תכנון מנקודת מבט נשית, כמוהו כמדד אצבע לתכנון עיר טובה, שהרי עיר טובה היא עיר הרגישה למגוון אוכלוסיותיה וקהילותיה. הנשים, המנהלות משק בית בכפיפה אחת עם ניהול הקריירה, עושות שימוש אחר במרחב ובזמן העירוני. הן לא רק נוסעות מהבית לעבודה. הן מסיעות ואוספות, וקונות, ונפגשות, ויוצרות… הן צורכות את העיר ואת שירותיה באופן יומיומי ושוטף.

אז איך מתכננים עיר רגישת מגדר, כתפיסה המשקפת עירוניות רגישת חברה? עיר רגישת חברה:

  • מקדמת ומייצרת מפגשים בין קהילות העיר (ומחוץ לה)- על בסיס כבוד הדדי ומקום לכולם – נשים, נוער, קשישים, בעלי צרכים מיוחדים וכיוב
  • מייצרת תחושת שייכות ואכפתיות, מעודדת את תושביה לקחת חלק בעשייה, להגשים את עצמם ולגלות יצירתיות ואחריות
  • מספקת מרחב ציבורי נגיש , בטוח, מעורר השראה, מסקרן ומעודד התארגנות עצמית
  • מחדשת ומתחדשת – נותנת ביטוי לסיפור המקומי המתמשך, מספקת את צרכי ההווה ודואגת לעתיד
  • מטפחת קהילה רב דורית מגוונת, ומייצרת אילן יוחסין עירוני צומח

עיר טובה (ולא רק) לנשים היא עיר שתושביה אוהבים אותה.


ד"ר רונית דוידוביץ-מרטון היא מתכננת ערים