בן דרור ימיני פונה לשלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים, באמרו שעם ילדיו הקטנים הוא מבלה בבת ים ובחולון כי יש להן מה להציע למשפחות עם ילדים קטנים יותר מתל אביב. אני חוזר ואומר ששחרור האישה הוא המפתח לכול. דיברת על האוכלוסייה של הבדואים והערבים, דיברת על פחד. ואני טוען שאם החברה לא תתייחס אל האישה כנחותה, כי אז יש סיכוי שנוכל להכיל את השונה ולהתייחס אליו בשוויון ולא בעוינות. הבעיה בעולם הערבי המוסלמי – וזה כולל את המזרחיים בחברה שלנו – היא היחס לאישה. אם האישה בכפר הערבי פרדיס תהיה שווה לגבר, כי אז גם המצב של פרדיס יהיה טוב יותר בכל המובנים. חברה שמשחררת את עצמה מדיכוי האישה משחררת את עצמה. ההינדים יצרו חברה שוויונית ולכן הם זינקו קדימה – ברמת השכלה, בהשתתפות במעגל העבודה ועוד. הם השתחררו מדיכוי. המצב אצל ההינדים הוא הטוב ביותר, יותר מהלבנים ומהיהודים. המוסלמים נשארו למטה. גם החרדים וגם הערבים בארצנו נמצאים למטה. הנוצרים הערבים בארץ מצבם טוב יותר מהיהודים. המפתח ליצירת חברה טובה יותר הוא השגת השוויון לאישה.
סעיד מחמיד: צריך להבדיל בין האסלם לבין המוסלמים. המוסלמים למטה מכיוון שהם עדיין הולכים לישון עם הסיפורים של סבא וסבתא. דיכוי האישה בחברה הערבית הוא בגלל אי הבנת המסורת התרבות והחינוך. האסלאם חף מפשע. לא צריך להיות שום מחסום בקידום האישה. הבת שלי היא שוות זכויות לבן.
חן נרדי: אחת המלכודות שלנו כגברים היא תפיסת המיניות שלנו. השבוע נתתי סדנה באחד המקומות המכובדים בארץ. הלכתי לשירותים בקומת הבכירים. על הקיר, עם לוגו של החברה היה שיר קצר:
הוראות שימוש בנשק
עמוד יציב
כוון, רכז מבט, צלוף.
נער היטב, החזר הנשק למקום.
אין סיכוי שבכירי הארגון לא ראו את הכתוב. לאיש זה לא הפריע. בשיחות עם חברים אומרים שאין לי חוש הומור. האמת, לדעתי, שמי שיכול לתפוס את איבר המין שלו ככלי לכיבוש, כנשק זה אומר המון. אם ’זיינו’, ’דפקנו’, ’כבשנו’ – הן מילים שנתפסות כחיוביות אז יש לנו בעיה. כל עוד איננו לוקחים אחריות על השפה יש לנו בעיה קשה. אני אפילו פוחד לומר את שם הארגון כי אולי לא יזמינו אותי בעתיד, אני מרגיש בודד במערכה. לכן הפעילות שלי בעמותה של גבריות אחרת היא בן היתר לא להרגיש לבד במאבק הזה.
בן דרור ימיני: בביקור שערכתי לא מזמן בטוניסיה המוסלמית למדתי על ניסיון הגותי פמיניסטי. בטוניסיה המוסלמית יש פמיניזם שלטוני. קיימים גם זרמים רדיקלים אבל השלטון הוא עם אוריינטציה פמיניסטית. הגיע אל שולחן עבודתי בימים אלה מחקר מצרפת והמסקנה שם שהזרם המנצח בצרפת הוא של האסלאם הרפורמי המתון.
ציפי קריזלמן (דוברת מהקהל): אתם, הגברים שעל הבמה, עופות מוזרים, עדיני נפש, מדברים כמו נשים. כל הכבוד לכם. הצלחתם לבלבל אותי, אני במבוכה ואני לא כועסת. תודה! תודה לכם בן דרור ימיני, ד"ר חן נרדי, סעיד מחאמיד ושלומי לחיאני על מושב מספר 50 של פרלמנט נשים.
דוברת מהקהל: על רקע מסע הפרסום שמתנהל באינטרנט להעלאת גיל הנישואין ל-18 אני כותבת על "פרלמנט נשים". בבאנר שרץ על המרקע נכתב שלהתחתן בגיל 17 זה הימור שאומר: לצאת מהתיכון, לפספס בגרויות, להתחתן, לגדל ילדים, להכין אוכל למשפחה ולדאוג. ובאותו דף כותרת למאמר לקראת יום נגד אלימות נשים: "כבר מראשית הציונות נאמר לנו, הנשים, לשתוק, כי יש כרגע נושאים בוערים יותר מאשר שלומנו ויכולתנו לחיות בביטחון במדינה הזאת". מי שהייתה בפרלמנט שמעה קולות של גברים שמבינים את כאבן של הנשים ואת דרישתן לשוויון. אנו, הפמיניסטיות, נשארנו בסוף הערב עם טעם של עוד. הבנו ששמענו משהו חדש, שונה ולא רגיל מאנשים רציניים מאוד שיש להם השפעה גדולה מאוד על החברה כאן בארץ.יכול להיות שלאור העובדה שלועדה למעמד האישה בכנסת יש יושב-ראש גבר ושיש גברים שמודים בקול גדול שהם פוגעים ושוביניסטים וחשים לא בנוח – אנו בפתחה של תקופה חדשה. יכול להיות שיש לשתף את הגברים בארגוני הנשים. אני מתחילה לחשוב שכן!
