עוצמה פוליטית + הון כלכלי + קשרים = תשואה, אומרת ישראלה רוזן, הממחישה את דבריה בדוגמאות מהשטח

"למרות ההנחה, ששוק הנדל"ן 'על הפנים' בשנים האחרונות, ולמרות האנחה שמשמיעים המשקיעים והיזמים, עדיין לא צריך לקבור את הפרק הזה בתולדות המדינה, אלא רק להפוך את האדמה ולהוציא ממנה את הדולרים… המתכון כולל הבנה בסיסית בתכנון, קשרים, דמגוגיה ציונית והתמדה. אסור לוותר כאשר מישהו מנסה לעצור אתכם באדום ומסמן שעקפתם, בטעות, חוק חשוב (או לא חשוב). צריך להתעקש, לחפש קשרים. ברוב הפעמים זה מצליח" – מתוך כתבה של נעה ווסרמן ואיה אבן למגזין 'כסף'.

הלך ההון אצל השלטון
במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" תיאר העיתונאי, עופר פטרסבורג, באופן יוצא מן הכלל, את כוחם של שועי הארץ, חברים בעלי עבר צבאי וסתם חצופים בעלי ממון להשגת נכסים, קרקעות וזכויות, שאיש לא היה חולם עליהם במדינה מתוקנת ומתקדמת מבחינה שלטונית, שוויונית ודמוקרטית. הפיתוח המואץ של המדינה בעשור האחרון, קירב עוצמות כלכליות למחזיקי השלטון, ואלה בהרבה מקרים, נכנעו ונענו.
תהליכי האישור ליזמות בנייה ופיתוח, בין אם ביוזמות שלטוניות ארציות ומקומיות ובין אם ביוזמות פרטיות, נראים בעיני האזרח הקטן נפתלים, נעלמים ומאוד מקצועיים. לאמיתו של דבר הוכח בשנים האחרונות, כי חוק התכנון והבנייה, הבנוי על יסודות החוק המנדטורי, והכולל תוכניות מתאר מקומיות, מחוזיות וארציות, הוא בגדר מסגרת רופפת, שאינה מגינה על ערכי טבע, נוף, איכות חיים, זכויות תושבים ועוד. בפעילויות אלה ניתן למצוא ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים, ולא מעט חוליות רופפות שהמחוקק לא נתן דעתו עליהן. ברוב המקרים החוק אינו נאכף, אלא נעקף.

שימו לב

• מוסדות התכנון מייצגים אינטרסים פוליטיים וסקטוריאליים. לציבור אין מעמד בתכנון, ולסקטורים מקצועיים מייעצים יש ייצוג מועט. יש צורך בחסימת בעלי עניין מהשתתפות בתהליך הדיון והאישור. יש צורך בהרחבת השתתפות הגופים הירוקים, הקהילתיים והחברתיים;
• המידע על פיתוח תוכניות חסום בפני הציבור, ועל כן יכולתו של הציבור להתגונן ולהתנגד מוגבלת;
• תוכנית המוגשת לאישור אינה בהכרח התוכנית שתיבנה, או כל התוכנית שתיבנה. זו הצעה לשינויים – להגדלה, לפגיעה ולחריגה.

הרשות המקומית מול תהליכי הפיתוח
מידע מוקדם על שינוי תוכניות מאפשר ליזם ליהנות מקרקע זמינה בעלות נמוכה, ליזום שינויי ייעוד בשיתוף ראש הרשות ו/או אינטרסים כלכליים ופוליטיים מקומיים או ארציים. הרשות תקבל מסי השבחה להעשרת קופת העירייה המדוללת, והיזם אולי יקבל על עצמו מטלות ציבוריות כמו בניית גשר להולכי רגל, או גן ילדים. בתמורה יזכה בעצימת עין בנושא רמות פיתוח ובהקלות בלתי נסבלות בתחום הסטייה מההיתר.
הפעילות הציבורית מאפשרת לראשי רשויות ונבחרים נגישות למידע. הפיתוח והרווחים העצומים, גם אם הם באים לידי ביטוי בטווח הארוך, לאחר שהאיש אינו מכהן עוד בתפקידו, מביאים רבים לטמון ידם בכוורת דבש זהובה זאת.

דוגמאות מהשטח
תוכנית 410 כפר-יונה – עם עזיבתו את התפקיד, החל מנכ"ל משרד ממשלתי לשעבר, לעסוק בתחומי הייעוץ, הקידום ופיתוח תכניות לרשויות מקומיות, במימון משרד הפנים והרשויות. כדי לקדם תוכניות ביישוב שבו היה שותף בהכנת תכנית, חבר ליזם נדל"ני מוכר, ויחד הם מקדמים תוכנית גרנדיוזית בשטח חקלאי המשתרע על 250 דונם. אם תמומש, יהיו בה רווחים בסך של 150 מיליון דולר. כמנכ"ל לשעבר, הוא והיזם משתתפים בדיוני הוועדה המחוזית (דבר האסור על פי החוק). היכרותם עם הגורמים השונים מסייעת להם גם כנגד תוכניות מתאר מחוזיות לדרכים וגם כנגד רשויות אחרות.

תוכנית אביב ברמלה – התכנית מייצגת בכייה לדורות של פרוייקט שבו אחוזי הבנייה לא נספרו, ככל הנראה. מבני הציבור נעלמו ואת הפיתוח שכחו. המקום מאוכלס ברובו באוכלוסייה חלשה של עולים חדשים, אשר מצאו דיור זול. אולם, אין במקום שירותים מוניציפליים אלמנטריים. יש לציין, שבמשך מספר חודשים לא הייתה לשכונה, המונה אלפי בתי אב, שייכות עירונית, וילדיה נותרו ללא כל מסגרת חינוכית. כיום, בסיוע ארגוני מתנדבים ועזרה משפטית מתחילים התושבים לדרוש מהרשויות את זכויותיהם שנשדדו.

תוכניות פינוי ובינוי – פינוי מעברה במרכז הארץ הוא פרוייקט שגרם לכספים רבים לעבור מיד אל יד. עד היום נשארו במקום הרבה סימני שאלה. תוכנית פינוי/בינוי שאושרה בימים אלה במסגרת חוק ההסדרים במשק, עם אישור תקציב המדינה, היא כניסה בדלת האחורית עם סיום חייה של תכנית שיצרה עיוותים וגרפה אישורים ללא אבחנה.

הצבת רמזורים בכביש 4 (כביש גהה) בצומת בני ציון – בניגוד לתכנית ביטול צומת בשל הפרעה לתנועה ולשילוט תואם שכבר הוצב במקום, הציבה מע"ץ בימים אלה רמזורים במקום. האם עשתה זאת משום שבמקום מתגוררים אח"מים, דור ההמשך של טייקוני ההון?

שכונת ארסוף בחוף שפיים – מי לא היה רוצה לגור ליד חוף הים, במקום שלא הוגדר מעולם כיישוב? נוכח לחץ היושבים במקום והמעטים הזוכים להצטרף הוכר המקום כיישוב לכל דבר.

עין חמד והמרינה בהרצליה – פרוייקטים למגורים שנבנו על סמך היתר לבניית דירות נופש. בנושא זה עדיין מתנהלים הליכים משפטיים.

אתר ישאזבסט בנהריה – מאבק של ארגון מקומי נגד העירייה והיזמים בנושא בנייה על קרקע מזוהמת.

חוק אפור כהה
מבקר הרשויות המקומיות, שוקי עמרני, כתב בדו”ח לשנת 2000, כי "ראשי רשויות רבים מוקפים בעבריינים, אנשים מפוקפקים מסיתים את ראשי הרשויות לעשות מעשים מפוקפקים. בכל שנה נמצאים כ-5000 ליקויים". עוד אומר המבקר, כי "נבחנת האפשרות לחייב את נבחרי הציבור והעובדים הבכירים להגיש הצהרת הון עם סיום תפקידם." ראש היחידה לחקירות הונאה אמר לוועדת הפנים של הכנסת, ש"קל יותר לחקור תיק רצח מאשר לנהל חקירה ולגבש כתב אישום נגד ראש רשות מקומית." יש לציין, כי עד היום, למרות מספר רב של חקירות נגד ראשי ערים והגשת כתבי אישום, לא הורשע איש. החוק כנראה אפור כהה.
הדרך להתעשר בטווח הקצר והארוך מעסקות מקרקעין, תוך הסתייעות באנשי קש, במידע פנימי חסוי, בזמן הנכון, יכולה להניב תשואות בלתי נתפסות.

אחד ממקורות השחיתות
העיתונאי אריה כספי, במאמרו – 'קבלו עיר במתנה' – כותב, שאחד ממקורות השחיתות ברשויות המקומיות הוא ענף הבנייה: "לראש הרשות יש אפשרות תמרון אינסופית. ראש הרשות אינו זקוק לאישור המועצה על מנת לבנות גורד שחקים, קניון או דרך, וגם לא לאישור התושבים." לציבור נותר להזין עיניו במודעות שמפרסמות ועדות התכנון והבנייה. מודעות אלה בלתי קריאות וחסרות משמעות. בחלקן אף לא מופיע שם היישוב. בחסות משרד הפנים עושות ועדות התכנון יד אחת עם ראשי הרשויות והיזמים. ההתנגדויות המעטות המתקבלות נדחות, ברובן. מצב זה מאפשר ביצוע עסקאות עם יזמים מאחורי גבו של הציבור.
אחד המקרים הבודדים, שבוודאי יילמד בהיסטוריה של מאבקים נגד רשויות תכנון, הוא מאבק שניהל ועד רחוב בהרצליה פיתוח נגד מיזם של משקיע גדול לבניית מרכז מסחרי ורפואי בשכונה. אנשי הוועד עברו את כל וועדות התכנון ונדחו. הם הגיעו עד בג"ץ, אשר קבע כי הצדק עמם. ההוצאות הסתכמו בסך של כ-40,000 דולר והרבה כאב לב. כמה אנשים בארץ יכולים להרשות לעצמם מאבקים כאלה?

מאבקי ארגונים אזרחיים
ועדת המשנה לשלטון המקומי העבירה מסר לתנועה לאיכות השלטון, כי השלטון המקומי נגוע בתחום התכנון והבנייה, והפרצות קוראות לגנב.
הקואליציה למעורבות הציבור בתכנון פועלת לשינוי חוק התכנון והבניה בהיבטים של זכות הציבור לדעת. ארגונים לשמירת הסביבה, ממלכתיים ופרטיים, מקבלים מדי פעם אפשרות להשמיע את דעתם, ולעתים אף להתנגד. ההצלחה לא רבה.

ישראלה רוזן היא חברת מועצת כפר יונה