונית, נציגות ארגוני הנשים אמונה, ויצו, הדסה ישראל, קולך, אם הבנים שמחה, יד לאישה, נסלי, קול האישה.
אימי מורתי, אורחות יקרות ואורחים אמיצים מקרוב ומרחוק- ברוכות הבאות לעיריית ירושלים לכנס העשור של פרלמנט הנשים, בחסות מר ניר ברקת, ראש העיר. בכנס זה בחרנו להעלות את סוגיית נשים ומנהיגות מ-3 נקודות הסתכלות:
במושב הראשון נבחן את האינטראקציות הקיימות בין קבוצות וארגוני הנשים- האם אנחנו, בעלות ייחוס קבוצתי כלשהו, בין אם מלכתחילה ובין בדיעבד, מעצימות את חברותינו וחותרות אל שיתופי פעולה מקדמים או חלילה להיפך?האם קיימות בינינו מחיצות? איך מפילים את המחיצות הללו? האם אנו מעוניינות להפיל אותן או שההפרדה דווקא מתאימה לנו?
במושב השני, נחשף לנקודות מבט שונות של איך מסתכלים עלינו הגברים מבחוץ, ויותר מכך, איך והאם באה לידי ביטוי המחויבות שלהם לשוויון מגדרי תוך פריצת תקרת הזכוכית?
וכדי להדגים את נושא המושב השלישי, הבאתי את התמונה של סבתא של סבתא שלי, רייזל שור מתחילת המאה ה-20. הם גרו בבתי ראנד שברובע המוסלמי ולמרות שהם היו רק שוכרים, בעלי הבית בחרו בה, על מנת להחליט למי להשכיר חדר במקום ולמי לא. השכנים קראו לבתי ראנד "החצר של רוזה", ולמרות היותה אנלפבתית היא ניהלה את החנות הקשורה ליקב המשפחתי ביד רמה. דמות דומיננטית ללא ספק. במובן מסוים, אין הבדל גדול בין התמונה הזו, לבין התמונות שזה עתה ראינו בחוץ בתערוכה. האומנם?
האם כדי להוביל שינוי חייבים להיות חלק מההנהגה?
האם שינוי משמעותי יכול לצמוח מלמטה?
האם לשם כך אנו חייבות להיות פמיניסטיות?
לא רחוק מפה, בעיר דוד, נמצאת נקבת חזקיהו הנקראת גם נקבת השילוח. בשנת 1880 נמצאה בה כתובת בכתב עברי קדום המתארת את רגע המפגש בין שתי קבוצות החופרים. הניקבה, באורך של כ-533 מטר, ובהפרש גבהים של 33 ס"מ בלבד, נחפרה ביוזמתו של חזקיהו מלך יהודה, בערך בשנת 703 לפני הספירה, לקראת תקיפת יהודה בידי סנחריב מלך אשור. הניקבה סיפקה את המים החיוניים לתוך העיר הנצורה. עד היום החוקרים אינם בטוחים כיצד חפירה זו הייתה אפשרית, ואיך הצליחו באותם זמנים, שתי קבוצות החופרים להפגש ולהגיע להישג הנדסי כל כך מרשים. אחת הסברות היא שהיה חריץ בסלע לכל אורך הניקבה, והחופרים רק הרחיבו אותו.
אני מאחלת לנו, שפה בירושלים, עיר שחוברה לה יחדיו, נצליח למצוא את הדרך לחבר את כל הקבוצות , על ידי שנדע לזהות את החריץ המואר ולהרחיב אותו בהרבה סבלנות ונחישות, על מנת לפתוח את הדרך למעבר חופשי ונוח לכולנו ולבאים אחרינו.
וכאן המקום לציין ולהודות לכל מי שבלעדיהם אירוע זה לא היה יכול להתקיים:
לפרופ' אסתר הרצוג – מרכזת הפרלמנט, נסיה שטרסבורג – יועצת למעמד האישה בכפר סבא ואורלי בן אהרון, מנהלת המטה לפיתוח מנהיגות קהילתית באגף חברה בעיריית ירושלים, שעבדו ימים ולילות ופתרו בהצלחה את כל הבעיות שצצו במהלך הארגון, והיו לא מעט כאלה. לגב’ רחל הרניק מנהלת היחידה לשרות לאומי בעיריית ירושלים, שבלעדיה לא היינו נהנים מהתערוכה בחוץ. לארז שני – מנהל הטקס ושלום סימנטוב ממחלקת הטקסים שהצילו אותנו שוב ושוב.
לחברות הועדה המייעצת של פרלמנט הנשים. לכל רכזות 70 מועדוני הנשים וקבוצות הנשים בירושלים, ובראשן להלן כהן זאדה מרכזת המועדונים. לצוותים במטה לפיתוח מנהיגות קהילתית ובמשרדי – סמאח מסראווה, וויד’אד עות’מאן, שרה ברטל, נחמה פז, רחל ברדה, מזל פחה ואשר ברונשטיין. לד"ר שמריהו יהב –מנהל חבל ירושלים במועצה הציונית בישראל, אשר סייע בהכנת הסיורים בירושלים. למתנדבות בפרוייקט "נשים עושות תיירות בירושלים" אשר הדריכו את הסיורים: חנה דאו, קטי בן-יאיר, שרה עובדיה, פנינה אבן חיים, לאה רגב.
ולד"ר חנה קהת שהעלתה את הרעיון להעלות את הפרלמנט לירושלים באמצעות רחל עזריה, חברת המועצה.
