ביום ראשון האחרון קיים פרלמנט נשים, בשיתוף מועצת הנשים בגבעתיים, דיון על "טרור ממבט פמיניסטי". הקיטוב בקרב הדוברות כמו בקרב הקהל שיקף בצורה מבהילה את הקיטוב המובנה, הצפוי והמדכא בציבור הישראלי. הדוברות מהימין, כמו הימין הגברי שאליו הן שייכות, כינה, כצפוי. את הטרוריסטים "חיות אדם". הדוברות מהשמאל, כמו השמאל הגברי שאליו הן שייכות, כינו את ראשי הממשלות "רבי טבחים". וכך, גם כן כצפוי, הנשים בקהל הגיבו בשנאה עמוקה, כל אחת כלפי ה"מחנה" ה"נגדי". השמאלניות, חלקן קמו והלכו תוך שאמרו "אי אפשר לסבול את זה יותר", והנשים בימין צעקו בזעם "איזו שנאה עצמית". במקום להקים את הקואליציה ההומנית של כל הנשים נגד הטרור והאלימות הגברית, הן הפכו לאויבות המשמשות את משטר האלימות על כל גווניו שמנהיגים הגברים פה ובעולם בכלל.
טרור הוא רצח של בני אדם, מכל הסוגים: מכל הגילים, מכל הדתות, מכל הצבעים, מכל המינים, מכל העמים. על ידי גברים. במציאות המקומית והעולמית, ההולכת ומתמזגת להחריד עם עולם האימה של סרטי האלימות, אנחנו שומעים הרבה מאוד על רצח "חפים מפשע", ילדים זקנים וטף. אך אין מדברים כלל על הזהות המינית של הרוצחים, על כך שכולם גברים. מהבחינה הזו בצד השני בתמונת המציאות הגלובלית והלוקלית של רצח "חפים מפשע" חסר מקומן של הנשים. כלומר, מאחר שטרור פירושו גברים שרוצחים בני אדם, הפסקת הטרור (ולא חיסולו או מיגורו, מושגים בשיח הגברי-לוחמני) פירושה מנהיגות של נשים, והנהגת תרבות של נשים בעולם הנשלט על ידי גברים.
זהו עולם שבו גברים מכריזים מלחמות, והופכים בני אדם בהכללה ל"אויב".
מושגים כמו "עם" ו"דת" משמשים כסמלים וכאמצעים לדיכוי ורצח, לצורך האינטרסים של הגברים השולטים בכולנו. גברים מטפחים תרבות של אלימות, שנאה ורצחנות. הם מייצרים סרטי אלימות שמוחם המעוות ממציא, והופכים אותם ל"תרבות" לגיטימית ומקובלת, שעליה מתחנכים הגברים לעתיד. באותה עיסקת חבילה תרבותית הם מתגמלים ומאלפים את ממשיכיהם להיות מדכאי ומנצלי נשים, בעזרת תעשיית הפורנו שהם בונים. הם מייצרים אמונות ופרקטיקות דתיות חשוכות, הבנויות על שקרים ותגמולים שבהם מיניות האישה תמיד תופשת חלק מרכזי. הם מטפחים תעשיות נשק, סמים ופורנוגרפיה, שממנה הם מתעשרים והתגמול האולטימטיבי להם ולשותפיהם הוא תמיד נשים כשפחות מין.
הארכיאולוגית הנודעת מריג'ה גימבוטו, שחקרה 95% מכל הפסלונים שנוצרו בתקופת האבן באירופה העתיקה, טוענה שתרבות נשים של שלום וקירבה לטבע,התקיימה באירופה עד לפני 7000 שנה. שבטים הינדו אירופים הביאו את קיצה של ממלכת השלום והשוויון, והנחילו לאנושות את התרבות הגברית הלוחמנית. אם יש ממש בתיאוריה הזו ואם לאו, הסיכוי האמיתי של האנושות להינצל מהטרור של גברים בעולם הוא להביא את הנשים ואת התרבות הנשית לעולם. נשים חייבות להפוך את אמהותן למהות הקיום האנושי, והבסיס לקיומנו ולניהול חיינו בעולם` האחריות המוחלטת לחיי בני האדם שאנחנו מביאות לעולם, צריכה לחבר בין כל הנשים. והיא שתעמוד מול ההרס, הדיכוי, השנאה והרצחנות שמנהיגים התרבות והשלטון של גברים.
כפי שהנשים באירלנד חברו מעבר לגדרות התיל הפיזיים, המעמדיים והדתיים,שהקימו הגברים בין פרוטסטנטים לקתולים כדי לתת הכשר לרצח בני אדם. כך צריכות הנשים באזורנו, יהודיות ופלשתיניות, דתיות וחילוניות, ימניות ושמאלניות. לחבור להפלת הגדרות שהקימו הגברים בין בני אדם. הטרור ייעלם אז מעצמו
פורסם בעיתון ("מעריב"), ינואר 2002
