הנושא המדובר ביותר באחרונה הוא התהליך המדיני. יש בוודאי עניין בעשיית שלום עם סוריה, אולם לא על חשבון טאטוא הנושאים החברתיים שעל סדר היום הציבורי בישראל. למי ששכח, תקציב המדינה לשנת 2000 יובא לאישור הכנסת בסוף החודש. כזכור, לפני העיסוק בשיחות השלום עם סוריה, רבים וטובים טענו והוכיחו, כי התקציב המוצע, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, אינו טוב לחברה בישראל. מלשכת ראש הממשלה לא הצליחו להוכיח, כי התקציב אכן יצמצם את הפערים כמובטח, וייצור מאות אלפי מקומות עבודה למובטלים. מן הסתם, לראש הממשלה נוח יותר לעסוק בשיחות השלום. לדעתי, יותר קל לו להתמודד עם בעיות של מדיניות חוץ, מאשר לעצב ולהוביל מדיניות חברתית נכונה. אסור לנו, כאזרחים שואפי שלום, לזנוח את הקורה מבית. עתיד ילדינו תלוי לא רק בשלום עם אויבינו, אלא בעיקר ברמתה ואיכותה של מערכת החינוך, הבריאות והרווחה. בכל התחומים האלה, תקציב ממשלת ברק אינו נושא בשורה.
המוסד לביטוח לאומי
יש להתריע על המצב המסוכן אליו נקלע המוסד לביטוח לאומי. גוף זה מופקד על מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל, וככזה זכה במעמד של תאגיד, הפועל מכוח חוק. אלא, שבעשור האחרון השתלט משרד האוצר על תקציביו וגם על המדיניות המקצועית של מוסד, שאמור להיות א-פוליטי ובלתי תלוי. בתהליך ארוך, שקט ומתוחכם, נשחקו קצבאות הילדים שמשלם המוסד לביטוח לאומי. אולם, מה שחמור יותר הוא, שהשחיקה אינה אחידה. דווקא בקרב משפחות עם ילד אחד או שניים, שיעור השחיקה גבוה במיוחד, ומניע ל-40%. השחיקה בקצבאות הילד הרביעי ומעלה הרבה יותר מתונה מהשחיקה בקצבאות הילד הראשון והשני. לדעתי, שחיקה דיפרנציאלית זו אינה מקרית, אלא תוצאה של מדיניות, הבאה להיטיב בעיקר עם משפחות מהמגזר החרדי, שלהן יש כידוע, בדרך כלל, מספר גדול של ילדים.
יש לציין, כי נתוני הביטוח הלאומי, מהם אנו למדים על שחיקת קצבאות הילדים מצד אחד ועל יצירת עודף אקטוארי מצד אחר, כמעט שאינם מושפעים מתשלומי קצבאות הילדים לאוכלוסייה הערבית. מכאן, שמדובר בתופעה, שהיא פועל יוצא של כוחות פוליטיים מפלגתיים, המשתתפים בממשלות הקואליציה ב-15 השנים האחרונות.
בעקבות השחיקה הכוללת נוצר עודף של 26 מיליון ש”ח בסעיף קצבאות הילדים. בהחלטה תקדימית ויוצאת דופן של מועצת הביטוח הלאומי מ-12.12.99 נקבע, כי יועברו 18 מיליארד ש"ח לסעיפי תקציב אחרים, ובעיקר לסעיף הגרעוני של דמי אבטלה. בכך מרוויח האוצר פעמיים. בפעם הראשונה הוא אינו פועל ליצירת מקומות עבודה, זורה חול בעיני הציבור, שכאילו המגזר העיסקי יעשה זאת. בפעם השנייה, כאשר הוא אמור לממן על פי חוק את הגירעון בתקציב לתשלום דמי האבטלה, הוא מגייס את הכסף מקופת המוסד לביטוח לאומי, בה הוא שולט ללא מיצרים.
דרושה בדיקה
לדעתי, יש לבדוק, באמצעות בית משפט, את חוקיות ההחלטה החריגה של מועצת הביטוח הלאומי, בעיקר מהכיוון של הגורמים להיווצרות ה"עודף" בסעיף קצבאות הילדים. יש לבחון את חוקיות מדיניות השחיקה הלא-פורמלית, ואח ההפליה בין אוכלוסיות שונות. דיון כזה דרשה זמן רב עו”ד רינה שעשוע-חסון, חברת מועצת הביטוח הלאומי. רק עתה, לאחר העברת הכספים, הודיע השר הממונה, מר אלי ישי, כי ייערך דיון בנושא שחיקת קצבאות הילדים. אולם, גם אם יתברר שהשחיקה לא הייתה מוצדקת, כבר לא יהיה מאין לשלם לאזרחים את הכספים המגיעים להם.
אסור לתת לתהליכים מסוכנים כאלה להתרחש. מדובר בעתידם הכלכלי של אזרחי ישראל ובאיכות החברה שבה אנו רוצים לחיות. הרצון לעשות שלום עם אויבינו, אסור שידחק את הרצון לחברה בריאה וצודקת. עדיין לא מאוחר לערוך את השינויים הדרושים בתקציב המדינה.
