שורש האלימות בא מהכעס. הכעס הוא יצר שחזק מהבן אדם. מחולל האלימות הגדול ביותר הוא הדיבור השפה הלשון. מי שמצליח להתגבר על הכעס שולט ביצר. קשה לנו להתייחס לענווה ולצניעות. היכולת ליצור מציאות של מודעות היא קריטית לביעור האלימות. אין דרך אחת. זו צריכה להיות פעולה משולבת עם ילדים, הורים, משפחה ומערכת החינוך. בקצה חייב להיות אלמנט ודאות העונש. חייבים לערוך סדנאות שיעלו את הנושא כי הדיבור הוא המשחרר. גדלתי בבית שבו גם סבתי וגם אמי היו החזקות. ובנוסף יש לי בת שכזאת. אני מבין על מה אתם מדברים.
כיום אנו חיים בחברה שיש בה דיספרופורציה נוראית בחלוקת משאבים. אנו לא רחוקים ממדינות העולם השלישי. יש תחושה שתל אביב היא המדינה. יש הזנחה עצומה של הפריפריה בצפון ובדרום. המצב ביישובי הבדואים בדרום והערבים בצפון הוא ברמה של הזנחה לאומית. על אי השוויון הזה אנו נשלם בעתיד הלא רחוק ביוקר.
אנחנו משתדלים, התובנות יוצאות אל הפועל אך עדיין לא מגרדים את הקצה.
