בנציבות שירות המדינה פועל מזה כ-12 שנה האגף לקידום ושילוב נשים – אשר שם לו למטרה, בין היתר, לפעול לשם הסרת חסמים מסוגים שונים (מבניים, ארגוניים, חברתיים, תרבותיים, פסיכולוגיים וכו’), אשר מקשים על נשים להתקדם.
אחד החסמים הבולטים נובע מן הקושי לשלב בין משפחה וקריירה. כאשר גם מבדיקת נתונים סטטיסטיים, עולה כי נשים רבות נעצרות בדרך לקידום ברגע שהן הופכות לאמהות. לפי תפיסתנו הבעיה מתחילה בתפיסה החברתית לפיה נושא טיפול הילדים מצוי באחריותן של הנשים בלבד (קרי: של האמהות ולא של האבות). דבר זה מהווה חסם משמעותי בפני קידומן של נשים במספר היבטים:
- בעת בחירת מקצוע, מקום עבודה ותפקיד – כאשר אחד השיקולים העיקריים הוא שעות עבודה שיאפשרו טיפול בילדים, תוך ויתור על סיכויי קידום ועל הגשמה עצמית בעבודה.
- קושי בהישארות שעות נוספות במשרד – דבר שפוגע בשכרן של הנשים, ולעתים גם במידה בה הן מוערכות ונחשבות "מחויבות" למשרד. כמו כן, במצב זה נבצר מהן להשתתף בדיונים שונים וליצור רישות שהיה עשוי לסייע לקידומן.
לפיכך, ומתוך מגמה להביא להגברת השוויון בחלוקת התפקידים במשפחה ולסייע לקידום נשים בשירות המדינה, קיים ניסיון בשירות המדינה לאפשר את שילובם של שני ההורים בעולם העבודה מחד גיסא, ולאפשר לשניהם להקדיש זמן לגידול ילדיהם מאידך גיסא. כך למשל, אם נלווה את תהליך הקמת המשפחה נראה כי ניתנות בשירות המדינה זכויות שונות בהקשר זה:
- בשירות המדינה קיימת זכות להיעדר לצורך טיפולי פוריות (אשר אומצה לאחרונה גם בחוק לגבי כלל העובדים והעובדות).
- במהלך ההיריון – בנוסף לזכות החוקית המאפשרת לאישה ההרה לצאת ל-40 שעות לצורך בדיקות – אפשרנו בשירות המדינה 7 ימים עבור עובד המבקש להתלוות לאשתו לצורך בדיקות אלה. הסדר דומה החלנו לגבי אם מיועדת המבקשת להתלוות לאם פונדקאית לצורך ביצוע הבדיקות.
- גם בנושא שמירת היריון עשינו שינוי בתקשי"ר, ואפשרנו לעובדות המדינה להחליט אם לנצל ימי מחלה או גמלת ביטוח לאומי, תוך הקפדה כי כל זכויותיהן תישמרנה מהלך כל התקופה.
- לאחר הלידה, על פי חוק ניתן לצאת ל-14 שבועות חופשת לידה, שניתן לפצלם בין שני בני הזוג.
- לאחר חופשת הלידה ניתן לצאת לחופשה ללא תשלום, וזאת על פי חוק. בשירות המדינה זכות זו ניתנת לאחר תקופה קצרה יותר של עבודה מאשר בשוק הפרטי.
- על פי החוק לאחר החזרה מחופשת לידה יכולה האם (או במקרים מסוימים האב) לעבוד שעה אחת פחות ביום וזאת במשך 4 חודשים בלבד.בשירות המדינה זכות זו מוענקת למשך שנה ממועד הלידה.לאחר מכן, ועד שהילד מגיע לגיל 8 יכולה האם (או האב) לעבוד חצי שעה פחות ביום. לגבי הורים למספר ילדים זכות זו ניתנת עד שהגדול מביניהם מגיע לגיל 12. יתרה מזו, לפני כשנה יזם האגף לקידום ושילוב נשים את שינוי הוראות התקשי"ר בנושא, באופן שיאפשר לשני בני זוג, המועסקים במקומות המאפשרים זכאות ליום עבודה מקוצר (למשל שירות המדינה, רשויות מקומיות, וחברות פרטיות מסוימות) לחלק ביניהם את ימי השבוע בהם ינצלו זכות זו. לדוגמא, האם תוכל לנצל את הזכות ליום עבודה מקוצר במשך שלושה ימים בשבוע, והאב יוכל לנצל זכות זו במשך שני ימי השבוע הנותרים. במצב זה, יוכלו גם האם וגם האב לבלות זמן עם ילדיהם, ולנשים יתאפשר להישאר שעות רבות יותר במקום העבודה.
- שירות המדינה מתייחס גם למצבים חריגים בהם שרויים העובדים.
- כך למשל, ניתנות בשירות המדינה הטבות לעובדים/ות שבני זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע.
- דוגמא נוספת, מתחום שונה, היא ועדת חריגים שהקים לאחרונה האגף לקידום נשים אשר בוחנת אפשרות מתן סיוע כלכלי לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות.
בנוסף לזכויות החוקיות שפורטו לעיל, מתבצעות באופן שגרתי פעילויות שונות במשרדים השונים, בדרך כלל ע"י הממונה על מעמד האישה ו/או הממונה על הרווחה, אשר משוות למשרד אופי של ארגון תומך משפחה: סבסוד לפעילויות עם הילדים, שי לאירועים שונים, סיוע במצבי מצוקה, קייטנות לילדי העובדים, פעילויות עם המשפחה, העמקת הידע בנושא מעמד האישה, חדרי הנקה, וכו'. בכדי לחזק ולהעצים את הנושא, ובעקבות מהלך שיזמה גב’ מרית דנון, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה – מינה בשנה האחרונה נציב שירות המדינה ועדה מיוחדת אשר תבחן את הנושא מהיבטיו השונים ותגבש צעדים אופרטיביים לשם קידום שירות המדינה כארגון תומך משפחה. בוועדה בראשות הגב’ דנון חברים נציגים מארגוני הנשים השונים, ממשרד התמ"ת, האוצר ונציבות שירות המדינה (ביניהם הח"מ). מטרת הועדה היא להפוך את שירות המדינה לארגון שיסייע בשילוב האמור בין משפחה ועבודה, וזאת מבלי שמי שמנצל את זכויותיו בהקשר זה יצטרך לשלם על כך מחיר. עבודת הועדה עדיין בחיתוליה, בינתיים אנו נמצאים בתהליך של לימוד, כאשר אנו בוחנים דרכי פעולה ממקומות שונים בעולם ואף מהשוק הפרטי. בהמשך אנו מתכוונים לגבש המלצות קונקרטיות, ולהביאן בפני נציב שירות המדינה. הועדה מתמקדת בשירות המדינה מכיוון שהוא המעסיק הגדול במשק, וכן מכיוון שכפי שפורט לעיל, בשירות המדינה קיימים כבר מאפיינים של ארגון תומך משפחה. עם זאת, אף שיכולת ההשפעה המיידית שלנו היא על שירות המדינה, הרי שידוע כי לנעשה בשירות המדינה יש השפעה גם מעבר לגבולותיו. לפיכך, כולנו תקווה כי השינוי שאנו מובילים בשירות המדינה, ישפיע גם על הנעשה בשוק הפרטי וביתר המגזר הציבורי, וגם על האופן הכללי שבו אנו רואים את תפקידי המינים בחברה.
