מקומו של פרלמנט נשים בקידום השיח והעשייה הציבוריים מזווית מגדרית ופמיניסטית (2017-1999)

ארגון מושבי פרלמנט נשים במקומות שונים בארץ וההתמדה בקיומם, הפכו את מפגשי הפרלמנט למבוקשים בעיני קבוצות נשים פעילות בכל רחבי הארץ. לדיוני הפרלמנט הייתה השפעה על השיח הציבורי ולעיתים גם על המדיניות.  מאז הקמתו בנובמבר 1999 עסק פרלמנט נשים במגוון רחב מאד של נושאים ולעיתים העלה לראשונה לדיון ציבורי סוגיות מזווית מגדרית ופמיניסטית, כמו: תקציב המדינה והמדיניות הכלכלית; זנות ופורנוגרפיה; סחר בנשים; ספורט; אמהות: פרשת ילדי תימן, הוצאת ילדים מהבית ומדיניות הרווחה; מלחמות וטרור; נשיאות המדינה; פשע ובתי כלא; ייצוג ומנהיגות נשים ברשויות המקומיות, בהסתדרות הכללית, במועצות הפועלים ובהסתדרות המורים; יום חינוך ארוך; מעמד היועצות לקידום נשים; גינקולוגיה; איכות הסביבה; עלייה וקליטה; חזקת הגיל הרך; נשים בשואה; תכנון עיר; צבא ומשטרה; גיל, פרישה ופנסיה; נשים בהתיישבות העובדת; משפחה ומדינה; הון ושלטון; התמודדות גברים עם אלימות; המכללות להכשרת מורים ומעמד המורה.

נשים ופוליטיקה

פרלמנט נשים שצמח מתוך תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים פעל בהתמדה ובנחישות מראשית הקמתו ב-1999 ועד היום (2017) כדי לקדם נשים לעמדות השפעה בכל תחומי החיים, באמצעות קיום דיונים ציבוריים בהשתתפות הנשים המועמדות, נציגות ארגוני נשים, פעילות פמיניסטיות, פוליטיקאים, אנשי ציבור ועוד. הפרלמנט גינה את התעלמותם של ראשי מפלגות מתת הייצוג של נשים, את העדפת אנשי צבא על ידם, את ההשלמה עם הדרת נשים של המפלגות החרדיות ביחס לייצוגן במוסדות פוליטיים. בהמשך לדיונים פעל הפרלמנט באופן עקבי כדי להביא לבחירת נשים לתפקידי הנהגה שונים, אם באמצעות הודעות לעיתונים, אם באמצעות השתתפות פעילה באירועים של המועמדות.
פרלמנט נשים השתתף בדיונים על החלטת מועצת הביטחון 1325 בכנס שארגן ב-2004 על הנושא, בהשתתפות ארגוני נשים שונים. הפרלמנט היה שותף להקמת קואליציית ארגונים פמיניסטיים לקראת בחירות 2006 שהעלתה אג’נדה נשית לבחירות 2006. הפרלמנט קיים באותה שנה מושב שבו הציגו חברות הקואליציה “עקרונות חברתיים כלכליים” בפני נציגי הסיעות המתמודדות. ב-2009 קיים הפרלמנט דיון על הקמת מינהל נשים (שהוקם אז בהרצליה על ידי יעל גרמן). בבחירות 2009 תמך פרלמנט נשים במועמדותה של ציפי לבני לראשות הממשלה.
הפרלמנט פתח בקמפיין למען בחירת אישה ראשונה לנשיאת המדינה. בעקבות המושב שעסק בנושא זה, ואשר בו הוצגה מועמדותן של שש נשים, הודיעה ח”כ קולט אביטל על התמודדותה.
הפרלמנט קיים כמה מושבים על סוגיות הקשורות למערכת החינוך מזווית מגדרית. חלק מהם שימשו תמיכה במועמדותן של נשים לראשות הסתדרות המורים וליצירת בולטות להדרת נשים ממנהיגות בארגון שבו (כמעט) כל העובדים הם נשים. כך יצר הפרלמנט נראות של הפן המגדרי בבחירות להסתדרות המורים ובולטות למונופול של גברים על הנהגת הסתדרות המורים. בבחירות להסתדרות המורים ב-2006 תמך הפרלמנט ביפה בן דוד בהתמודדותה מול יוסי וסרמן. ב-2011 וב-2017 הוא תמך בהתמודדותה של גילה קליין על הנהגת הסתדרות המורים (בפעם הראשונה מול וסרמן ובשנייה מול בן דוד). הפרלמנט תמך גם במאבקה של ענת שניידר נגד רפורמת אופק חדש (ב-2008).
נציגות פרלמנט נשים משתתפות מדי פעם בדיוני הכנסת ומציגות את עמדתו, למשל ביחס לייצוג נשים, גיל פרישה, זנות וסחר בנשים וחזקת הגיל הרך.

פרלמנט נערות

בהמשך ליוזמת חברות הוועדה המייעצת של פרלמנט נשים וענת לבנת, היועצת למעמד האישה בבת ים, הוקם ב-2010 פרלמנט נערות במטרה להרחיב את מעגלי הדיון הפמיניסטי בקרב נערות ולקדם את השיח הפמיניסטי בסוגיות הקשורות בעולמן של נערות. מסגרת זו נועדה לעודד נערות להיות מעורבות בפעילות פמיניסטית וחברתית ולספק להן במה לביטוי עמדותיהן, שאיפותיהן וצרכיהן. פרלמנט הנערות שואף לחולל שינוי תודעתי בקרב נערות ובסביבה בה הן פועלות ולהיות זירה פתוחה ותומכת, בה המשתתפות מפתחות ומקדמות חשיבה ביקורתית ועשייה חברתית-פמיניסטית. פרלמנט נערות מעודד נערות להיאבק על מעמדן וזכויותיהן בחברה.
מסגרת זו קמה בזכות שיתוף פעולה בין פרלמנט נשים לעיריית בת ים, אשר עשייתה העשירה בקרב נערות במסגרות הפורמליות והבלתי פורמליות בבת-ים הצמיחו קבוצות רבות ופעילויות מגוונות של נערות בעיר. כנס היסוד של פרלמנט נערות התקיים ביוני 2010 בבת ים.
בין 2010 ל-2017 קיים פרלמנט נערות למעלה מ-20 כנסים ואירועים, מתוכם שלושה בכנסת ושני סמינרים. השתתפו בהם כמאתיים נערות מבת ים, גבעתיים, מועצה אזורית לב השרון ואשדוד. הנושאים בהם עסקו הקבוצות והכנסים הארציים היו מגוונים וביניהם: זהות ודימויי גוף, נערות ומדיה, נערות ובית הספר, פעילות לשינוי חברתי, מנהיגות של נערות ונשים ועוד. בתקופה זו היו הקבוצות מעורבות גם בקידום הצעות חוק הקשורות לעולמן, בהמשך ללימוד הליכי חקיקה ומפגש עם מחוקקות. בין החוקים שהן פיתחו: הוספת סעיף על הטרדה מינית לחוק בנושא זה והכנסת לימודי מגדר למערכת החינוך מגני הילדים ועד לסוף התיכון.
ב-2016 זכה פרלמנט נערות במענק של ממשלת ארה”ב ובאמצעותו הורחבה הפעילות ל-9 יישובים: 5 יהודים ו-4 ערביים. במהלך שנת הפעילות קיים פרלמנט הנערות, מלבד פעילות מקומית של הקבוצות, 4 כנסים ארציים (בהרצליה, בכפר סבא, בבת ים ובכפר ירכא) וסמינר בן יומיים בירושלים (מתוכו יום אחד בכנסת). פעילותו של פרלמנט נערות עומדת להתרחב לכמה יישובים יהודיים וערבים נוספים. בכנס שהתקיים בבת ים באוקטובר 2016 התקיים מפגש עם ד”ר ג’וני מק, המייצג את הארגון המקדם פתרון סכסוכים בדרכים לא אלימות. התקיימו באירוע זה מעגלי שיח של נערות ערביות ויהודיות בעקבות צפייה בסרטים.
הרחבת פעילות פרלמנט נערות מתגבשת לכוון של שיתופי פעולה עם קבוצות נערות מחו”ל. כך התקיים ב-5 בנובמבר 2014, על רקע הבחירות בארה”ב, מפגש וידיאו באמצעות הסקייפ ובשיתוף פעולה עם שגרירות ארה”ב. במפגש זה דנו נערות אמריקאיות מדייטון אוהיו, נערות יהודיות וערביות מישראל ונערות מקניה על מנהיגות נשים.

אנואר-מנהיגות יהודיות וערביות

בעקבות הציפיות שביטאו נשים רבות במושבים השונים של פרלמנט נשים הוקמה באפריל 2002 קבוצת מנהיגות נשים ערביות ויהודיות בשם אנואר. אנואר מבוססת על שיתוף-פעולה בין נשים יהודיות לערביות על מנת לקדם נושאים חברתיים ופוליטיים בכלל ונושאים פמיניסטיים בפרט.
בין מטרותיה של קבוצת אנואר: יצירת מסגרת של היכרויות על רקע אנושי-תרבותי; קידום מטרות ברוח השוויון בין המינים: פעילות למען השוואת זכויותיהן של נשים, יהודיות וערביות כאחד, בכל תחומי החיים: במשפחה, בעבודה ובפוליטיקה; קידום נושאים חברתיים-פוליטיים העומדים על סדר היום, במיוחד נושאים הקשורים למימוש זכויות המיעוט הערבי-ישראלי.
הפעילות של אנואר מתקיימת בעיקר במתכונת של סופי שבוע משותפים. בשנת 2002 התקיים כנס סוף שבוע ראשון בשפיים. הוא עסק בדרכים לבניית אמון והבנה בין הקבוצות. ב-2003 נערך סופ”ש בפקיעין על ה”נכבה”. בכנס זה הוקרן סרטו של מוחמד בכרי “1948” ובהמשך התקיים דיון ומעגל שיח שבו עלו סיפורים אישיים. ב-2003 התקיים כנס בתל אלמרח בערערה בשיתוף חברות “אחותי” על הנושא: מעמד האישה בדתות של הקבוצות השונות. באותה שנה התקיים גם אירוע בחירות בקלנסווה, שבו הציגו נציגים מהמפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת את מצעיהן ביחס למעמד האישה. במהלך 2003-2004 התקיימו ביקורים הדדיים של נשות הרצליה וקלנסוואה. כמו כן, חברות אנואר השתתפו ביחד בהפגנה למען השלום.
בשנת 2004 נערך כנס סופ”ש בנצרת על הנושא: האישי והפוליטי על רקע מצוקות חברתיות-כלכליות. ב-2005 התקיימה פעילות ענפה בג’יסר-א-זרקא: פעלו כמה ועדות והחלו לתכנן פעילות על בסיס שתוף פעולה עם הרשות המקומית. ב-2005 התקיים פרלמנט נשים בג’יסר-א-זרקא בנושא “נשים נגד נשק” בהשתתפות כ-350 איש. במהלך שנת 2004 נערכו חוגי-בית בהשתתפות מרצים אורחים, לדיון בנושאים בעלי עניין ליהודיות ולערביות. עלו בהם: סוגיית הפליטים, ייצוג נשים בשלטון המקומי ונשים בשוק העבודה. בשנת 2006 התקיים סופ”ש בנצרת. הוקרן בו הסרט הכלה הסורית בהשתתפות התסריטאית סוהא עארף. במעגל שיח שהתקיים באותו כנס, התקיים דיון טעון אך רווי קבלה ורצון טוב, שעסק במלחמת לבנון,

חידוש פעילותה של אנואר שנת 2015
לאחר שנים של היעדר פעילות של קבוצת אנואר, התחדשה הפעילות ביוני 2015. בכנס סופ”ש שהתקיים בנצרת לקחו חלק כ-60 נשים יהודיות וערביות. בעקבות הצפייה בסרט “אהבה ומים” התקיים דיון על כוחן הפוטנציאלי של נשים במאבקים על שינוי חברתי-כלכלי. בהמשך התקיימו דיונים על סטריאוטיפים וגזענות. בעקבות הצלחת המפגש הועלו תכניות לפעילויות עתידיות נוספות. בין הרעיונות שהתממשו היה קיום ארוחה משותפת לשבירת צום הרמאדאן בג’יסר-א-זרקא. נערכו כמה מפגשים, כמו למשל במסגרת “מועדון הסרט” שבמסגרתו נפגשו נשים יהודיות וערביות לצפייה ולדיון משותף על הסרט על מאבקן של נשות ליבריה נגד מסעות הטבח בין קבוצות גברים אלימות, נערך ביקור ב”כרמל-מרכז מורשת עוספיא והתפתחות האישה הדרוזית” והשתתפות בכנס פרלמנט נשים בלוחמי הגטאות. כנס סוף שבוע נוסף התקיים בנצרת באוגוסט 2016 ובו הודגשו שיתופי פעולה בין יהודיות לערביות על אף הקשיים והקונפליקט המובנה פוליטית. בכנס הוקרן הסרט “השותפה שלי האויבת שלי” והתקיים מפגש עם נציגות של משפחות פלשתיניות ויהודיות שכולות. מפגש משפחות יהודיות וערביות התקיים בשוני.
בנובמבר 2016 התקיים טיול משותף של נשים מוסלמיות, דרוזיות ויהודיות לעמאן. הקבוצה ביקרה באתרים ארכיאולוגיים וטיילה ברחובות עמאן. במסגרת זו התקיימו מפגשים עם נציגי הפרלמנט הירדני ועם ראשי ארגוני נשים בעמאן.

יוזמת תכנית הרדיו של אנואר – שותפות נשים יהודיות וערביות: אהבה ושלום – הקול הנשי
בחודש אוקטובר 2015 יצאה לדרך יוזמה בהובלתה של ד”ר רבקה נרדי, להפקת תכנית רדיו בהגשה משותפת של מגישות יהודיות וערביות מקבוצת אנואר. התכניות הוקלטו באולפני “כל השלום” תחנה 107.2FM ושודרו בין התאריכים 29.11.15 ל-3.4.15 מדי יום א’ בשעה 12:00.שם סדרת התוכניות היא “אנואר – שותפות נשים יהודיות וערביות: אהבה ושלום – הקול הנשי”. התכניות עסקו במחבר ובמפריד בין יהודים וערבים במציאות הישראלית, והמגישות שוחחו על מלחמה ושלום, על חברה ותרבות, על פסיכולוגיה, משפחה, חינוך ובריאות.
הבחירה לשדר ברדיו כל השלום נבעה מתוך התאמתה של התחנה לתפיסת עולמה ולהשקפתה של קבוצת אנואר השואפת לקדם נושאים חברתיים ופוליטיים, מתנגדת לכיבוש המתמשך ומאמינה בדיאלוג הדדי הוגן למציאת פתרון מוסכם על שני הצדדים. חברות קבוצת אנואר מאמינות בקולן הייחודי של נשים המבקש שלום ורווחה. חשובה לנו במיוחד ההקשבה ההדדית, ואנו רואות חשיבות רבה ביצירת מעגלי קשר הולכים ומתרחבים של נשים משתי האוכלוסיות, במטרה לקרב ביניהן, לבער דעות קדומות ולפתח פעילות משותפת בחיי היום-יום.
לפירוט תכניות הרדיו ששודרו הקליקו כאן >>

פרויקט “להיוולד מחדש” (Women Reborn)

פרויקט “להיוולד מחדש” צמח על בסיס שיתוף פעולה ייחודי של שלוש קבוצות: נשים מנהיגות מפרדיס ומג’יסר-א-זרקא, ש.י.ן-לשוויון ייצוג נשים והמרכז לסובלנות דתית בארה”ב (CRT-Center of Religious Tolerance). את יישומו  של הפרויקט אפשרה תרומה מקרן קלארק באנגליה, שהוענקה לאיבתיסם מאחמיד מפרדיס, בהערכה על פעילותה למען השלום ולמען נשים. התפישה המרכזית שהנחתה את הוגות, יוזמות, מפעילות ומממני הפרויקט הייתה, שהעצמת נשים משמעותה כלל השינויים הנחוצים לאישה כדי להגשים את זכויות האדם שלה; שהעצמה היא תהליך מתמשך והוא אישי, כלכלי, חברתי ופוליטי; שהעצמה חייבת לשנות את יחסי הכוח בין אנשים כפרטים וכקבוצות. הגישה העיקרית מאחורי יישום הפרויקט הייתה, שחולשתן הכלכלית, החברתית והפוליטית של הנשים נגזרת מהיעדר משאבים והזדמנויות ולא מחוסר יכולת, כישרון או מוטיבציה.
הפרויקט כלל העלאת מודעות חברתית פמיניסטית והעצמת הנשים, גיבוש קבוצתי, קורסי העשרה וקורסי הכשרה מקצועית. לאחר שלוש שנות פעילות של הפרויקט בפרדיס ולאור הצלחתו הרבה שם, במונחים של העצמה אישית, משפחתית, קהילתית ופוליטית, העניקה קרן קלארק תרומה נוספת, ששימשה להרחבת הפרויקט ליישובים נוספים, ובעיקר לג’סר א-זרקא. הפרויקט תוכנן ונוהל בשיתוף מתמשך של קבוצת פעילות פמיניסטיות: מוסלמיות מפרדיס וג’סר א-זרקא, יהודיות ונוצריות מהארץ ומארה”ב. הנשים המקומיות הגדירו את החזון לתכנית שמטרתה הייתה העצמת הנשים בקהילות שלהן. פעילות ש.י.ן סיפקו תמיכה אדמיניסטרטיבית כמו גם תיאורטית ומעשית, בהתבסס על ניסיון שנצבר במהלך 25 שנות פעילות פוליטית פמיניסטית. ארגון CRT סיפק מגוון של משאבים, שימש כ”משקיף מהחוץ” וסייע לצוות המובילות לבחון את הפעילות הקהילתית בהקשר רחב יותר. פעילותן של הנשים מש.י.ן ומ-CRT נעשתה כולה בהתנדבות. הפעלת התכנית נעשתה תוך שיתוף פעולה אמיץ עם הרשויות המקומיות בהן התקיימה הפעילות: פרדיס וג’סר אלזרקא. לפרויקט היו השלכות מרחיקות לכת מבחינת שיפור מעמדן של הנשים שהשתתפו בו, מבחינה אישית, מקצועית וכלכלית. הוא שיפר את מצבן הכלכלי של משפחותיהן של הנשים וכן יצר בסיס לפעילות פוליטית של נשים ביישובים..

מאבק בזנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה

בהמשך לדיוני הפרלמנט בנושאים הקשורים למקומה של הזנות בחברה ולטיפולן של הרשויות בזנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה, קיימה תנועת ש.י.ן, בשיתוף עם התנועה לגבריות חדשה, שלושה כנסים, שבעקבותיהם הוקמה קואליציית ארגונים נגד סחר בנשים וכן תת וועדה בכנסת שבראשה עמדה ח”כ זהבה גלאון.
בעקבות דיוני הפרלמנט בנושא הפורנוגרפיה הוקמה קואליציה של ארגוני נשים וארגונים חברתיים למאבק בפורנוגרפיה והתקיים מאבק משפטי עיקש למניעת שידורי פורנו בטלוויזיה. כחלק מפעילות זו עבר בכנסת, ביולי 2002, חוק נגד שידורי פורנוגרפיה בטלוויזיה. נציגות פרלמנט נשים משתתפות בדיוני הוועדה למעמד האישה על חקיקת החוק להפללת הלקוח.

ע.ל.י.ה – עמותה לזכויות ילדים והורים

בבעקבות דיוני הפרלמנט בראש העין על הוצאת ילדים מרשות הוריהם, מאז פרשת ילדי תימן ועד היום, הוקמה קואליציה של ארגוני נשים וארגונים חברתיים נגד הוצאת ילדים מהבית, שפעלה לשינוי המדיניות הממשלתית בסוגיה זו ולהעברת מרכז הכובד של הטיפול ברווחת הילד למשפחה ולקהילה. בהמשך לפעילות זו הוקמה עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים. העמותה הקימה שדולה בכנסת בשיתוף עם ד”ר מרינה סולודקין ז”ל. בעקבות פעילות השדולה עבר החוק המחייב להקים ועדות ערר שבהן יוכלו הורים לערער על החלטות ועדות הרווחה להוציא את ילדיהן מחזקתן. מאז מותה של ד”ר מרינה סולודקין ז”ל ב-16 במרץ 2013, מקיימת העמותה כנסים שנתיים לזכרה. בכנסים אלו מעלה העמותה סוגיות שונות הקשורות לפעילותה של מרינה וממקדות את הדיונים בתביעה לשנות את מדיניות הרווחה בסוגיית ילדים ונוער במצוקה מ”השמה חוץ ביתית” ל”פנים לקהילה”.

המאבק נגד ביטול חזקת הגיל הרך

בספטמבר 2005, לאחר הקמת ועדת שניט שדנה בביטול הסעיף של חזקת הגיל הרך, הקובע כי ילדים עד גיל 6, להורים מתגרשים, יישארו בחזקת אימם, קיים פרלמנט נשים כנס חירום כדי להתריע על ההשלכות החמורות שעלולות להיות לביטול החזקה. בהמשך הוביל הפרלמנט להקמת קואליציה של ארגוני נשים למען ילדים ואמהות, נגד ביטול חוק חזקת הגיל הרך. הקואליציה הצליחה לעורר דיון ציבורי נרחב וביקורת קשה על כוונת שרת המשפטים, ציפי ליבני, לבטל את הסעיף. פרלמנט נשים פעל בדרכים שונות, כמו ארגון הפגנות וכנסים, נגד הכוונות החוזרות ונשנות לבטל את חוק חזקת הגיל הרך. לפעילות הפרלמנט, בשיתוף ארגונים נוספים, היה חלק מרכזי בהצלחת המאבק עד כה למנוע את ביטול חזקת הגיל הרך.