לאמנות, כמו גם לדת, יש מסר של אהבה, של גשר בין בני האדם – אומרת מרלן בג'אלי. האדם הוא אדם בכל מקום ביקום, והאמן האמיתי מכבד את כל בני האדם באשר הם
הדת היא פילוסופיה, רגש ורוחניות. הדת התחילה להשפיע עליי עוד מיום שהורי לימדוני לאהוב את האחרים ולסלוח להם. הדת היא אהבתי למשפחתי ואהבתי לכל מי שמסביבי או מרוחק ממני. הדת היא שארצה את הטוב לאחרים כמו לי לעצמי. המילה שנאה מחוקה מהלקסיקון האישי שלי. כל הדתות מובילות לדברים הטובים הללו וכולנו מתפללים לאותו אל. בימים אלה שכחנו מה זו אהבה ושאהבת האדם לאחיו היא כמו לאהוב את האל. הייתכן שאלוהים שמח בהסתכלו על מרחץ הדמים בין האחים? על כל מי שמתיימר להיות דתי להבין את דתו תחילה ולאחר מכן של האחרים ואז יתברר לו שמדובר באותו אל יחיד סגולה בשמים. השנאה מקיפה אותנו מכל עבר. האם קשה כל כך ליישם את הדת? האם זה בלתי אפשרי לאהוב את האחרים? האם זו בעיה ליישם את דברי אלוהים?
כאן באה תרומת האמנות: מוסיקה, שירה, משחק, ספרות ציור וכדומה. אמנות היא יצירה והיצירה היא תכונה אלוהית. רצה אלוהים שכל אחד מאתנו יהיה אמן בתחומו. שאלתי פעם את תייסיר אליאס – מגדולי המוסיקאים בארץ – מי הוא האמן ומה היא תרומתו לדו קיום? אמנות היא רגש ורוחניות ענה לי. אמן אמיתי צריך להיות לפני הכל אדם, כי אמן המאבד את האנושות שבו מפסיק להיות אמן. האמן צריך לכבד אחרים מכל דת ולאום. אלוהים ביקש שנבצע כל עבודה על הצד הטוב ביותר.
הסופר והמשורר הדגול, ג'ובראן ח'ליל גובראן, כתב פעם: "נצחי אהבה את אויבך – המלחמה, והצילי את אהובי כי הוא אחד מבנייך!" הכוונה ב"אהובי" היא לאב, לבן, לבעל, לאח ולכל מי שהולך למלחמה. אלי עמיר הוא סופר יהודי ממוצא עירקי, דובר ערבית וכותב בעברית. העולם המערבי מכירו, כי ספריו מתורגמים לשפות שונות. הוא כותב על אהבה ומלחמה, על דו קיום בין העמים, ומאמין במה שהוא כותב. לפני שלושה שבועות אמר לי: "אנו, שני העמים, חייבים להבין זה את זה. צריך למנוע מהם בכוח האהבה מלכפות עלינו מלחמה". אני, כשחקנית, היטבתי לשחק גם את תפקיד האם הערבייה וגם את היהודיה – כך אמרו המבקרים והבמאים.
טענו, שיהיה לי קשה לשכנע כאם יהודיה, אולם עובדה היא שזכיתי בפרס האוסקר הישראלי על תפקידי בסרס 'הבחור של צ'רלי'. אם היא אם ללא קשר לדת או לאום. זה המסר שמנסה האמנות להעביר לאנושות לאורך הדורות. אנו נוטים לשכוח שהאדם הוא אדם בכל חלק מן היקום. לכן, האמנות מטיפה לנו, כפי שהדת עושה. לבסוף – לגוף איברים רבים ולכל איבר תפקיד שונה, כך גם אנו. הבה נהיה גוף אחד שופע אהבה.
