פרלמנט הנשים נפתח בנובמבר 1999, בהמשך לכנסי תמיכה של תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים במועמדות לראשות ערים ומועצות מקומיות בבחירות המוניציפליות בנובמבר 1998. בכנסים שארגנו חברות תנועת ש.י.ן- יעל מירון, חוה מיטלמן ורחל בללי- בקיבוץ שריד ובנתניה השתתפו 15 (מתוך 27) המועמדות לראשות הרשויות. בין המשתתפות היו יעל גרמן ומרים פיירברג, שנבחרו לראשות הערים הרצליה ונתניה " ה"מוטו" של כנסים אלו היה – נשים חושבות אחרת, יש להן דעה שונה על המתרחש בסדר היום הציבורי ועל סדרי העדיפויות החברתיים והכלכליים.

"נשים חושבות אחרת" היה גם המטיב המרכזי של עמותת ה"ן (הרצליה נשים), בראשות עו"ד יונה מרקוביץ, בקמפיין למען בחירת נשים לראשות העיר ולמועצה בבחירות המוניצפיות בהרצליה.  ביוני 1999 לאחר הבחירות לכנסת ה-15 יזמה עו"ד יונה מרקוביץ רב שיח על " אתיקה בפוליטיקה", אשר בדומה לכנסים שקדמו לו, התריס על כך שקולן של נשים לא נשמע בתקשורת ומעל במות ציבוריות מרכזיות. מפגשים אלו בשריד, נתניה והרצליה, היו לראשיתה של במה פוליטית לנשים, שהתמסדה וקיבלה את השם "פרלמנט נשים". במהלך תש"ס (1999-2000), שנת הפעילות הראשונה של הפרלמנט התקיימו ששה כינוסים. אל התנועות המייסדות ש.י.ן וה"ן הצטרפו ארגונים נוספים וביניהם מכללת בית ברל (המרכז לחקר המגדר), מרכז אדוה, ל.א. לחימה באלימות נגד נשים, הארגון הארצי היציג להגנת הדייר וארגוני נשים מקומיים

עיריית הרצליה וקרן פרידריך אברט הם נותני החסות העיקריים לפרלמנט. מימושו של רעיון הפרלמנט  התאפשר במידה רבה, הודות לשני גורמים אלה. תרומתן האישית של ראש עיריית הרצליה יעל גרמן  וסגנית מנהלת קרן אברט  טורקן קאראקורט לתכנים ולרעיונות שעלו ויושמו במסגרת הפרלמנט היתה וממשיכה להיות בעלת ערך ויוצאת דופן. ראשי הרשויות המקומיות השונות שבמקומותיהם נערכו מושבי הפרלמנט, היו שותפים מלאים למימון, לתכנון ולביצוע של האירועים באמצעות מועצות הנשים הפועלות לצידם. בוועדה המייעצת, המלווה את הפרלמנט, חברות נשים מתחומי פעילות מגוונים באקדמיה, במישור הציבורי- חברתי ובתחומים מקצועיים , ובהן: יעל גרמן (ראש עיריית הרצליה יועצת פוליטית), ד"ר לינדה עפרוני (כלכלנית ומשפטנית), ד"ר ורדה גרנות (מנהלת בית ספר), טורקן קאראקורט (סגנית מנהלת דרך פרידריך אברו ומנהלת פרוייקטים חברתיים), רחל בללי (מחזיקת תיקי הרווחה והנשים בעיריית הרצליה), עו"ד יונה מרקוביץ' (משפטנית ויו"ר ה"ן), ד"ר סלביה פוגל- ביזואוי (סוציולוגית ויו"ר המרכז לחקר המגדר במכללת בית ברל), נדין הולנדר (יועצת ארגונית ויו"ר נורה) עו"ד תגריד גה'שאן (משפטנית), ד"ר אסתר הרצוג (אנתרופולוגית ויו"ר ש.י.ן), איריס מזרחי (פובליציסטית ב"מעריב"), רות רזניק (יו"ר ל.א ומנהלת מקלטים לנשים מוכות) ע'רביה מנסור (יועצת ארגונית), ד"ר צביה ולדן (חוקרת לשון), ברברה סבירסקי (סוציולוגית ומנהלת מרכז אדוה), בת שבע שטראוכלר (מורה ויועצת שר הבריאות), דבי רובין (פעילה שכונתית), יוכי יהל (יו"ר הארגון הארצי היציג להגנת הדייר) וגולדי קורן (מעצבת פנים ופעילה שכונתית)

אירוע הפתיחה החגיגי של הפרלמנט יתקיים בחודש נובמבר 1999 בהרצליה בחסות ראש העירייה – יעל גרמן, והוא עסק בתקציב המדינה- ממבט נשי, בהנחיית ד"ר צביה ולדן. הדוברות היו ד"ר לינדה עפרוני, ברברה סבירסקי, יוכי יהל, ע'רביה מנסור, ואיריס מזרחי. הדוברות תקפו את ראש הממשלה אהוד ברק על התכחשותו להבטחותיו קודם לבחירות בתחומי הבריאות, הדיור הציבורי והתעסוקה. הן תבעו מברק לשנות את תקציב המדינה כך שיובטחו מענים הולמים לנושאים חיוניים אלו ולפערים החברתיים- כלכליים המתרחבים.

המושב השני של הפרלמנט התקיים בחודש דצמבר בקרית שמונה, בחסות ראש עיריית קרית שמונה חיים בר-ביבאי ופורום הנשים. הפרלמנט עסק במידניות החברתית של ישראל- ממבט שני. בהנחיית אתי גרין-רווח (מנכ"ל הפורום). הדיון נפתח בעדות אישית שהמחישה את הטיפול הכושל של הרשויותהשונות במשפחות במצוקה, הדוברות במושב זה היו רחל בללי, ד"ר אסתר הרצוג, רות רזניק וד"ר לינדה עפרוני, הדוברות מתחו ביקורת נוקבת על מדיניות הרווחה שמנציחה את העוני בישראל והופכת את הנזקקים לתלויים במערכות הרווחה בפרט ובשלטון בכלל.

המושב השלישי של הפרלמנט התקיים בהרצליה בתחילת חודש פברואר, אף הוא בחסות יעל גרמן. הפרלמנט עסק בשלום וביטחון ממבט נשי, בהנחיית ד"ר רבקה ידלין (מזרחנית מהאוניברסיטה העברית), הדוברות במושב היו עמירה הס (עיתונאית ב"הארץ"), ד"ר אראלה שדמי (סוציולוגית מכללת בית ברל), אמונה אלון (פובליציסטית ב"ידיעות אחרונות") וד"ר לינדה עפרוני, הן הציגו נקודות ראות אישיות, מקצועיות ופמיניסטיות ביחס לסוגיות השלום והביטחון של ישראל. בפרלמנט הוצגה הסוגיה שעמדה אז בראש סדר היום המדיני "בעד ונגד נסיגה מהגולן", הנושא הוצג ע"י נדיה מטר (פעילה פוליטית בימין) וצביה גרינפילד (פעילה פוליטית בשמאל), לאחר הדיון נערכה הצבעה חשאית. מרבית הנוכחות תמכו בנסיגה מהגולן.

המושב הרביעי של הפרלמנט התקיים באמצע חודש מרץ בבאר שבע, בחסות ראש העירייה יעקב טרנר, וביוזמת הועדה למעמעד האישה בעירייה, בראשות סימה נבון ותא שדולת הנשים בנגב, בראשות סימה טמיר ורינת רמות. נושא המושב היה הפרדות, מיונים ופערים – חינוך ממבט נשי. הדוברות היו פרופ' אורית איכילוב (חוקרת חינוך מאוניברסיטת תל אביב) תקוה לוי (מנהלת ה.ל.ה, הועד למען חינוך בשכונות ובעיירות הפיתוח)שולה מולא (מנהלת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה) סראב אבו רביע (חוקרת חינוך מאוניברסיטת בן גוריון), הרבנית רבקה רפפורט (מנהלת בית ספר חרדי לאומי ניסויי בירושלים) וד"ר צביה ולדן בדיון עלו היבטים שונים של הפרדה ומיונים במערכת החינוך בישראל, הכרוכים באפליה מובנית של קבוצות, כמו כן הוצגו עמדות סותרות ביחס להשלכותיה של ההפרדב בנים לבנות במוסדות החינוך.

המושב החמישי של הפרלמנט התקיים בתחילת חודש מאי בתל אביב, בחסות מועצת הנשים ליד ראש עירייה, בראשות בת שבע שטראוכלר והוא דן בזנות, סרסורים וסחר בנשים. בהנחיית מרב מיכאלי. בפתח הדיון הוצג סרטו של נתנאל סמריק " נערות עובדות", מרשה וון- דורקהיים (משגרירות ארה"ב) לאה גרינפטר- גולד (ממכון תודעה) עינת פישביין (עיתונאית ב"הארץ") סגן ניצב שלומית  שורן (נציגת משטרת ישראל) רות רזניק וסיגל רוזן (מקואליציית ארגונים למאבק בסחר בנשים), ד"ר דלילה אמיר (סוציולוגית מאוניברסיטת תל אביב) ואסתר עילם (סוציולוגית וחברת מקואליציית ארגונים למאבק בסחר בנשים). הציגו נתונים על ממדי הסחר בנשים בכלל ובארץ בפרט וביקרו את אזלת היד של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם מיגור התופעה, בעקבות הצגת עמדות בעד ונגד מיסוד הזנות התקיימה הצבעה שבה התקבל רוב מוחלט נגד מיסוד הזנות.

המושב השישי של פרלמנט הנשים התקיים בסוף חודש מאי בירושלים. בחסות ראש העירייה,אהוד אולמרט, המועצה לקידום מעמד האישה בעירייה, בראשות מינה פנטון, ומרכז לייפר באוניברסיטה העברית. נושא המושב היה משפחה ומדינה בישראל –  עצמאות ממבט נשי, בהנחיית ד"ר מאירה וייס (אנתרופולוגית ויו"ר מרכז לייפר), העמדות המרכזיות הוצגו על ידי ד"ר סלביה פוגל- ביזואי, ד"ר לינדה עפרוני, עו"ד אירית רוזנבלום (משפטנית ויו"ר משפחה חדשה), עו"ד תגריד גה'שאן, פרופ' רחל אליאור (חוקרת קבלה מהאוניברסיטה העברית) ועו"ד תאנה אקרמן (משפטנית וטוענת רבנית), בדיון נדונו היבטים של חופש ועצמאות, כפייה ותלות, זכויות ומעמד של האיש והאישה במסגרת המשפחה ומקומה של המדינה בהקשרים אלה.

שני הישגים בולטים בולטים היו לפרלמנט הנשים מעבר למימוש המטרות המרכזיות שנקבעו לו בטרם הקמתו – יצירת בולטות לפן הפמיניסטי בשיח הציבורי ולעמדות המקוריות של נשים ממגון מסגרות השתייכות ועשייה. ההישג הראשון קשור במושב הפרלמנט שעסק בזנות וסחר בנשים בעקבותיו זכה הנושא לטיפול משמעותי בדיון הציבורי-תקשורתיולהתעוררות הפעילות במסגרות וולונטריות וממסדיות אחרות. ועוד הישג- פרלמנט על גלגלים, שבו לקחו חלק בעיקר בוגרות הקורסים למנהיגות נשים בהרצליה, הפך למסורת ייחודית ומרגשת. כחלק מהתכנסויות הפרלמנט מחוץ למרכז, בקריית שמונה, בבאר שבע ובירושלים, ארנה עמותת ה"ן סיורים חוויתיים ומפגשים עם פעילות מקומיות קודם להצטרפות האורחות מהמרכז למפגש הפרלמנט.

בחוברת זו הבאנו את עיקרי הדברים שהוצגו בששת מושבי הפרלמנט, שהתקיימו בשנת תש"ס 1999-2000, בכל אחד מהשערים כינסנו את מרבית תקצירי העמדות שהוצגו, אנו מודות לכל הדוברות שהופיעו בהתנדבות, ובאופן מיוחד לדוברות אשר העבירו לידינו את תמצות דבריהן לצורך עריכת החוברת.

ד"ר אסתר הרצוג, מרכזת פרלמנט נשים