במשך השנים גדלו מאד הציפיות מהסייעות אך השכר והמעמד נשארו נמוכים כמות שהיו. קיים פער גדול בין רשויות שונות, ישנן עובדות קבלן ועובדות שעתיות, אחוזי המשרה משתנים, כל הפעילויות המתקיימות אחר הצהריים לא מתוגמלות. לא מתייחסים לסייעות כאל נשות חינוך. בתכנית אופק חדש תוגמלו הגננות ב-17% והסייעות קיבלו 5% בלבד. סייעות השילוב מועסקות לפי שעה, ללא קביעות והן לא מקבלות שכר בחגים.
חגית גור-זיו: יש לשנות את תפיסת התפקיד של הסייעת ולהגדירה כאשת חינוך נוספת בגן.
אלי טרבלסי: הסייעות הן 30% מכוח העבודה בעירייה, עליהן להתמודד על תפקיד בוועד העובדים ולא לסמוך על הגברים שיובילו אותן.
תחת כותרת זו התכנסו ביום שני ה-2 בינואר 2013 נציגות רבות של הסייעות בגני הילדים ובחינוך המיוחד באשכול הפיס בבת-ים על מנת לקיים דיון ולקדם את המאבק. לכנס הגיעו כ-150 סייעות מכל הארץ: מאשדוד, באר שבע, אום אל פאחם, קרית ביאליק, תל אביב וכמובן סייעות רבות מבת ים. חלקן סייעות בגני ילדים, חלקן סייעות במוסדות חינוך מיוחד וחלקן סייעות צמודות, המשלבות ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. רובן הגדול מועסקות על ידי הרשויות המקומיות, וחלקן על ידי עמותות. שם נפגעים עוד יותר תנאי עבודתן.
הכנס נערך בשיתוף פרלמנט נשים ובשיתוף עיריית בת-ים.
מנחת הכנס, העיתונאית בילי מוסקונה לרמן, הזמינה את מארחת הכנס, ענת לבנת, יועצת ראש העיר למעמד האישה לברך. לבנת ציינה בדברי ברכתה את העובדה שזהו המושב ה-75 של הפרלמנט מאז היווסדו, במהלך 12 שנות קיומו של הפרלמנט נעשו פעילויות רבות ובולטות על מנת ליצור בולטות לפן הפמיניסטי בכל נושא שנדון מעל במת הפרלמנט. עוד ציינה לבנת את שיתוף הפעולה של איתך- מעכי בארגון הכנס ובכלל.
בזו אחר זו עלו נציגות הסייעות מרחבי הארץ וציינו את העובדה שהציפיות מהן גדלו במשך השנים אך השכר והמעמד נשארו כמות שהם.
גילי אלון, נציגת הסייעות מבאר שבע, המשמשת גם כחברת ועד העובדים בעירית באר שבע, ביקשה להדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה עם ההסתדרות. אלון ציינה את העובדה שעמותת איתך מעכי מסייעת אך לא באה להחליף את ההסתדרות. תוכן העבודה השתנה אך חוקת העבודה נשארה זהה, יש חוסר התאמה בין התנאים והשכר, יש פער גדול בין רשויות שונות, ישנן עובדות קבלן, עובדות שעתיות, אחוזי משרה משתנים, המשכורות מאד נמוכות, כל הפעילויות שנעשות אחר הצהריים לא מתוגמלות, לא מתייחסים לסייעות כאל נשות חינוך או עובדות מנהלה בתפקיד חינוכי. צריך לקיים הכשרה מקצועית לסייעות. אפילו בביטוח הלאומי לא מוכרות לסייעות מחלות המקצוע.
צריכה להיות רפורמה בחוקת העבודה. הסתדרות חזקה יכולה להעביר את השינוי, במשרד החינוך לא חושבים עלינו, בתכנית אופק חדש תוגמלו הגננות ב-17% ואנחנו קיבלנו 5% בלבד, לא סופרים אותנו.
ריימונדה מחאמיד מאום אל פאחם: אני משמשת כסייעת כבר 26 שנה. בסיס השכר שלי הוא 3,000 ₪, התוספת שקיבלתי עבור אופק חדש מסתכמת ב-100 שקל בלבד. בין התפקידים הרבים שלי: עובדת ניקיון, מלמדת ערבית ומתמטיקה, בשעה 10 בזמן הגשת האוכל אני הופכת להיות מלצרית, אנחנו יוצאים לחצר ואני הופכת להיות ספורטאית, גם אמא של הילדים. יש לנו גינה ואני הופכת להיות גנן. אני גם אשת בטחון וכמובן מחנכת ומורה, וכל זה ב-3,000 ש"ח בלבד. פיצול האישיות הזה – בין מורה למנקה – פוגע כמובן גם בילדים שאני עובדת איתם, כי אין לה את האפשרות להקדיש להם את מרב תשומת הלב שהם ראויים לה.
אני רוצה שיכירו בי כאשת חינוך. על כל ההשתלמויות שאנחנו עורכות אנחנו משלמות. הגננות בקיץ בחופשה ואנחנו לא. ההסתדרות מתעלמת מאיתנו, לסייעת אסור לדווח להורה על הילד שלו, אנחנו רוצות שמשרד החינוך יכיר בנו ואנחנו נהיה שייכות למשרד החינוך.
סיגל אבישי מכוכב יאיר-צור יגאל, מועסקת על ידי עמותה, כסייעת צמודה לילד עם צרכים מיוחדים בבית ספר רגיל: סייעות השילוב נמצאות דרגה אחת מתחת לסייעות, הן מועסקות לפי שעה, ללא קביעות ולא מקבלות שכר בחגים. קיים אצלן חוסר בטחון תעסוקתי, אף פעם אני לא יודעת אם תהיה לי עבודה בשנה הבאה. כל הסייעות קיבלו 10% תוספת לשכר היסוד ואנחנו נזנחנו. הרבה סייעות לא מחזיקות מעמד ומחפשות דרך החוצה.
כרמלה פורת מאשדוד: ההסתדרות אמורה לייצג אותנו, הפקידים לא ביקרו, לדעתי, מעולם בגני הילדים. לו היו מבקרים היו יודעים כמה קשה. זה עוול של שנים שצריך לתקנו, לא ייתכן שפקידי ההסתדרות יחתמו בשמנו על ההסכמים. זה הזמן לקבל את המגיע לנו. אנו עושות עבודתנו נאמנה ומצפות מההסתדרות שתעשה את עבודתה. אני מועסקת באמצעות עמותה. לא מקבלת תנאים.
אסתר פרון, סגנית ראש העיר: נעניתי בשמחה לבוא לערב זה. יש לי אהבה מיוחדת לסייעות. חיזוק הסייעות חשוב ביותר, אך מה שקובע את השכר הוא פונקציה של הסכמים קיבוציים. צריך לפתוח את ההסכמים. אתן שוות יותר, אין זקיפות גו בלי שכר מתאים.
ח"כ אורית זוארץ ממפלגת התנועה: תיארתן מציאות עגומה, של עבדות בעידן המודרני. שכר מחפיר, תנאים מחפירים. קידמנו נשים במקצועות טיפוליים בכנסת הקודמת. הסייעות צריכות לעבור התמקצעות לכל אורך שנות העבודה שלהן. אני מתחייבת לקיים כנס חירום עם פתיחת מושב הכנסת הבאה בנושא מצבן של הסייעות ומבטיחה להתנגד להצעת חוק מבית מפלגתי להכיר במקצוע הסייעות כמקצוע "מועדף" ליוצאי צבא.
הסייעות הן אחת הקבוצות המוחלשות ביותר, אני פונה ודורשת מההסתדרות למנוע קיצוץ תקציבי לסייעות ולעמוד לצידן בכל מה שקשור להסכם הקיבוצי שקיים מקום המדינה.
יש לכן כח, יש לכן עוצמה והשפעה תשתמשו בה. כל הסכם צריך שיתוף בתהליך ואנחנו נפקח על ההליך.
מרב מיכאלי, נציגת מפלגת העבודה: כל תחום החינוך הגיע למצב כזה כי רוב העובדות הן נשים. יש לנו מעט נשים בממשלה ובהסתדרות. לא יתכן שגברים יחליטו עבור נשים והם מחלטים לא טוב. מפלגת העבודה באה עם מדיניות שאומרת שינוי מדיניות והשקעה בעובדים. אתן מגדלות את העתיד של המדינה, מגיעים לכן כל התנאים לעבודה מקצועית ואני מבטיחה לעשות מאמץ גדול. אני מחזקת את ידיכן.
מיכל רוזין, נציגת מרצ: אני מגדלת שלושה ילדים, מנהלת קריירה 18 שנה. אף אחת לא היתה מתחלפת אתכן לשנייה. לא ייתכן שעובד לא יועסק באופן ישיר על ידי משרד החינוך. הממשלה הפילה את הצעת החוק. היום גם יו"ר ההסתדרות שותף לפגיעה בנשים. צריך לקרוא להורים לתמוך ולא להיות "אמא מחליפה" כאשר הסייעות שובתות. אני מתחייבת לפעול להשיג את כל רשימת הדרישות.
עו"ד קארין אלהרר, נציגת מפלגת יש עתיד: אני פועלת שבע שנים בקליניקה לזכויות של אנשים עם מוגבלויות. ברור לי שזו עבודה שבלעדיה קיום הילדים ללא סייעת בלתי אפשרי. הגשתי עתירה נגד רשויות שלא רצו לספק לילד סייעות. ההסתדרות עושה טעות מרה. נורא קל לצאת נגד אוכלוסיות מוחלשות וההסתדרות אמורה לדאוג לזכויות שלכן, וזה לא ממש קורה. זה משהו שאני מתכוונת לפעול למענו. המאבק שלכן צודק.
אורי בוסקילה, מ"מ ראש העיר: למה צריך להגיע למאבק? משהו השתבש, יש לשנות תפיסות חברתיות, רק מישהו שהוא מחויב לנושא החברתי יסייע לכן. אם תרגישו חלשות יסתכלו עליכן כחלשות, אם תרגישו חזקות יסתכלו עליכן כחזקות. יש לכן עוצמה, אתן 30,000, עליכן להתאגד.
באמצע האירוע "התפרצה" השחקנית ריקי בליך בפרוייקט מיוחד של מפעל הפיס שבו מתפרצים לאירועים וקוראים שירה. בליך הביעה תמיכה במאבק הסייעות, הדגישה שכאמא לילדה בת שלוש היא יכולה לראות את החשיבות הרבה של המאבק הזה ואת הכוח של קבוצה כל-כך גדולה של נשים. היא בחרה לקרוא את שירה של דליה רביקוביץ "סינדרלה במטבח".
אחריה עלתה לבמה ד"ר חגית גור זיו מסמינר הקיבוצים, שסיפרה שבתחילת דרכה עבדה כסייעת בארצות הברית. היא טענה כי יש לשנות את התפיסה לגבי תפקידה של הסייעת ולהגדיר אותה כאשת חינוך שנייה בגן. היא קראה לנהוג כמו במדינות אחרות ולהוציא את הניקיון מהגדרת העבודה של הסייעת. הסייעת בתחילת דרכה לא היתה אשת חינוך, הסייעת הפכה להיות אשת חינוך ושכחו להוריד את הניקיון, את הניקיון אמורים עובדי הניקיון לבצע בסוף יום העבודה. המאבק צריך להיות גם של ההורים. הסייעות צריכות לעבור מסלול קידום. כל מי שעובדת בגן הילדים צריכה הכשרה. תופסים את הגננות והסייעות כאילו זו הרחבה של התפקידים בבית, כלומר כל אישה יכולה להיות גננת או סייעת. צריך לפתוח מסלול של שנתיים הכשרה לסייעות.
אלי טרבלסי, נציג ההסתדרות: כל הח"כיות שהיו כאן והבטיחו הבטחות התאדו ויתאדו אחרי הבחירות. אנחנו, בארבע השנים האחרונות עשינו מהלכים לטובת הסייעות שלא נעשו עשרות בשנים.
בילי מוסקונה לרמן: לא ייתכן שחבורת גברים תנהל את המשא ומתן בלי הסייעות עצמן.
אלי טרבלסי: לא תשיגו יותר כאיגוד עצמאי, לבד מול משרד האוצר לא הייתן יכולת להגיע ליותר מ-1%. במצגת שהציג הוא הצביע על כך שלפני שנת 1999 כל רשות עשתה מה שהיא רצתה ואז נחתם הסכם חוק יסודות התקציב, לפיו הרשות לא יכולה לתת תוספת שכר ללא אישור הממונה על השכר באוצר. האוצר הוא מנהל כח האדם הגדול ביותר במדינה. צריך להזמין את אנשי האוצר ואנשי השלטון המקומי. אנחנו – ההסתדרות – לא נותנים תקציבים.
בילי מוסקונה לרמן: הייצוג שלכם מובהק לגופים חזקים. היום לגוף הזה יש קול.
אלי טרבלסי: צריך לבוא בטענות לאוצר ולמרכז השלטון המקומי.
טרבלסי רמז כי ההסתדרות תעשה שינוי בהסכם הקיבוצי לאחר הבחירות. הוא אף ציין שבעקבות הלחצים והתלונות של סייעות השילוב, ההסתדרות מנהלת מו"מ מול האוצר והשלטון המקומי על מנת לתת גם לסייעות השילוב את התוספת של 10% לשכרן, בהתאם לזו שניתנה לשאר הסייעות. לעניין סייעות השילוב, כך הסביר,ההסתדרות דרשה שכולן יקבלו את התוספת. האוצר התנגד כי העבודה שלהן לא צמיתה– לא לצמיתות.
רויטל לן-כהן, מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אם לילד עם צרכים מיוחדים: למה העבודה לא נחשבת צמיתה? האם הבן שלי יחלים מהאוטיזם שלו בשנה הבאה?
אלי טרבלסי: ניהלנו דיונים מול האוצר והשלטון המקומי, כנראה שיהיה שינוי כלשהו לגבי חלק מהסייעות. המהפכה צריכה להתחיל מלמטה, אתן 30% מכוח העבודה בעירייה, תתמודדו על תפקיד בוועד העובדים, אל תסמכו על הגברים שיובילו אתכן. בשלוש שנים עלה השכר שלכן בכ-50%. השכר מתייחס למשרה מלאה. רוב הסייעות עובדות במשרה מלאה.
ריימונדה מחאמיד: הסייעות באום אל פאחם עבדו עד לפני חצי שנה ב-75% משרה. רק עכשיו העלו אותן למשרה מלאה.
אלי טרבלסי: ביום ראשון הקרוב יוקם מוקד לוועד עובדים לשאלות בנושא תלוש השכר. ברשויות המקומיות החשבים טועים ומורידים לאנשים דברים שלא צריכים להוריד.
כרמלה פורת: אנחנו מדברים על תנאים ולא רק על כסף, 35 שעות עבודה זה די והותר.
אלי טרבלסי: אנחנו לא היחידים. יש את מרכז השלטון המקומי. אני מסכים שהתנאים מחפירים.
בילי מוסקונה לרמן: יש את עמותת כח לעובדים, אפשר לעבור לגוף אחר.
אלי טרבלסי: בלי ההסתדרות לא הייתן מגיעות למה שהגעתן היום.
גילה פינקלשטיין ממפלגת הבית היהודי: רק דרך הפוליטיקה אפשר להזיז דברים, הסייעות חייבות להרוויח יותר כסף. צריך לערוך כנס בכנסת, כי זה יותר משמעותי ומביא תקשורת. תבואנה לכנסת ונעזור לכן.
רויטל לן כהן: אם לשני ילדים, הגדול סובל מתסמונת אספרגר. כשמלאו לו ארבע שנים החליט משרד החינוך שרק ילדים בני חמש יוכלו להיות בשילוב. פנינו לבית המשפט, שבתנו וערכנו הפגנה מתחת לבית של יולי תמיר ביום שישי. ביום שלישי היו תקציבים לכל הילדים בגילאים הללו. יש לכן הרבה יותר כוח ממה שאתן חושבות. ההסתדרות נאלצת לשקול שיקולים נוספים, לכן יש רק אתכן, אתן הקול של עצמכן. חסרה לכן מודעות למי שאתן. כל הורה לבד נשחק כשכולם יחד זה כמו סכר, כוחנו באחדותנו. אתן צריכות לעמוד כגוף אחד.
בילי מוסקונה לרמן: ברגע שתגידו לאלי טרבלסי שאתן הולכות לעמותת כח לעובדים, כל ההסתדרות מולכן והעיתונות תהיו מאוחדות ופוליטיות.
את הכנס סיימה עו"ד נטע לוי מארגון איתך מעכי והודתה למשתתפות, לעיריית בת-ים ולפרלמנט נשים. עוד הוסיפה נטע ואמרה שלהסתדרות יש הזדמנות לפתוח את ההסכם הקיבוצי מול השלטון המקומי עד סוף חודש ינואר.
לבסוף: הסייעות קיבלו בכנס סטיקרים עם הסיסמה "מאבק הסייעות הוא המאבק של ילדינו", שאיתן ילכו בשבועות הקרובים מדי יום לעבודה בגנים ובבתי הספר, כחלק מקמפיין להעלאת המודעות של ההורים, הגננות והציבור למאבק הסייעות. הן קיבלו גם דף מסרים עיקריים עם שאלות ותשובות שהן נתקלות בהן פעמים רבות, מספרי טלפון, מייל ופקס של ראשי ההסתדרות, כדי שיוכלו להתקשר להסתדרות מדי יום עד סוף ינואר, כדי להוביל לפתיחת ההסכם.
