רוצה קודם כל לומר למועצת הנשים – יש הרבה מה ללמוד מכם. נשמח להמשיך ולעזור. יישר כוח.
לגבי אקולוגיה ופמיניזם: למרות שאני אישה בראש ארגון, לא יוצא לי לדבר על פמיניזם. אין ספק שיש קשר ומי שעוקב אחרי הנעשה – בעולם ובארץ יכול לראות את המיקום של הנשים כמובילות: בתחום של איכות הסביבה – הצלחנו – אנחנו הנשים. נשים מובילות את האג’נדה למשל בקניה כאשר כריתת היערות פגעה בנעשה בתוך הבתים, היו אלה הנשים שהובילו בקניה מאבק שהביא לנטיעת היערות החדשים. הוקמו ועדי פעולה כך שנוצר הקשר שבין צדק חברתי וצדק סביבתי., נשים הן אלו שהובילו את המאבקים. יהודית נאות, הייתה אישה מובילה, שנאבקה למען נושאים סביבתיים, לקחה את התפקיד שבו האמינה, בתנועה הסביבתית, אין אדם שלא התפעל מהאומץ שלה. אני הגעתי לאיכות הסביבה לפני עשר שנים. הייתי קודם במשרד מסחרי, וכאשר מצאתי את עצמי בהריון עם בני, בתוך תביעה עם לקוח פרטי, פתאום חשבתי – למה שלא ארתום את כל כישורי למאבק הרבה יותר נחוץ וחשוב. אנחנו לא מתביישות שאנו נאבקות למען ילדינו. אנחנו באמת מתכוונות לכך. קבלנו את כדור הארץ כפיקדון. אני באמת חושבת שהיום גם גברים שותפים למהפך הסביבתי. ובזה הצלחנו להנחיל את האג’נדה שלנו, גם גברים וגם נשים – זו נחלתם של כל שכבות האוכלוסייה. מובן שיש לאן להתקדם. אבל יש היום יותר ויותר פתיחות לנושא הזה. למשל, העברת כל בסיסי צה"ל מהמרכז לנגב, ליד רמת חובב שהוא אזור מזוהם ביותר. כל התהליך הזה הוא מסוכן, מקודם כפיתוח התיישבות הנגב, מבלי שמסתכלים על הנזק לכ-11,000 בנים ובנות, חיילים וחיילות שצריכים להתגורר שם. היום כבר די ברור שניצחנו, שאם הולכים ליישב את הנגב יישוב בר-קיימא.
קורה עכשיו דבר בלתי נתפס, הולכים להקים באשקלון עוד תחנת כוח על פחם. כאילו כלום, מקבלים החלטה כזו בלי להתחשב, בילדים, באנשים – שגרים שם. במקום ללכת על ייצור אנרגיה ירוקה, נקייה וכלכלית. לשם בדיוק הגענו, עם האמירה הברורה, שזה לא הגיוני, זהו מאבק שנמשך כבר שש שנים, לפני בג"צ. במאבק הזה לא רק נשים; נכון שהרבה מאוד נשים – אבל זו הצלחה. אפשר להגיד שפרצנו את הגבולות, וזה לא עניין מגדרי.
